חקלאות זה לא עוד ענף כלכלי אלא ענף שיש לו ערכים נוספים / דודו קוכמן, עו״ד

15 אוג 2021 המחברת/ת:
עו״ד דודו קוכמן עו״ד דודו קוכמן

הכתבה הנ״ל פורסם בגלובס בקישור הבא

לפני מספר ימים התראיין אלי מורגנשטרן, רכז חקלאות באגף התקציבים במשרד האוצר לאחד מגופי התקשורת. בראיון ענה כביכול מורגנשטרן על כל הטענות נגד הרפורמה בחקלאות (לראיון בוידאו).

דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי מבקש לפרק את טענותיו של מורגנשטרן ולהגיב עליהן אחת לאחת:

מורגנשטרן: "יש לנו עשרת אלפים חקלאים אל מול 9 מיליון אזרחים. אותם 9 מיליון צריכים היום לשלם על כל מוצר שהם קונים פי 1.5 או פי 2 או פי 3 ממה שמשלמים בעולם, בגלל שיש עשרת אלפים איש שאומרים שהם לא יוכלו לתפקד יותר אם יפתחו את המכס ויורידו את המחירים. זה לא פרופורציונלי.

קוכמן:  יש חשיבות לשמור על מסה קריטית של מספר חקלאים ולהגדילה בדומה לממוצע במדינות ה-oecd.

חלקם היחסי של החקלאים באוכלוסייה נמוך ביותר וזה צריך להיות אינטרס של המדינה שהוא יגדל ויכלול גם צעירים ודור המשך. מספר החקלאים בישראל בממוצע לאוכלוסייה עומד על 0.58 בעוד המדד למדינות החברות ב-oecd עומד על 2.2% .

ברוב מוצרי החקלאות מול אירופה אין זה נכון שאנו יקרים פי 2 או 3 למרות שלהם אין עלויות מים כמו בישראל, אין עלויות של תשומות וגם אין הכבדה של אגרות ומסים שמטילה המדינה על חקלאים, לדוגמא על עובדים זרים.

מורגנשטרן: החקלאות לא תקרוס. החקלאות מבוססת על מגוון רחב מאוד של ענפים, מתוכם לפחות 50% ענפי יצוא, למשל אבוקדו, תמרים, פלפלים ורימונים - סדרה שלמה של מוצרים שאנחנו מייצאים לחו"ל.
אם אנחנו מייצאים לחו"ל, אז כנראה שאנחנו יותר איכותיים או יותר זולים מהמוצר בחו"ל.

קוכמן: כבר עכשיו המשק המשפחתי שהוא למעשה עסק קטן ובינוני נמצא בסכנה וכל שנה נפלטים מענפי החקלאות עשרות משפחות שלא מצליחות להתפרנס.
משרד האוצר כנראה שוכח את משבר הפלפלים שדרם לקריסה של עשרות משפחות חקלאיות בערבה, בשל שינוי מטבע ברוסיה וגורמים שלא קשורים לאיכות התוצרת החקלאית.
יש חשיבות לאומית למגוון רחב של תוצרת חקלאית לביטחון מזון, למזון טרי וברי ולפיזור אוכלוסייה ועוד

מורגנשטרן: "אף אחד מהענפים האלה לא עומד להיפגע במילימטר. כל החקלאים האלה כבר היום מתחרים בשוק הבינלאומי בצורה יפה מאוד, אז לפחות 50% מהחקלאים בארץ לא מושפעים כמעט בכלל מהרפורמה.
ב-50% הנותרים חלק מאוד גדול מהמוצרים נמכר במחירים תחרותיים ביחס לעולם, למרות שאנחנו לא מייצאים אותם, למשל גזר, בצל ותפוחי אדמה. המחירים שם לא יקרים במיוחד, וגם הם לא יקרסו מזה שמחר בבוקר יהיה יבוא".

צילום: מרינה פורמן לוי
צילום: מרינה פורמן לוי

קוכמן: אין מדינה בעולם המערבי שלא מגינה על חקלאיה וכבר עשרות שנים השתנתה התפיסה במדינות אלה וההבנה שחקלאות זה לא עוד ענף כלכלי אלא ענף שיש לו ערכים נוספים שהם לא פחות חשובים משורת הרווח ולכן המדינה עברו למדיניות של תמיכה ישירה בחקלאות ובחקלאים בכל מדינה במודלים שונים.  

