הרקע
במהלך עשור מכרו מספר בעלי נחלות בכפר ידידיה את זכויותיהם לרוכשים, ביניהם מיכל ורפי הר-מור, כאשר נכרת הסכם נפרד בין כל מוכר נחלה לרוכש.
בין הקונים והמוכרים התגלע סכסוך בנוגע לזכאות לקבלת כספי מכירת מניות חברת תנובה, לאורו פנו הצדדים לוועדת ערר, שקבעה כי המחלוקות יעברו לבוררות. המוכרים והקונים לא פנו לבוררות ועל כן האגודה פנתה לרשם האגודות השיתופיות, אשר מינה בורר לצורך ההכרעה בעניין.
מיכל ורפי סירבו לקחת חלק בהליך הבוררות בטענה שהבורר נעדר סמכות, טענה אשר נדחתה על ידו בראשית ההליך. לאחר מתן פסק הבוררות מיכל ורפי ערערו על הכרעת הבורר בפני עוזרת רשם האגודות השיתופיות, אך זו אישרה את פסק הבוררות. אי לכך, פנו מיכל ורפי לבימ"ש זה בבקשה לביטול פסק הבוררות בשל כך שניתן בחוסר סמכות.
דיון והכרעה
ביהמ"ש פתח ואמר שעפ"י תקנון האגודה ובהתאם לחוק, סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה יבוררו בפני רשם האגודות השיתופיות, אשר רשאי למנות בורר אחר תחתיו, ולכן בעניין זה פעל הרשם בהתאם לסמכותו.
עוד קבע ביהמ"ש כי גם אם היה ביכולתם של מיכל ורפי להעלות טענות כנגד סמכות הבורר הם לא נקטו בהליכים המתאימים ובמועדים המתאימים, ובכלל זאת הגשת בקשה לביטול ההחלטה למינוי בורר, ערעור לרשם על הפסק החלקי של הבורר בעניין סמכותו או ע"י פניה לבג"ץ בעתירה לביטול ההחלטה.
ביהמ"ש קבע כי בהתאם לפסיקה, פסק בוררות שניתן בחוסר סמכות לא בטל מעיקרו אלא ניתן לביטול, והיות ומיכל ורפי לא נקטו באף אחד מהצעדים שלעיל, ההחלטה בעניין הסמכות הינה סופית ולא ניתן להשיג עליה בשלב זה.
מוסיף ביהמ"ש כי אף אם היה בסמכותו לדון בבקשת מיכל ורפי, דין הבקשה להידחות על הסף משום שהוגשה לאחר המועד הקבוע בחוק להגשת בקשה בנוגע לפסק בוררות.
סיכום
היות ומיכל ורפי לא פעלו באף מסלול שהיה באפשרותם כדי לתקוף את החלטת הבורר בעניינם, מדובר בהחלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד ובקשתם לביטול פסק הבוררות נדחתה על הסף. לאור האמור, ביהמ"ש קבע כי אין בסמכותו לדון בבקשה וחייב את מיכל ורפי בסך של 3,000 ₪ לכל אחד מהמוכרים שהגישו תגובות בנוגע לשאלת הסמכות.
הפ"ב (מרכז) 24886-06-13 מיכל ורפי הר- מור נ' רות בארי ואח', פס״ד מיום 12/11/15