הדפס עמוד זה

מעמדו של הורה חבר קיבוץ אינו כמעמדו של חבר קיבוץ / איתן מימוני, עו״ד

30 אוג 2022 המחברת/ת:
איתן מימוני, עו״ד איתן מימוני, עו״ד

עניינה של התביעה הינה טענה מטעם גברת ג'נט להב (להלן: "התובעת") לפיה על הקיבוץ להכיר בחברותה בקיבוץ. לעומת זאת סובר קיבוץ שער הגולן (להלן : "הקיבוץ") כי הוא מעולם לא קיבל את התובעת כחברה וכי היא מצויה בסטטוס של "הורי חבר".

רקע:

התובעת הינה ילידת 1928 אשר עלתה ארצה מארה"ב ומשנת 1979 מתגוררת בקיבוץ. לאחרונה התגלה לתובעת כי בשנים האחרונות העניק הקיבוץ לחבריו זכויות והטבות בדמות חלוקת דיבידנדים ובונוסים אך הקיבוץ אינו ראה בתובעת כמי שזכאית לאותן הטבות. בנסיבות אלה פנתה התובעת במכתב דרישה לקיבוץ אך זה השיב לה כי היא איננה חברת קיבוץ אלא מצויה בסטטוס של "הורי חבר" ומשכך לא ניתן להיענות לדרישותיה. בעקבות חילוקי דעות אלה פנתה התובעת להליך משפטי. בטענותיה הסבירה התובעת כי היא מנויה בפנקס החברים של הקיבוץ, ובמשך 40 שנות מגוריה בקיבוץ, נהגו בה כחברה לכל דבר ועניין – היא העבירה את הכנסותיה לקיבוץ, התגוררה בדירה שהעמיד לרשותה, קיבלה תקציב חודשי ככל חבר, העבירה את קצבאות הביטוח הלאומי שלה לקיבוץ, ועוד כיוצא באלה סממנים המעידים על היותה חברת קיבוץ . מנגד טוען הקיבוץ כי התובעת התקבלה בגיל 50 להתגורר בקיבוץ סמוך לבנה וזאת במעמד של "הורה חבר". בנוסף טוען הקיבוץ כי אופן הקבלה מוסדר בתקנון הקיבוץ ובתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג- 1973 (להלן: "תקנות החברות") וכי רישום בספר החברים אינו מייתר את תהליך קבלת החברים כמעוגן בתקנון. עוד הוסיף הקיבוץ כי חלה על התביעה התיישנות משום מקרה שקרה ב2008 שבמהלכו נשלח לתובעת מכתב בו נכתב במפורש כי אין היא חברת קיבוץ ומעולם לא הייתה כוונה לקבלה כחברת קיבוץ.

דיון:

בית המשפט הכריע כי המכתב שנשלח לתובעת ב2008 אכן העלה לפני התובעת את העובדה שהקיבוץ אינו רואה בה כחברה בו ועל כן מכיוון שהתובעת הגישה כתב תביעה רק כ-12 שנים לאחר מכן חלה על המקרה התיישנות. נוסף על כך בית המשפט הכריע שהתובעת לא עמדה בתנאים שמכתיבים תקנון הקיבוץ ותקנות החברות לצורך קבלה לחברות (הגשת בקשה לחברות, התייצבות מול ועדה ועוד) ועל כן אין לראות את התובעת כחברת קיבוץ. עוד הוסיף בית המשפט כי למרות שעל פי סעיף 34 לפקודת האגודות השיתופיות פנקס החברים מהווה הוכחה לכאורה לגבי תאריך קבלתו של חבר לאגודה וכן לגבי התאריך שבו חדל להיות חבר בה, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. עקב ראיות שהביא הקיבוץ בהן נראה כי למעט הרישום בפנקס החברים, הקיבוץ העניק מאז ומעולם יחס של "הורי חבר" לתובעת הרי שאין לראות ברישום בפנקס החברים כמוהו כקבלתה של התובעת לחברות בקיבוץ.

סיכום:

העתירה נדחתה.

בנסיבות גילה הקשיש של התובעת, החיים המשותפים בקיבוץ, ולפנים משורת הדין, יישא כל צד בהוצאותיו.

 

 

 

ת"א (נצרת) 24698-03-20 להב נ' קיבוץ שער הגולן, פס״ד מיום 27/06/22

מידע נוסף

  • הערת מערכת:

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

עודכן לאחרונה על ידי איתן מימוני, עו״ד

פריטים קשורים