חקלאים רבים זה שנים נפגעו מהמדיניות המתמשכת של ממשלות ישראל שהובלה על ידי האוצר והדבר חייב להשתנות.  נדרשת רפורמה אך לא כפי שמציע האוצר, "כך לא בונים חומה" כמו שנאמר.

מורגנשטרן: "השאלה היא האם מדינת ישראל מוכנה לעשות צעדים בשביל להוריד מחירים בענפים האלה, או שהיא צריכה לבחור בחלופה השנייה של להשאיר מחירים פי 2 ופי 3 למוצרים האלה, ובלבד שאותם 10%-15% לא יצטרכו להתייעל.

קוכמן: אפשר בהחלט לבנות עם נציגי החקלאים רפורמה שתבטיח מחירים הוגנים לחקלאי ולצרכן אך כדי שזה יקרה יש להבטיח כי שרשרת הערך תהיה במקומות הנכונים ולא תזלוג למתווכחים וטייקונים שלא רק שלא מסכנים דבר בעיסוקם, נהפוך הוא דואגים למרווחי תיווך בלתי נסבלים.
בנוסף כדי להשוות באופן אמיתי עם חקלאיים במדינות אחרות חשוב שתנאי ההשוואה יהיו דומים כמו מחירי המים, קיומו של שוק סיטונאי, התאמת התשלומים הנדרשים מחקלאים בארץ (אגרות למיניהם) ונושאים אחרים למקביליהם בארצות שבהם מתהדר משרד האוצר להשוות.

מורגנשטרן: למדינת ישראל יש אחריות לא רק לחקלאים אלא גם על הצרכנים"..."יש איזו הנחה סמויה - ולא ברור מהיכן היא מגיעה - שיבואנים עושים בוננזה על יבוא, ובגלל זה הציבור משלם מחירים יקרים. זה לא נכון עובדתית ולא נכון כלכלית.

ליברמן ופורר מחסלים את החקלאותקוכמן: יבואנים עושים בוננזה. אפשר לראות זאת לדוגמא בפתיחת יבוא בשר הבקר שמחירו לא רק שלא ירד כפי שציפו כשפתחו את השוק וגרמו לעשרות חקלאים לנטוש את גידול הבקר, אלא שהמחיר אף עלה. אפשר לקרוא את דו"ח מבקר המדינה בעניין.
יש עוד ענפים שבהם נפתח היבוא ולא קרתה המהפכה שהבטיח האוצר שבונה על הזיכרון הקצר של האזרח.
דוח מבקר המדינה מ 2021 קבע כי הפחתות מכסים ופתיחת מכסות פטורות ממכס לרוב אינן מתגלגלות ברובן לצרכן.
לפני מספר שנים חיברה ד"ר גלית בן נאים
ממשרד האוצר דו"ח לפיו מי שאחראי לעליה במחירי המזון הם יצרני ויבואני המזון ולריכוזיות בענף. על פי הדו"ח, שיעור הרווחיות של יבואני המזון הגדולים עצום. לעלית מחירי הפרות והירקות אחראים המשווקים הסיטונאיים של תוצרת חקלאית.

מה יקרה אם יבואן גדול יציף את השוק בתוצרת ויוריד מחירים, עד שהחקלאים פה לא יוכלו להתמודד ויקרסו, ואז כשלא תהיה תחרות מקומית, יעלה מחיר?

מורגנשטרן: "בפועל זה לא קורה, בגלל שאם הוא יוריד את המחירים ואחר-כך ינסה להעלות אותם, אז מישהו אחר ינסה לייבא במקומו וימכור יותר זול. כך עובדת כלכלה חופשית.

קוכמן: בפועל זה קורה ובגדול, רשתות השיווק מורידים את מחירי התוצרת החקלאית במיוחד בימים שבהם יש שוק מקומי כדי לשבור את השוק ואת מחירי השוק.  כך הצטמצמו חנויות המוכרות פירות וירקות ותבלינים לעומת מה שהיה בעבר.  ההתנהלות הדורסנית של רשתות השיווק נמשכת זה עשור לפחות והם עושים זאת כי "הם יכולים" לו היה קם שוק סיטונאי כפי שהחליטה הממשלה כשסגרה את השוק בתל אביב, אין ספק שהמצב היה שונה. מוכרת גם השיטה של מכירת "עןף בשקל", דבר שרשתות לא יעזו לעשות לבקבוק קולה.

