הדפס עמוד זה

על תשלום שכר בעד עבודה בשבת ובחג / שמואל גלנץ, עו״ד

שמואל גלנץ, עו"ד שמואל גלנץ, עו"ד

מהו הגמול המגיע בעד עבודה בשעות רגילות ונוספות  בשבת ובחג?

רקע:

מטפלים סיעודיים שהועסקו במעון נכים על ידי איל"ן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים - תבעו בבית הדין האזורי לעבודה זכויות שונות. על פסיקות בית הדין האזורי לעבודה[1] הוגש מטעם איל"ן לבית הדין הארצי ערעור שבו נעסוק במאמר זה[2].

בבית הדין הארצי לעבודה נדון במאוחד ערעור על 2 פסקי דין שניתנו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. פסק הדין עוסק באריכות בכמה עניינים ואולם המאמר כאן מתמקד בשאלות שבכותרת.

ל"השכלה כללית" (עולה בפסק הדין):

  • עבודת לילה: ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.
  • אורכה של משמרת לילה (בשכר רגיל) היא 7 שעות. כל שעה שעבד העובד מעבר ל-7 שעות במשמרת לילה, היא שעה נוספת לעניין השכר.
  • שכר רגיל – המהווה בסיס לחישוב המגיע בעד עבודה בשעות נוספות – כולל את התוספות/ההטבות שמעסיק משלם לעובדו. כלומר – השכר הרגיל לעניין גמול שעות נוספות משמעו השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות[3].
  • גם אם מדובר בנוהג מיטיב – ההטבה נחשבת לחלק מ"השכר הרגיל" שעליו יש להוסיף את המגיע בעד עבודה בשעות נוספות.
  • עבור 2 השעות הנוספות הראשונות תשולם תוספת של 25%, עבור כל שעת עבודת נוספת מעבר ל-2 הראשונות תשולם תוספת בשיעור 50%.
  • הפסקה של 3 שעות ויותר מתחילה יום עבודה חדש.
  • עבור עבודה בשבת ובחג ישולם שכר בגובה 150%

מעשה שהיה כך היה:

עבודת המטפלים התנהלה ב-3 משמרות בנות 8 שעות כל אחת. לעיתים נקראו העובדים לעבוד שעות נוספות. במקרים בהם לא התייצב עובד מחליף נדרשו אף לעבוד 2 משמרות ברציפות.

עבור עבודה בשעות שבין 06:00 ל-22:00 שולם שכר בגובה 100%. עבור עבודה בשעות 22:00 עד 06:00 וכן בעבודה בשבת ובחג (החל משעה 17:00) שולם בעד כל שעת עבודה שכר בגובה 150% שנרשם בתלוש בשורה אחת.

במושאי העתירה היה גובה התשלום בעד שעות נוספות שבוצעו בשעות הלילה, בשבתות ובחגים.

בין הצדדים היתה מחלוקת מהו "השכר הרגיל" שממנו יש לגזור את הגמול עבור שעות נוספות.

בית הדין האזורי פסק כי הבסיס לתשלום עבור שעות נוספות הוא הסכום ששולם לעובדים בשעות העבודה הרגילות כלומר אם שולם לעובדים בגין עבודה בלילה או בחג 150% הרי שזהו הבסיס שממנו נגזרות התוספות בגין השעות הנוספות. המשמעות היא שבעד כל שעתיים נוספות ראשונות מעבר לכך ישולם שכר בסיס 150% ועליו תוספת של 25% (187.5% = 125%*150%) בגין כל שעת עבודה מעבר לשעתיים הראשונות זכאים העובדים לשכר בגובה 225% (150%*150%).

בית הדין הארצי גיבה את פסיקתו של בית הדין האזורי וקבע כי: "הנוהג המיטיב", היינו, תשלום בשיעור 150% עבור משמרת לילה  היה למעשה חלק מחוזה העבודה. אם סברה המעסיקה אחרת צריכה היתה לציין זאת במפורש במסגרת "ההודעה לעובד על תנאי העבודה".

