הדפס עמוד זה

תחולת הרפורמה בממ"י על ישובים חקלאיים / בועז מקלר, רו"ח

20 יול 2009 המחברת/ת:

 

במהלך הדיון הרצוף, בן 16 שעות, בועדת הכלכלה של הכנסת בתאריכים 12-13.7.09 נאבקו נציגי ההתיישבות החקלאית ובראשם זאב (וולולה) שור, מזכיר התנועה הקיבוצית, על השוואת זכויות המגזר החקלאי למגזר העירוני בכל הקשור לזכויות בחלקת המגורים.
 
הדרישה להשוואת הזכויות למגזר העירוני טרם התקבלה
לצערנו הרב הדרישה המרכזית לפיה "הכללים והתנאים הכספיים החלים על המגזר העירוני למגורים ולתעסוקה, לעניין היוון הזכויות, יחולו על השטחים שהם בעלי ייעוד למגורים ולתעסוקה במגזר הכפרי (חוכרים בתנאי נחלה ואגודות שיתופיות חקלאיות) לא יחול כל שינוי לעניין זה בקשר לשטחים שהם בעלי ייעוד חקלאי" לא התקבלה על אף סיכומים מוקדמים שהושגו עם דרגים בכירים ביותר טרם הישיבה.
 
העברת בעלות על מקרקעי ישראל בישובים חקלאיים
 
בעקבות תיקון סעיף 1 (11)(ב)(4) להצעת החוק לתיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך- 1960, ניתן יהיה להעביר בעלות לחוכר על שטחים המוקצים בחוזי חכירה לדורות מהווונים למטרת מגורים או תעסוקה בישובים חקלאיים.
 
אפשרות העברת הבעלות הושגה בעקבות תיקון הגדרת המונח "חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או חוזה חכירה מהוון למטרת תעסוקה" כך שהוא ימעט אך ורק "חוזה על קרקע בייעוד חקלאי" ולא כפי שהוצע:
 
"(1) חוזה חכירה מהוון שבין מטרותיו כלולה גם מטרת עיבוד חקלאי, פרנסה ממשק חקלאי או גידול בעלי חיים (להלן – מטרה חקלאית)
 
(2) חוזה חכירה מהוון למטרה שאינה מטרה חקלאית, אשר קבועה בו זיקה את מקרקעין שהוקצו בהם זכויות למטרה חקלאית".
 
עיגון ועדות הקבלה באגודות שיתופיות בחוק
על פי יזמת מינהל מקרקעי ישראל נכלל בהצעת החוק סעיף 4כ תחת הכותרת "הגבלה על הקניית בעלות" הקובע כדלקמן:
"בהתאם לכללים שתקבע המועצה, הרשות תהא רשאית לקבוע כי הקניית בעלות בנכס מקרקעין בישוב קהילתי קטן או בישוב חקלאי טעונה הסכמת האגודה השיתופית או הסוכנות היהודית לארץ ישראל, או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין, שתימסר בכתב לרשות. לענין פסקה זו.
 
"ישוב חקלאי" – ישוב חקלאי לרבות הרחבה למגורים של הישוב החקלאי שבו החוכרים של נכסי המקרקעין שבתחומו מאוגדים באגודה שיתופית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי, קיבוץ או מושב שיתופי, ישוב קהילתי כפרי כהגדרתם לפי פקודת האגודות השיתופיות
 
"ישוב קהילתי קטן" – ישוב קהילתי שבו החוכרים של נכסי המקרקעין שבתחומו מאוגדים באגודה שיתופית, שהיא ישוב קהילתי כפרי, או אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית כהגדרתו לפי פקודת האגודות השיתופיות, ומספר בתי האב בישוב אינו עולה על 500 או על מספר אחר שיקבע על ידי המועצה."
 
שינוי הגדרת קרקע עירונית בחוק מקרקעי ישראל
 
הגדרת "קרקע עירונית" בחוק מקרקעי ישראל התש"ך- 1960 שונתה להגדרה הבאה:
 
 "קרקע, שיעודה לפי תכנית, שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה כהגדרתו כחוק בתכנון והבנייה תשכ"ח – 1965"
 
הגדרה זו מייתרת כל ספק בקשר להיותה של חלקת המגורים בנחלה החקלאית קרקע עירונית על כל משמעותיה.
 
 
דיון מחודש בהצעת החוק
בעקבות פניית גורמים שונים בבקשה לדיון מחדש במספר נושאים מתוך הצעת החוק תערך ישיבה נוספת של ועדת הכלכלה של הכנסת ביום ב' 20.7.2009 בשעה 8:00.
 
בין השאר ידונו מחדש הוראת סעיף 4כ לעיל בעניין "הגבלה על הקניית הבעלות" בעקבות בקשות של ח"כ אחמד טיבי וח"כ דב חנין.

 

בועז מקלר, רו״ח

משרד רואה חשבון בועז מקלר ושות׳ מתמחה במתן שירותי יעוץ ושירותי ראיית חשבון  במגזר החקלאי וההתיישבותי.

דוא"ל: bm@mekler.co.il

עודכן לאחרונה על ידי בועז מקלר, רו״ח