הדפס עמוד זה

כנס המים השנתי לזכרו של איתן גדליזון ז"ל התמקד השנה בנושא: מים לחקלאות

08 יונ 2022
מימין לשמאל - ד'ר איריס זוהר, ד'ר אורן  רייכמן, פרופ' חסן עזאיזה, פרופ' דני קוטלר, פרופ' איגי ליטאור מימין לשמאל - ד'ר איריס זוהר, ד'ר אורן רייכמן, פרופ' חסן עזאיזה, פרופ' דני קוטלר, פרופ' איגי ליטאור צילום מכון המחקר מיגל

כנס המים השנתי לזכרו של איתן גדליזון ז"ל, בהובלת החוג למדעי המים והחוג למדעי הסביבה במכללה האקדמית תל-חי, מכון המחקר מיגל ואגודת הגליל, התמקד השנה בנושאים רבים שעסקו בתחום המים לחקלאות.

את הכנס פתח פרופ' דני קוטלר, דיקן הפקולטה למדעים בתל-חי: "כבוד הוא לי לפתוח כנס בנושא כה חשוב, בפרט שזהו כנס לזכרו של איתן גדליזון, איש יקר ואהוב, מנכ"ל המכללה הראשון ששימש בעבר גם כמנכ"ל החברה להגנת הטבע. לכנס חשיבות רבה משום שגורל הסביבה תלוי במידה רבה בפועלם של אנשים כמו אלה שיושבים כאן. בעוד שרוב האנושות עסוקה במרץ בהרס כדור הארץ וכילוי משאביו, אני שמח שיש כאן באולם כמה אנשים שמחזיקים את האצבע בחור של הסכר. אין ספק שהמחקר בתחום המים הוא חיוני להישרדותנו".

המושב הראשון בכנס, בהנחיית פרופ' מיכאל איגי ליטאור, ראש התכנית למדעי המים במכללה האקדמית תל-חי וחוקר בכיר במכון המחקר מיגל, הוקדש להצגת מחקרים של הסטודנטים לתואר שני בתכנית המים של המכללה האקדמית תל-חי ומכון המחקר מיגל, העוסקים בסוגיות בוערות הקשורות לפירוק והרחקת מזהמים במים המשמשים להשקיית החקלאות.

שני המושבים שהיו לאחר מכן, כללו הרצאות של חוקרים בכירים בתחום המים, ביניהם חוקרי מכון וולקני שדיברו על השפעת השקיה ארוכת שנים במי קולחין על איכות המים שאנו צורכים, שימוש במים מליחים ומי קולחין לייצור מזון בריא מגידול צמחי ערבה ועוד. חוקרי מכון המחקר מיגל והמכללה האקדמית תל-חי הציגו מחקר מעניין אשר עסק בהשפעת ההשקיה במי הכינרת על בריאות הקרקעות במעלה אגן היקוות הכנרת וכן מחקר המתמקד בפרוטוקול לקבלת החלטות להשקיה מדייקת בטפטוף על בסיס צילומים טרמיים במטע אפרסקים.

ד"ר ערן רווה ממכון וולקני הציג מחקר העוסק בשימוש במי קולחים מטוהרים להשקיה בחקלאות. במחקר זה נמצא כי במהלך העשור האחרון, עם המעבר להשקיה במי קולחים מטוהרים, חלה עליה עקבית ברמת המלח בפרדסי ישראל עד לכדי הכפלה של רמת הכלורידים והנתרן בעצים, והגעה לרמות המוגדרות כרעילות. לאור התוצאות, בחנו החוקרים האם התופעה ייחודית לענף ההדרים או מאפיינת את כלל התוצרת החקלאית בישראל. נדגמו כ 650 פירות וירקות מרחבי ישראל ורמת הנתרן בהם השוותה לסטנדרטים הידועים מהספרות. נמצא כי הערכים בפירות והירקות מישראל גבוהים בעשרות עד מאות אחוזים מהמקובל בעולם.

"למזלנו, עם החרפת משבר המים בארץ, החל משנת 2008, החלו בהתפלת מי ים (הליך המוציא את מרבית המלחים מהמים) כמקור להספקת מי שתיה, הליך שהוביל לירידה משמעותית ברמות המלחים במי הקולחים שהופנו לחקלאות ישראל" אמר ד"ר רווה "כתוצאה מכך חלה ירידה של כ-50% ברמות המלח (נתרן וכלורידים) שנמדדו בפרדסים, וברמות הנתרן שנמדדה בפירות ובירקות שאנו אוכלים. למעבר לשימוש במים שמקורם בהתפלה היה גם מחיר שלילי. מים אלו מכילים רמות נמוכות של מגנזיום, דבר שהוביל למחסורי מגנזיום בפרדסי ישראל, ולכך שהפירות והירקות הישראלים הכילו חצי מכמות המגנזיום ביחס למקובל בעולם. לדבר השלכות ישירות על בריאות הציבור. אם עד היום ידענו כי רק המים המסופקים לציבור הינם חסרי מגנזיום, היום ידוע שגם הפירות והירקות שמקורם מישראל הינם דלים במגנזיום. למרות שמדובר בבעיה פתירה, גם כיום לאחר למעלה מעשור שהמערכות מודעת למצב, עדיין ישנם ויכוחים לגבי מי יישא במימון הפתרון, הנושא לא מטופל ונשאר ברמת דיונים בוועדות".

פריטים קשורים