ההורים הלכו לעולמם והותירו אחריהם נחלה ויורשים. ב"עידן הנחלה המהוונת" ההורים נדרשים לבחון את הדרך המתאימה בכדי לחלק את הנחלה בין היורשים באמצעות פיצול מגרשים מהנחלה (ככל וניתן וקיים רצון מצד היורשים) ורישום הזכויות ע"ש היורשים בהתאם (שני מגרשים לפיצול ונחלה מפוצלת) ולהותיר אחריהם צוואה מתאימה שתקבע הוראות לחלוקה הניתנות לביצוע.
במקרים בהם קיימים יותר משלושה יורשים ניתן לבחון פתרון בהסכמה של חלוקת הזכויות בין היורשים במסגרת פיצול מגרשים ונחלה מפוצלת ופיצוי כספי של יתר היורשים וזאת כמובן גם במקרים בהם לא נותרה צוואה.
בכל מקרה חלוקת הזכויות תתבצע בהתאם לחוו"ד שמאי עדכנית למועד שבו אחרון ההורים הלך לבית עולמו, כאשר המטרה (ברוב המקרים) לבצע חלוקה שווה של הזכויות בנחלה בכסף או בשווה כסף בין היורשים.
בכל מקרה של חלוקת זכויות בין יורשים קיימות חבויות מס מעבר לסוגיות המשפטיות והמשפחתיות הסבוכות הקשורות בתהליך החלוקה וברשימה זו נבקש לעמוד על סוגיות מיוחדות בחלוקת זכויות בנחלה בין יורשים הטומנות בחובן מלכודות מס.
מהי הבעיה הרווחת של יורשי נחלות?
לאור התהליך הסבוך של חלוקת הזכויות בנחלה בין יורשים והעובדה כי בתהליך זה נדרשים היורשים לביצוע תשלומים גבוהים מאוד ולחבויות מס, במקרים רבים יורשים מעדיפים להותיר את הנחלה ע"ש ההורים ולא לבצע חלוקה של הזכויות, בדרך של פיצול מגרשים או רכישת הזכויות בנחלה המלאה ע"י אחד היורשים או בדרך של מכירה לצד ג' (בעדיפות אחרונה), למרות שמצד הוראות רמ"י הדבר עומד בניגוד להוראות הסכם המשבצת.
סיטואציה משפטית ומשפחתית בה החליטו היורשים להותיר את הזכויות בנחלה ע"ש ההורים המנוחים מבלי לבצע פעולות לחלוקת הזכויות ביניהם במועד מוקדם, מהווה כר פורה למלחמות ירושה. המציאות מצביעה על כך שככל שהזמן חולף מתגברות המחלוקות והפתרון הגרוע ביותר הוא, העברת הזכויות לדור השלישי שלעיתים אף לא הכיר את הסבא והסבתא ואין לו קשר נפשי או רגשי לנחלה או לרצון בעלי הזכויות שנפטרו לפני שנים רבות.
יורשים נדרשים לעשות כל שניתן בכדי לחלק ביניהם את הזכויות בדרך המתאימה בהקדם לאחר פטירת ההורים בכדי לשמור על שלמות המשפחה. קיימות כיום דרכים יצירתיות על ידי שימוש בהחלטות רמ"י ב"עידן של הנחלה המהוונת" המאפשרות חלוקה מיטבית של הזכויות בכדי לשמור על הנחלה לדורות. במקרים בהם היורשים "מחליטים שלא להחליט" מצאנו כי המציאות היא זו שקבעה את ההחלטות עבורם והוליכה אותם למחוזות לא רצויים שהביאו בסופו של יום למכירת הנחלה על ידי כונס נכסים/מנהל עיזבון ולפירוק של המשפחה לדורות.
על כן בעלי הנחלות מתבקשים לעשות כל שניתן בכדי להותיר אחריהם הוראות ברורות ליורשים כיצד לנהוג בזכויות בנחלה לאחר שילכו לבית עולמם ובמסגרת זו להתחשב בעובדות בשטח כגון: מי גר בנחלה? האם ניתנו הבטחות בע"פ או בכתב? צרכי היורשים? היכולת הכלכלית של היורשים? וכו'.
כעת עולה השאלה - כיצד נאפשר למספר יורשים ליהנות מהזכויות בנחלה?
לשאלה זו נתנו פתרון בדמות של פיצול מגרשים מהנחלה וחלוקה בין היורשים, אך לא בכל מקרה הדבר אפשרי או מתאים. לאחר שהתקבלה החלטה להותיר את הנחלה במשפחה ולבצע חלוקה בין היורשים, עולה שאלה מרכזית - כיצד לבצע את החלוקה בכדי להפחית למינימום את חבויות המס? חלוקת נחלה בין יורשים עשויה להביא לתקלות מס שתוצאותיהן חבויות של מאות אלפי שקלים ועל כן נביא בפניכם מספר מקרים מיוחדים שיש לתת עליהם את הדעת בטרם ביצוע חלוקה.
