הדפס עמוד זה

נגד חקלאי - יזם - שהפעיל עסק לממכר פירות וירקות הוגשה תובענה יצוגית ע"ס 3 מיליון ₪ / שמואל גלנץ, עו״ד

28 יונ 2023 המחברת/ת:
שמואל גלנץ, עו״ד שמואל גלנץ, עו״ד

פתח דבר

חוק "תובענות ייצוגיות"[1] חוקק במטרה להרתיע מי שנוקט בקיפוח "שולי" ו"זניח" ולהגן על צרכן שנפגע במידה אשר כשלעצמה אינה מצדיקה הגשת תביעה בבית משפט.

הפרקטיקה שנקבעה בחוק היא שאחד/ים מגיש/ים תביעה שבה מיוצגת קבוצת אנשים גדולה יותר להם עילת תביעה משותפת ויחד הצבר הנזק/העוול הופך משמעותי.

התהליך המשפטי הוא כזה שתחילה מבוקש מבית המשפט לאשר את התביעה כייצוגית, אם אישר בית המשפט שהתביעה אכן עומדת בתנאים של תביעה ייצוגית, לאחר שנחשף לטיעונים, או אז יתקיים הדיון לגופו ובסופו אם מתקבלת התביעה נפסק סכום פיצוי לטובת יחידי הקבוצה, פיצוי נוסף לתובע הייצוגי כמו כן פוסק בית המשפט את שכר טרחתו של ב"כ התובע הייצוגי.

לענייננו

משה קירשנר, חקלאי ממושב קדרון פתח חנות לממכר פירות וירקות טריים בשטח חקלאי פרטי המצוי בתחום המוניציפלי של המועצה המקומית גדרה.

החנות נחלה הצלחה גדולה, המוני קונים נהרו למקום (סביר להניח על חשבון הקמעונאים/מרכולים בסביבה) אלא שאז "מצא" מאן דהוא פגם בהתנהלות החנות ובצורת מכירת התוצרת.

השיטה בה נמכרים הירקות והפירות היא שהקונה אוסף ממדף שעליו מונחת התוצרת בתפזורת לתוך סלסלות בגדלים שונים כשלכל סלסלה לפי תוכנה ולפי גודלה מחיר קבוע שמוצג לעין כל.

ב-29.11.2017 הגיע התובע הייצוגי לחנות ורכש סלסלות בהן עגבניות, לימונים, פלפלים, בטטות, גזר ובצל. ערך הקנייה הסתכם ב-45 ₪.

בתביעה לבית המשפט המחוזי בלוד[2] שהוגשה מספר ימים לאחר הקנייה טען התובע כי הוטעה בשני מובנים. האחד: הנתבע הציג עצמו כ""שוק חקלאים" במטרה ליצור רושם כי המדובר במקום זול ממקומות אחרים" – טיעון זה נדחה.

בטיעון השני שנתקבל בבית המשפט המחוזי, טען התובע הייצוגי כי המכירה בסלסלות נוגדת את הוראות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו. תכלית הוראות אלה, קביעת חובות ואיסורים שמטרתם למנוע הטעייה של הצרכן, בין היתר לאפשר לו השוואת מחירים וכיו"ב.

בתקנות מצויינות שתי חלופות בלבד למכירת ירקות ופירות טריים. הראשונה מכירה על בסיס משקל, הקונה נוטל ממדף פתוח תוצרת, זו נשקלת ובהתאם משולמת תמורתה (המחיר ליחידת משקל מוצג בצורה בולטת) האפשרות השניה מתייחסת למכירת תוצרת ארוזה שעליה מוצג משקל התוצרת ומחירה.

אין בתקנות אפשרות של מכירה לפי נפח כפי שהתבצעה המכירה במשק הנתבע.

