תנועת האיחוד החקלאי מביעים אכזבה קשה מהכוונה לסגור את החברה הממשלתית 'חברת שוק סיטונאי' שתביא לדחייה נוספת של הקמת השוק הסיטונאי.
ברור שלא השיקול הכספי עומד לנגד עיניו של האוצר שהרי הוכח שהעלויות הכרוכות בהקמת השוק זעומות, זאת כאשר מצד שני הממשלה מבזבזת מיליארדים על פרויקטים הרבה פחות כלכליים.
בשנים האחרונות, למעשה מאז סגירת השוק הסיטונאי בת"א וביתר שאת מאז הכריזה הממשלה על חיסול החקלאות במסווה של הורדת יוקר המחיה, המחירים רק עלו.
אי הקמת שוק סיטונאי תקטין את מספר העוסקים בחקלאות ותעלה את מחירי התוצרת.
לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי: מי שנהנה מפתיחת היבוא לפירות וירקות וממתן פטור ממכס הם 2 ציבורים- החקלאים של ארדואן וחבריו הטייקונים של שר האוצר, לאחר שכבר הוכח שהציבור לא נהנה מ"ההוזלה. מזה שנים טוענים החקלאים לא הם האחראים ליוקר המחיה, אלא הסיטונאים והיבואנים. את העובדות האלה, טוענת ד"ר גלית בן נאים, ממשרד האוצר שחיברה דו"ח לפיו מי שאחראי לעליה במחירי המזון הם ויבואני המזון ולריכוזיות בענף. על פי הדו"ח, שיעור הרווחיות של יבואני המזון הגדולים הוא עצום. לעלית מחירי הפרות והירקות אחראים המשווקים הסיטונאיים של תוצרת חקלאית".
ירון סולומון מנהל המחלקה להתיישבות וראש אגף המשק בתנועת כפרי האיחוד החקלאי: במקום לתמוך בחקלאים, תומך שר החקלאות ביבואנים ובמתווכים העשירים שכן כל עוד מספר השחקנים בשוק מצומצם תופעה פסולה זו לא תקטן ובאין שוק סיטונאי הריכוזיות של הרשתות נשמרת והדבר פוגע גם בחקלאים וגם בצרכנים. הקמת שוק סיטונאי חדש לתוצרת החקלאית יפתור חלק מפערי התיווך תופעה מוכרת וידועה בעולם שבגינה מעודדים הקמתם של שווקים כאלה בכל המדינות המודרניות. למרות ההמלצות על הקמת השוק ונחיצותו כנראה שראש הממשלה ושר האוצר לא רוצים להתעמת עם הטייקונים ועם רשתות השיווק. במידה שהיה שוק סיטונאי דוגמת שווקים סיטונאים באירופה (כמו ברנג'יס בצרפת שכל התוצרת מתרכזת שם) או אז כל הרשתות והמשווקים היו באים לקנות בשוק וזה היה פותר חלק ניכר מפערי התיווך. ממשלת ישראל חייבת לתמוך בהקמתו של שוק סיטונאי מתקדם כדי שלכל בעלי האינטרס ובהם היצרנים, המשווקים והצרכנים יהיה כדאי הקמתו של שוק סיטונאי שיביא לחיזוק תוצרת טרייה ומגוונת ובמחירים הוגנים שיתנו תמורה לצרכן הקצה לאורך כל השנה.