שעות נוספות ביום המנוחה השבועית ובימי חג

כאמור גובה התשלום בימים אלה היה 150%. בתלושי השכר נרשם התשלום בגובה 100% ובשורה נוספת 50%. בית הדין הסיק מכך כי התוספת בשיעור 50% שולמה עקב יום המנוחה השבועית והחג. ועל כן אין העובדים זכאים לתשלום נוסף בשיעור 50%.

עוד נפסק כי עבור עבודה בשעות נוספות (או מעל 7 שעות בלילה) בימי המנוחה השבועית והחג זכאים העובדים לגמול בשיעור 175% (150+25) עבור השעתיים הנוספות הראשונות ו-200% (150+50) עבור השעות הנוספות הבאות.

דמי חגים

השאלה שעמדה להכרעה בבית הדין היא האם עובד שעבד בפועל בחג זכאי לתשלום בגובה 150% בלבד או שיש לשלם לעובד בנוסף לתשלום עבור העבודה בחג בסך של 150% גם דמי חגים בשיעור 100%?

נקבע שלעובד שעתי משולמים 'דמי חגים' בנוסף לתמורת יום העבודה הרגיל כך במקום בו בוצעה העבודה שלא מתוך בחירתו של העובד אלא ככורח.
במקרה שנדון קבע בית הדין האזורי כי העבודה בחג לא היתה בחירתם של העובדים, היתה זו התנהלות שהיא כורח הנובע ממהותה של העבודה. לפיכך קבע בית הדין הארצי שהעובדים זכאים לתשלום בגין עבודה בחג בשיעור 150% וגם דמי חגים בגובה 100%(*).

בית הדין הארצי הסביר "פרשנות לפיה מי שעבד בחג יזכה רק לגמול בשיעור של 150% ולא לדמי חגים, תיצור מצב לפיו אין הבדל בין מי שאולץ על ידי מעסיקו לעבוד בחג לבין מי שבחר מרצונו לעבוד בחג".

בית הדין העיר שעובד חודשי שאינו עובד בחג לא נפגע בשכרו. ואולם במקרה שעובד כזה יקרא לעבוד בחג הוא יהא זכאי לתוספת בערך של 150%. לפיכך וכדי להשוות בעניין זה מצבו של עובד יומי לחודשי נפסק כי עובד יומי יקבל כאמור שכר בגובה 250%.

לעניין השאלה: עבודה מכורח או מבחירה? קבע בית הדין הארצי "כל עוד לא הוכח על ידי המעסיק אחרת (שהנטל הוא עליו בעניין זה) הרי שגם אם השיבוץ נעשה בשיתוף עם העובדים ובהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם, בסופו של דבר, המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו, ועל כן נראה בכך "כורח" לצורך הזכאות לדמי חגים".

  • יוצא מכלל זה הוא ענף השמירה – שהוחרג. שם זכאי העובד לתשלום בגובה 150% בלבד.

לסיכום

  • במטרה לצמצם עבודה בימי חג נקבע כי עובד שהועסק בחג זכאי לדמי חגים (100%) בנוסף לתמורת יום עבודה (150%) כך בד"כ אלא אם יוכח כי העובד הוא זה שבחר / העדיף לעבוד ביום החג.
  • בענף השמירה והאבטחה הזכאות היא ל-150% בלבד.
  • בענף החקלאות (במקום של "כורח") זכאי העובד לתמורה מצטברת בשיעור 275% בעד עבודה בחג (הערת הכותב, לא בפסק הדין).
  • למניעת אי הבנות יש לפרט תנאי העבודה והשכר בהסכם העבודה / בהודעה לעובד.

 

האמור אינו תחליף לייעוץ משפטי

 

[1] סע"ש 48557-01-16, 9015-05-14 ועוד.

[2] ע"ע 38313-03-18 איל"ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים נ' מיכאיל מוחדינוב ואח'

[3] בג"ץ 63/719 בתי הזיקוק נ' ביה"ד הארצי לעבודה.

מידע נוסף

  • הערת מערכת:

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

שמואל גלנץ, עו״ד

עודכן לאחרונה על ידי שמואל גלנץ, עו״ד

פריטים קשורים