הדפס עמוד זה

1,500 חקלאים שילמו 'אקסטרה מס' בסך 21 מיליון ₪? / שמואל גלנץ, עו״ד

20 מאי 2020 המחברת/ת:
שמואל גלנץ, עו"ד שמואל גלנץ, עו"ד

כ-1,500 חקלאים מעסיקי פועלים מהשטחים (פ"ש) שילמו בשנת 2019 סכום של 21,282,830 ₪. הסכום נגבה על ידי מדור התשלומים במשרד הפנים (מת"ש) ומוגדר "היטל השוואה". זאת בנוסף לתשלומים שונים הנגבים ממעסיקי פ"ש.

כידוע, תלושי השכר לפ"ש מופקים ע"י מת"ש, בזיקה לדיווחי המעסיקים, מת"ש גובה מהמעסיקים סכומים שונים, בהם: פנסיה חלק עובד ומעביד, על חשבון פיצויי פיטורים, ביטוח לאומי ועוד.

רקע:

  1. בחודש ינואר 1993 הניחה ממשלת ישראל על שולחן הכנסת הצעת חוק: חוק היטל השוואה (תשלום בשל העסקה), התשנ"ג-1993. החוק נועד להשוות את עלויות השכר של עובדים ישראלים לפ"ש. שיעור דמי הביטוח הלאומי שמשולמים ע"י מעביד של עובד ישראלי עולים על אלה של פ"ש (עד שכר עבודה בסך 6,331 ₪ בחודש –ישראלים - 3.55%, עו"ז -59%) וזאת כיוון שדמי הביטוח הלאומי לפ"ש מקנים זכויות בשלושה עניינים בלבד: פגיעה בעבודה, פשיטת רגל של המעסיק ולידה. לעומת זאת לגבי ישראלים דמי הביטוח הלאומי מקנים זכויות נוספות בהם: דמי אבטלה, קצבת זקנה ועוד.
  2. בדברי ההסבר לחוק הנ"ל נכתב כי הסכומים שייגבו (נגבו גם קודם במסגרת "מס מקביל") ישמשו "למימון פיתוח תשתיות והוצאות שוטפות בתחומי הבריאות, התעסוקה והרווחה באיזורי יהודה, שומרון וחבל עזה".

אלא שהצעת החוק – חוק היטל השוואה – כפי שהוצעה, מעולם לא אושרה בכנסת. במקומה הוסדרה גביית היטל השוואה במסגרת חוק יישום הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה) התשנ"ה-1994 (להלן "החוק"). שם: מעסיק המעסיק בישראל תושב עזה ואיו"ש שאינו אזרח ישראלי ישלם בעדו היטל השוואה בשיעור השווה להפרש שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לגבי אותו עובד לפי חוק הביטוח הלאומי אילו היה תושב ישראל, לבין דמי הביטוח המשתלמים לגביו לפי חוק הביטוח הלאומי.

  1. יודגש כי מטרתו העיקרית של ההיטל בשעתו היתה למנוע "יתרון" בהעסקה של עובדים זרים לרבות פ"ש לעומת העסקת ישראלים. בשנים 1991-1992 רמת האבטלה בישראל היתה בשיא ועמדה על 11.2%, בשנת 1993 החלה מגמה של ירידה באבטלה עד לשיעור של 6.7% ב-1996 ו-3.8% ב-2019.

    נושא למחשבה: האם יש קשר בין הגעת עובדים זרים (חוק עובדים זרים נחקק ב-1991) לירידה באבטלה? האם חלק מהירידה באבטלה לא נבע ממקומות עבודה שנוצרו עקב עבודתם של זרים?

 

לענייננו:

  1. מכוח החוק נגבים מידי שנה מחקלאים מעסיקי פ"ש סכומים נכבדים. כך כאמור בשנת 2019 שילמו חקלאים מעסיקי פ"ש סה"כ 21,282,830 ₪ (מזה חלק מעסיקים 18,097,032 ₪ חלק עובדים 3,203,198 ₪).
    במהלך השנים הסכומים אותם שילמו חקלאים מעסיקי פ"ש מגיע כדי מאות מיליוני ₪.

קריאה פומבית!!!

  1. היטל ההשוואה הנגבה מכוח החוק איבד מזמן את הקשר בינו ובין המטרה העיקרית שלשמה הוטל. כיום ברור שהעובדים הזרים ובכלל זה עובדי השטחים אינם מתחרים בעובדים ישראלים, נראה שההיפך מכך הוא הנכון, עובד זר מייצר מקומות עבודה לישראלים. כך גם מסתבר כי הכספים שנגבו במהלך השנים לא הופנו ליעדים שעליהם הוצהר. למעשה מדובר במס לכל דבר ועניין. מס נוסף שאינו מחובר לחוקי המס ולרשות המיסים ואולם הוא מעיק והוא משמעותי לגבי אותם מעסיקים בחקלאות המעסיקים פ"ש.
    מתבקש אם כן ביטול 'המס' = היטל השוואה. הביטול אינו מחייב שינוי חקיקתי שכן בחוק, בסעיף 20 בו: "שר העבודה והרווחה ושר האוצר רשאים בצו, באישור הממשלה, לקבוע שיעור נמוך יותר".

הנה כי כן די בהחלטת ממשלה שתביא להפחתת עלות העבודה ובכך גם תתרום להורדת יוקר המחייה שהרי מרכיב העבודה הינו הגורם המשמעותי ביותר ברשימת תשומות הייצור בענפי הצומח בחקלאות (מרכיב זה מגיע עד כדי 50% בגידולים מסויימים). להפחתה בעלות העבודה השפעה גדולה מלכל הפחתה ברכיב כל שהוא אחר בתשומות העבודה בגידולים הצמחיים בחקלאות.

בל נטעה, ביטולו של היטל ההשוואה אינו נוגע רק לאותם 1,500 חקלאים מעסיקי פ"ש. שוק העבודה, גם בחקלאות, הינו שוק חופשי, תחרותי, הוא פועל ככלים שלובים ולכל קטע בו, השפעה על האחרים.

הגיעה עת ביטול חובת תשלום היטל ההשוואה

שמואל גלנץ, עו״ד

עודכן לאחרונה על ידי שמואל גלנץ, עו״ד