מורגנשטרן: באירופה עושים תמיכה אחידה לכולם, כשהרציונל שעומד מאחורי התמיכה האחידה זה שהמדינה לא תתערב לאנשים במה לייצר. המטרה היא לא להתערב בשוק... "האיחוד האירופי אומר שההבחנה בין תמיכה דיפרנציאלית לתמיכה שאינה תלויה בגידולים היא מאוד דרמטית, שזה כשלעצמו חוסך באזור 20% במחיר לצרכן. אם מעודדים משהו ספציפי, גורמים לעליית מחירים לצרכן, ולכן הם ממליצים על תמיכה אחידה לכולם".

קוכמן: כנראה שמשרד האוצר בוחר באיזה נתונים הוא רוצה להשתמש. 
התשלום בתמיכה ישירה באירופה הוא רק אחת מהתכניות, יש תכניות רבות ונוספות שמתקיימות בכל מדינה ובמדינות השוק האירופי בכלל ובהם תמיכות נוספות בשל גידולים תומכי סביבה, תמיכות נוספות בשל כניסה של דור המשך, עידוד וסיוע כספי להקמת מיזמים תומכי חקלאות ובהם תיירות כפרית ותיירות חקלאית על מנת לחזק את הבסיס הכלכלי של העוסקים בחקלאות.
וכמו שנאמר כדי להשוות צריך לא רק את התמיכה הניתנת, אלא את התשומות הנוספות שלהם נדרש החקלאי בעיקר בשל תשלומים שכופה המדינה על החקלאי לשלם כמו מחירי מים גבוהים, תשלומי חובה לעובדים זרים, אגרות מיוחדות ועוד.

מתנגדים לחורבן החקלאותעלתה לאחרונה גם טענה שהמחירים גבוהים בגלל הקופון שגוזרות רשתות השיווק ובגלל החמדנות שלהן, ולא באשמת החקלאים, ובזה לא מטפלים במסגרת הרפורמה (למשל סיפור הצפת השוק בעגבניות מטורקיה). האומנם?

מורגנשטרן: "הטענה הזו נטענת הרבה מאוד שנים, ובדקו את זה לפחות שלושה גופים ממשלתיים, כל אחד בנפרד, וכולם מצאו שזה לא נכון. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק את זה ב-2014, ועדת מחירים בין-משרדית של משרד האוצר ומשרד החקלאות בדקה את זה בשנים 2015-2017, והממונה על התחרות בדקה את זה ב-2018 - וכל אחד מהגופים הגיע בנפרד לאותה מסקנה שהבעיה היא לא בפערי התיווך.

קוכמן: האוצר בוחר להשתמש בנתונים שהוא רוצה להביא, אך רצוי וראוי לפני שעושים מהפכה אגררית, לעשות עבודה יסודית.
בשבועות האחרונים יצא דו"ח מבקר המדינה שמדבר בעד עצמו בעניין יוקר המחיה. יש גם דו"ח קשה של מבקר המדינה על היעדרו של שוק סיטונאי למרות התחייבות המדינה להקימו. אין זה סוד שמרכז הרווח הגדול ביותר של כל רשת שיווק הוא הירקות והפירות. ראוי ורצוי שלפני שעושים שינוי כזה משמעותי שתעשה בדיקה רצינית בשיתוף ציבור שיכלול גם את נציגי החקלאים.  זו בדיקה שאפשר לעשות בכמה שבועות ואין כל ספק שתוצאותיה ידברו בעד עצמם.

לסיום, נדרשת רפורמה לחקלאות הישראלית וחשוב שהיא תעשה בתהליך של שינוי ולא בכפיה, תוך שיתוף נציגי החקלאים בכל התהליך ואין דומה רפורמה הנדרשת בגידול אחד לגידול אחר וכל ענף יש לבדוק את המגבלות וההזדמנויות על מנת להבטיח שהרפורמה גם תצליח לטובת אזרחי ישראל, אך גם תבטיח שיישארו אחרי הרפורמה הזו חקלאים בישראל!.

קישורים

דודו קוכמן, עו״ד

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.

עורך דין בעל תואר שני L.L.M במשפטים. אוניברסיטת בר אילן.

טל: 03-5620621

פקס: 03-5622353

דוא״ל: dudu@ihaklai.org.il

צילום: תמר מצפי

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.