הקצאת מגרש שני לחברים גרושים / ענבל זוסמן, עו״ד

ענבל זוסמן, עו״ד ענבל זוסמן, עו״ד

המונח "המועד הקובע" מציין תאריך, שמקבע זכויות חברים ותיקים במסגרת הליך שיוך הדירות בקיבוץ ובמושב השיתופי. מי שהיו חברים במועד הקובע, נחשבים ל"חברים ותיקים" שנהנים מהטבות ניכרות במסגרת הליך שיוך הדירות מול רמ"י.

בקיבוצים אשר קיבלו החלטה על שיוך לפי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל יש מועד קובע שונה בין קיבוץ לקיבוץ, בהתאם לתאריך שבו קיבל כל קיבוץ את ההחלטה על שיוך דירות, ואילו בקיבוצים שקיבלו החלטה על שיוך לפי אחת מהחלטות השיוך האפשריות האחרות, המועד הקובע הוא אחיד לכולם: יום 27.3.2007.

הזכאות לשיוך מגרש או יחידת דיור (להלן: "בית") במסגרת הליך שיוך הדירות הינה למשפחת חברים, ולא לכל חבר יחיד בנפרד. זאת אומרת, שזוג חברים המתנהלים כיחידה משפחתית אחת, בין אם הם רשומים כנשואים ובין אם לאו, זכאים יחדיו לבית אחד. הבחינה האם מדובר בהתנהלות במסגרת יחידה משפחתית אחת, נעשית ביחס למועד הקובע. ז"א שני חברים, שהיוו יחידה משפחתית אחת במועד הקובע, זכאים יחדיו לשיוך של בית אחד, גם אם התגרשו לאחר המועד הקובע.

במצב דברים זה קרה, שבמסגרת גירושים אחד מהחברים העביר את זכויותיו בשיוך דירות לחבר השני, ובכך איבד את המדור שלו בקיבוץ.

מנגד, אחת מהחובות הבסיסיות של חבר קיבוץ היא קביעת מגורי קבע בקיבוץ. במקרה בו אין בתים פנויים להשכרה בקיבוץ, הליך הגירושים עלול להביא למצב שבו אין ברירה אלא להפקיע את חברותו של החבר שהעביר את זכויותיו במסגרת גירושים (דהיינו: להוציא מחברות את אותו הגרוש/ה). פתרון אפשרי לכך הוא הקצאה של בית נוסף לחבר הגרוש שהעביר את זכויותיו בבית אגב גירושים.

בחודש מאי 2020 החליטה הנהלת רשות מקרקעי ישראל שחבר שכבר קיבל הקצאה ראשונה של בית במסגרת הליך שיוך דירות מול רמ"י, לא יוכל לקבל בית נוסף בהקצאה ראשונה, אלא אם הוא מכר את ביתו בקיבוץ, עזב את הקיבוץ, התקבל לחברות בקיבוץ אחר, וקיבל הקצאה של בית בקיבוץ החדש, מחוץ לחלקת המגורים המוטבת.  לכאורה, החלטה זו סתמה את הגולל על האפשרות להקצות מגרש נוסף באותו קיבוץ, לחבר שכבר ביצע עסקת שיוך מול רמ"י, והעביר את זכויותיו בבית ששויך במסגרת גירושים.

יחד עם זאת, במסגרת נוהל רמ"י העוסק בשיוך דירות לפי סימן ד' לפרק 8.4 (ידוע כ"חלופת השיוך  הקניינית") רמ"י עוסקת בשאלה כיצד להתייחס לחברים שהתגרשו אחרי המועד הקובע, אבל לפני ביצוע עסקת שיוך מול רמ"י בפועל. במקרה זה, רמ"י מאפשרת לכל קיבוץ להחליט בעצמו, האם לאפשר לכל אחד משני החברים שהתגרשו לקבל מגרש בנפרד. במקרה שהקיבוץ יחליט בחיוב, אחד מהחברים שהתגרשו יחשב לחבר ותיק לעניין הטבות בשיוך מול רמ"י, והשני יחשב כחבר חדש. רמ"י מותירה לשיקול דעת הקיבוץ האם להקצות לחבר שירכוש מגרש בתנאי חבר חדש, מגרש שנמצא בתוך חלקת המגורים המוטבת וזכאי להנחה, או מגרש שנמצא מחוץ לחלקת המגורים המוטבת, ולכן אינו זכאי להנחה (למעט הנחת איזור עדיפות לאומית).

אנו סבורים, שאין הבדל מהותי בשאלה האם החברים התגרשו לפני עסקת שיוך עם רמ"י או אחרי עסקת שיוך עם רמ"י, ויש ליישם את האמור בנוהל לגבי גרושים, גם בכל הנוגע לגרושים שהתגרשו אחרי ביצוע עסקת שיוך מול רמ"י בפועל. זאת מכיוון, שהצורך הבסיסי לאפשר לחבר הקיבוץ, במידת האפשר בנסיבות הקיבוץ הספציפי, להמשיך ולהתגורר בקיבוץ על מנת שיוכל להמשיך להיות חבר הקיבוץ, חל בשני המקרים, ומכיוון שמבחינת ההתחשבנות הפנימית בקיבוץ וההתחשבנות אל מול רמ"י, התוצאה הסופית היא אותה תוצאה בין אם המהלך נעשה לפני השלמת עסקת שיוך דירות מול רמ"י או אחריה.

חשוב להדגיש, שבמסגרת הדיון הקיבוצי הפנימי בשאלה האם לאפשר לבני זוג שהתגרשו אחרי המועד הקובע לשייך שני מגרשים, יש שיקולים שונים שכדאי לקחת בחשבון, ביניהם גם כמות המגרשים הפנויים לקליטה חדשה, שיקולים של צמיחה דמוגרפית אל מול שמירת אפשרות לחברים קיימים להמשיך להתגורר בקיבוץ, מצאי של בתים שהקיבוץ יכול להעמיד לחברים הגרושים מבלי שבתים אלו ישויכו לאותם חברים, ועוד. בכל מקרה, זו היא החלטה הדורשת שיקול דעת, ויהיה צורך ליישם את אותה החלטה לגבי כלל החברים הגרושים במסגרת נוהל גרושים כללי.

במסגרת פרה רולינג מול רמ"י, אישרה ראש אגף שימושים חקלאיים את עמדתנו בדבר האפשרות של הקיבוץ להחליט על שיוך בית נוסף לחבר גרוש, גם לאחר ביצוע עסקת שיוך בפועל מול רמ"י.

*עו"ד ענבל זוסמן, מנהלת תחום קהילה במשרד.

*עו"ד חגי שבתאי מתמחה בדיני רשות מקרקעי ישראל, אגודות שיתופיות ותכנון ובניה.

 

*האמור בחוזר אינו בגדר חוות דעת משפטית אלא מידע כללי שאינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא.

מידע נוסף

  • הערת מערכת:

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

חגי שבתאי, עו״ד

עומד בראש המשרד עו"ד חגי ח. שבתאי יחד עם עו"ד אריה שפירא.

המשרד מתמחה בנושאי מקרקעין  ואגודות שיתופיות.

דואר אלקטרוני: info@hs-law.org .

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות ביטול עסקאות ומתן ארכות בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1549 החלטה 1553 החלטה 1580 החלטה 1583 החלטה 1585 החלטה 1591 החלטה 3738 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות השכרת בתי מגורים התחשבנות מחדש התיישבות ועד מקומי ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תובענה ייצוגית תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.