אגודה שיתופית הינה יישות משפטית מתחום 'המשפט הפרטי' ועל כן פטורה מהחובה לערוך מכרזים לצורך קבלת עבודה או שירותים. יחד עם זאת, על מנת להפחית עלויות או לחילופין להשיא רווחים, עורכים לעיתים מושבים מעין התמחרות בה משתתפים מספר מציעים. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע דן בשאלה האם אגודה היתה רשאית לחזור בה מהתמחרות ולקיים התמחרות נוספת, על אף שכבר נבחר זוכה בהתמודדות הראשונה. בפסק הדין דובר על התמחרות בין חברי אגודה אולם הדברים רלוונטיים גם לעניין התמחרות שעורכת אגודה בין נותני שירותים, קבלנים וכיו"ב. כיוון שמדובר בסוגיה חשובה ושכיחה בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו של פסק הדין.
באותו עניין פרסמה האגודה לחבריה, ביום 25.8.14, הזמנה להציע הצעות בנוגע להשכרת שטחים חקלאיים לצורך עיבודי "בעל" לתקופה של 3 שנות עיבוד (ההזמנה תכונה "מכרז" כשמה בפסק הדין). התובע, שהינו חבר אגודה, הגיש הצעת מחיר וכן הוגשה הצעת מחיר נוספת, על ידי חבר שמכהן גם כחבר בועד האגודה, ושותפו. לטענת התובע, ההצעה של חבר הועד היתה נמוכה משמעותית מהצעתו וכן לא עמדה בתנאי הסף של המכרז ולכן נפסלה על ידי האגודה. הצעתו של התובע נבחרה כהצעה הזוכה והוחלט לחתום עימו על הסכם שכירות לתקופה של 3 שנים, כפי שעלה מפרוטוקול האגודה מיום 6.9.14. לטענת התובע, עוד באותו ערב נמסר לו מפיו של חבר ועד אחר כי הצעתו זכתה, והדבר אומת בשיחת טלפון עם יו"ר הועד ובקבלת פרוטוקול הישיבה למחרת היום ממזכירות האגודה. התובע טען כי לאחר מכן הופעל לחץ על יו"ר ועד האגודה תוך איומים להדחתו, אשר הובילו לביטול ההחלטה, האגודה חזרה בה מהחלטתה לחתום עם התובע על הסכם, וביום 9.9.14 קיבל ועד האגודה החלטה לערוך התמחרות חדשה בין המציעים. התובע השתתף בהתמחרות תחת מחאה, אולם הצעתו לא זכתה. בתביעה שהגיש כנגד האגודה וכנגד חברי ועד האגודה, דרש התובע מהנתבעים לפצות אותו בסכום של 345,520 ₪ בגין אובדן רווחים שנגרמו לו כתוצאה מביטול המכרז. בכתב ההגנה טענה האגודה הנתבעת כי בהתאם הועד היה רשאי לקבל החלטה המשנה או מתקנת את החלטתו הקודמת בדבר הזכייה במכרז.
בפסק דינו קובע בית המשפט כי תחילה יש לדון בשאלה האם נכרת חוזה בין התובע לבין האגודה וזאת בשים לב לפרוטוקול ועד האגודה מיום 6.9.14. התובע טוען כי משהצעתו התקבלה בישיבת ועד האגודה נכרת הסכם בין הצדדים. מנגד טוענים הנתבעים כי לא היה קיבול שכן רק הודעה רשמית של האגודה עולה לכדי קיבול, וכי העובדה כי התובע הגיע למשרדי המושב ועיין בפרוטוקול, אינה מהווה תחליף להודעה רשמית של האגודה.
בית המשפט דוחה את טענת הנתבעים וקובע כי מהעדויות בתיק עולה כי הודעות על זכיית הצעה נמסרות בעל פה. נקבע כי בפועל אין נוסח פורמלי או אדם מוסמך בנוגע למסירת הודעה רשמית וכי ההתנהלות המקובלת באגודה היתה מסירת הודעה בעל פה, בין אם על ידי יו"ר הוועד ובין אם על ידי המזכירה. מכאן, שדי בידיעתו של התובע על זכייתו ובקבלת הפרוטוקול ביום המחרת כדי לקבוע כי נמסרה לתובע הודעה על הקיבול.
עוד טענו הנתבעים כי לאגודה שמורה הזכות לבטל את זכייתו של התובע שכן בין תנאי הזמנה להציע הצעות נכתב במפורש כי "האגודה שומרת לעצמה את הזכות לבחור בהצעה שנראית לה הטובה ביותר עבורה והיא אינה מחויבת לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר ...כמו כן, האגודה אינה מתחייבת לקבל הצעה כלשהיא ושומרת לעצמה את הזכות לעיבוד הפלחה".
אף טענה זו נדחית על ידי בית המשפט אשר קובע כי זכות האגודה לבחור את ההצעה הטובה או לערוך התמחרות או לא לקבל הצעה כלשהי שמורה לאגודה עד המועד בו מתקבלת הצעה. הואיל והתקבלה הצעת התובע, ממילא לא עומדת עוד לאגודה הזכות לבטל את זכייתו באופן בו נעשה הדבר.
בית המשפט מוסיף וקובע כי סקירת השתלשלות העניינים אשר הובילה לביטול החלטת הועד, מעלה כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב. למעשה, נראה כי מה שאירע הוא שחבר הועד ושותפו, כמו יתר חבר הועד, סברו ככל הנראה כי הצעתם היא ההצעה היחידה, ומשהתברר כי לא כך הדבר, וכאשר הצעתו של התובע זכתה, בהיעדר כל טעמים שלא לקבלה, פעלו כדי לסכל את ההחלטה.
בית המשפט מציין כי בענייננו, משנקבע כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב וכי התנהלותם היא זו הביאה לאי חתימת החוזה, מתקיימים התנאים לפסיקת פיצויי קיום שמטרתם להביא את הנפגע למצב שהיה עומד בו אילו לא הופר ההסכם. לכן, בית המשפט מקבל את התביעה ופוסק כי על האגודה לפצות את התובע בגין נזק כלכלי שנגרם לו בדמות אבדן הרווח הצפוי מזכייה במכרז. בית המשפט בוחן את הטענות לגבי סכום זה ומעמידו על סך של 191,360 ₪.
* ת"א (שלום) (ב"ש) 14236-11-14 משה עזרא נ' אגודה שיתופית -מושב עובדים להתיישבות (פורסם בנבו, 10.08.2017)