מקרה ראשון:
שלושה אחים ירשו נחלה ובה שני בתי מגורים. האחים הגיעו להבנות כי יבצעו "חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון", באופן שאחד מהם ירכוש את החלקים בנחלה של השניים האחרים, תוך שהוא ישלם תשלומי איזון לשני אחיו מחוץ לנכסי העיזבון. אשתו של האח הרוכש החליטה כי גם היא תצטרף להסכם המכירה, כיוון שהכספים לתשלומי האיזון מגיעים ממקורות כספיים משותפים לה ולבעלה. לאחר חתימת ההסכם והדיווח לרשויות המס התברר כי היתה כאן "תקלת מס" קשה. הבעיה נוצרה כי הוראות חוק מיסוי מקרקעין קובעות כי רק ב"חלוקה הראשונה" של נכסי העיזבון תהיה זכאות לליניאריות מוטבת בגין מרכיב בתי המגורים בנחלה במכירה בין קרובים. אלא שבענייננו, אשתו של האח הרוכש אינה נחשבת כלל כיורשת! לכן לגבי המכירה בין שני האחים לבינה אין כלל זכאות לליניאריות מוטבת.
במילים אחרות, במכירה בין שני האחים לבינה (אשתו של האח הרוכש) הצדדים נחשבים כ"קרובים". במצב דברים זה בו היא אינה יורשת, סעיף החוק המעניק ליניאריות מוטבת לחלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים, כלל לא חל בעניינה, הואיל והיא אינה יורשת! המשמעות הכספית הינה חבות במס שבח של מאות אלפי ₪ נוספים.
ניתן להימנע מהחבות במס על ידי כך שמי שירכוש את החלקים של שני האחים זה רק הבעל בלבד. במקרה זה תחול הליניאריות המוטבת, כי לגבי שלושת האחים זו חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון לאחר תקופת זמן הבעל יוכל להעביר לאשתו מחצית מהזכויות בנחלה בהעברה ללא תמורה.
מקרה שני:
סבא נפטר והותיר אחריו שלושה יורשים שהם שני אחים ואחיין (ונחלה בה שני בתי מגורים). לימים, האחיין נפטר והיורש שלו הוא הבן שלו שמעוניין לרכוש את הזכויות של שני האחים תמורת תשלום פיצוי מתוך נכסי העיזבון. במקרה זה יכולה להיות תקלת מס ונסביר במה דברים אמורים.
אם הסבא לא ציין במפורש בצוואה שאם אחד מיורשיו ילך לעולמו אז ילדיו של הנפטר יבואו במקומו, הרי שבמקרה כזה הבן של האחיין יורש את הזכויות בנחלה מכוח ירושת אביו (שהוא האחיין) ולא מכוח ירושת הסבא. לכן, במקרה זה יש כאן שני עיזבונות: האחד, עזבון הסבא והשני עזבון האחיין. כעת, כיוון שלא מדובר בעיזבון אב וילד אלא בעיזבון סבא ואחיין, לא ניתן לערבב בניהם ולא ניתן לבצע חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון, חלוקה שהיתה פטורה ממס אילו היה מדובר בחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון ולכך עשויות להיות השלכות מס גבוהות.
אם לעומת זאת, הסבא היה מציין במפורש בצוואתו כי אם מי מילדיו או מהאחיין ייפטר יבואו ילדיו במקומו, הרי שאז אם האחיין היה נפטר לפני הסבא היה הבן של האחיין יונק את זכויותיו מכוח ירושת הסבא ולא מכוח ירושת אביו (האחיין).
במצב זה לו הבן של האחיין היה רוכש את הזכויות בנחלה מיתר היורשים (שני האחים, הילדים של הסבא) היה ניתן לבצע חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בפטור ממס שבח תוך תשלום איזון פנימי מתוך נכסי העיזבון, כיוון שכולם היו יונקים את זכויותיהם מאותו מוריש (הסבא).
מסקנות:
התוצאה היא שיש לבצע חלוקה של זכויות בנחלה בין היורשים בהקדם לאחר פטירת ההורים ובהתאם לכך לבדוק היטב את העובדות בטרם ביצוע חלוקה של הנחלה בין היורשים.
נכון וראוי כי כל בעל נחלה יותיר אחריו צוואה ויקבע הוראות כיצד יחולקו הזכויות בין היורשים וכך גם ימנע מלחמות ירושה. בהוראות הצוואה יש לשלב תכנון מס מתאים לחלופות שונות של חלוקת הזכויות בין היורשים או יורשיהם וחשיבה לעתיד תוך הכרות מעמיקה עם החלטות רמ"י.
שוב נחזור על המטרה שמירת הנחלה ומשפחה לדורות!