התובע טען שהנתבע "אינו מציג את מחיר הירקות והפירות ל-1 ק"ג כמתחייב על פי החוק והתקנות" ולכן יש לאשר את התביעה. וזו אכן אושרה כתובענה ייצוגית לגבי "כל לקוחות המשיב (הנתבע) שרכשו בעסקו ירקות ו/או פירות בתפזורת, שאינם ארוזים מראש ושלא סומן לגביהם מחיר ל-1 ק"ג".

אגב, באשר למחיר טען התובע כי עבור הבצל שילם יותר משיכול היה לשלם במקום אחר וזאת ללא שגיבה טענתו בראיות כלשהן ובלא שהוכחה טענתו.

 

בית המשפט העליון

על פסיקתו של בית המשפט המחוזי הגיש קירשנר ערעור לבית המשפט העליון[3].

שם נותחה שיטת המכירה, כאמור מכירה בסלסלות אותן ממלא הקונה בעצמו בלא שהסלסילה נשקלת.

בית המשפט העליון ציין כי ההוראות בדבר "הצגת מחיר הן חלק מחובת גילוי רחבה המוטלת על עוסקים מכח דיני הגנת הצרכן; והן נועדו להגן על האינטרסים הלגיטימיים של הצרכן הקטן ולהביא לידיעתו מידע ברור, אמיתי ומחייב לגבי מחיר השירות או הנכס המוצע"

בית המשפט העליון לא התעלם מההוראות המתייחסות למחיר על פי משקל לגבי סחורה בתפזורת ולתוצרת ארוזה ואולם בהינתן שמחירן הסופי והכולל של הסלסילות מוצג בדרך בולטת ברורה וקריאה התמקדות אך ורק בשתי החלופות כאמור "מחטיאה את מטרותיה של החקיקה הצרכנית ואף את תכליתה של התובענה הייצוגית הצרכנית".

בית המשפט בחן את טענותיו של התובע כפי שהוצגו במחוזי. מנגד חזר הנתבע וטען כי "אין שוני בין מכירה בסלסלות במחיר ידוע מראש למכירה בשיטה של מילוי עצמי ותשלום ע"פ משקל". לטענתו בשיטת מכירה של סלסלה מלאה במחיר קבוע מראש אין משום הטעיה. יש בשיטה זו "חווית קניה יחודית, שמעניקה לצרכן ודאות גבוהה יותר באשר לטיב המוצר ולמחירו הסופי". בית המשפט אישר טענות אלה של קירשנר.

בית המשפט העליון הוסיף: "דיני הגנת הצרכן לא נועדו למנוע מעסקים להציע שיטות מכירה מגוונות וייחודיות ככל שאלה אינן פוגעות בצרכן אלא מטיבות עימו... לרבות בדרך של שיפור איכות המוצר. הגברת הוודאות בדבר מחיר העסקה וקידום התחרות בענף. כך הם פני הדברים במשק קירשנר".

בית המשפט קובע כי לשיטת משק קירשנר יתרון על פני הערכת מחיר לפי משקל ומראה עניים, היא הוגנת ומאפשרת קבלת החלטה צרכנית מושכלת.

סוף דבר

החלטת בית המשפט המחוזי שאישר את הבקשה להכרה בתביעה כתובענה ייצוגית בוטלה כך גם בוטל תשלום ההוצאות בסך 20,000 ₪ שהושת שם על הנתבע בנוסף הוטל על התובע הייצוגי לשלם לנתבע 25,000 ₪ כתשלום הוצאות.

הידד!!!

רשם: שמואל גלנץ, עו"ד

האמור אינו תחליף לייעוץ משפטי

 

 

[1] חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006

[2] ת"צ 41061-12-17 - אלנתן משה לוינשטיין נ' משה קירשנר ניתן ב-11.5.2022

[3] רע"א 4481/20 משה קירשנר (משק קירשנר) נ' אלנתן משה לוינשטיין ניתן ב-6.6.2023.

מידע נוסף

  • הערת מערכת:

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

שמואל גלנץ, עו״ד

עודכן לאחרונה על ידי שמואל גלנץ, עו״ד