איילת רייך מיכאלי, עו״ד

איילת רייך מיכאלי, עו״ד

מתמחה בקיבוצים ומושבים, משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

ayeletr@kv-yavne.co.il

אגודה שיתופית הינה יישות משפטית מתחום 'המשפט הפרטי' ועל כן פטורה מהחובה לערוך מכרזים לצורך קבלת עבודה או שירותים. יחד עם זאת, על מנת להפחית עלויות או לחילופין להשיא רווחים, עורכים לעיתים מושבים מעין התמחרות בה משתתפים מספר מציעים. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע דן בשאלה האם אגודה היתה רשאית לחזור בה מהתמחרות ולקיים התמחרות נוספת, על אף שכבר נבחר זוכה בהתמודדות הראשונה. בפסק הדין דובר על התמחרות בין חברי אגודה אולם הדברים רלוונטיים גם לעניין התמחרות שעורכת אגודה בין נותני שירותים, קבלנים וכיו"ב. כיוון שמדובר בסוגיה חשובה ושכיחה בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו של פסק הדין.

* ת"א (שלום) (ב"ש) 14236-11-14 משה עזרא נ' אגודה שיתופית -מושב עובדים להתיישבות (פורסם בנבו, 10.08.2017)

ועדת ביקורת, הפועלת במושבים רבים, מורכבת מחברי מושב אשר לקחו על עצמם, בדך כלל בהתנדבות, תפקיד חשוב. בדומה לתפקידים אחרים, תפקיד זה מזמין חיכוכים עם חברים ואף עם נושאי משרה במושב שעבודתם מבוקרת. לעיתים מחלוקות בין הצדדים מולידות אף תביעה משפטית. מי לדעתכם צריך לממן את הוצאותיו המשפטיות של חבר ועדת הביקורת במקרה כזה? אין צורך לנחש, במקרה שנדון לאחרונה*, נדרש  בית המשפט לתביעות קטנות בראשל"צ לשאלה האם כאשר מוגשת תביעה אישית כנגד חברת ועדת ביקורת, על האגודה לממן את הוצאות ניהול ההגנה מפני התביעה. 

* ת"ק (תביעות קטנות ראשל"צ) 52017-01-16 אוגני מנדלסון נ' אגודת כפר מרדכי-כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 06.03.2017)

האם לדעתכם ניתן לבטל סעיף בתקנון מהטעם כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד? תחילה נעשה מעט סדר במונחים בסיסיים. רבים מכם שמעו וודאי את המושג "חוזה אחיד". חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 מגדיר חוזה אחיד כחוזה ש"תנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם". דוגמאות בולטות לחוזים אחידים הם החוזים שחותמים כולנו מול חברות הסלולר, ספקי האינטרנט, הבנקים וכיוצ"ב.

סעיף 3 לחוק חוזים אחידים עוסק בביטול "תנאי מקפח" שהוכנס לחוזה אחיד. סעיף זה מורה כי "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)". בפסיקה נקבע כי הקיפוח ייבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו, וישקף "תפישה חברתית באשר להגון ולראוי ביחסים חוזיים אחידים". דוגמאות לתנאים מקפחים בחוזה אחיד הם, משל, תנאים המשחררים את הסַפָּק מאחריות, תנאים המאפשרים לספק לשנות – באופן חד צדדי, לאחר החתימה – את הוראות החוזה (למשל, המחיר או השירות), תנאים הקובעים שלספק יש זכות לבטל את ביצוע החוזה או להשהותו, תנאים המגבילים את התקשרות הלקוחות עם ספק אחר (למשל, תנאי הכובל את הצרכנים לתקופת מינימום) , תנאים השוללים מהלקוחות או מגבילים את זכותם העומדת להם על-פי דין, תנאים המונעים מהלקוחות גישה חופשית לערכאות שיפוטיות, ועוד.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה עתר התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו יש להורות על ביטול סעיף בתקנון האגודה (במקרה זה קיבוץ), הקובע כי חברותו של חבר המוכר את ביתו פוקעת, גם אם הוא ממשיך להתגורר באגודה, בטענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. התובע טען כי סעיף זה יש בו משום גזל והפקעת זכויות הקניין שלו, עשיית עושר ולא במשפט וקיום חוזה שלא בתום לב.

* ה"פ (מחוזי חי') 11456-03-14 דביר לנגר נ' קיבוץ גשר הזיו אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 30.06.2016)

תחום דיני העבודה מעסיק מושבים רבים אשר מטבע הדברים מעסיקים עובדים בתחומים שונים ואף חברי וחברות אגודות המנהלים עסקים ומעסיקים עובדים. מטבע הדברים רבים מהעובדים בימינו עובדים שעות נוספות, מעבר לשעות יום העבודה הרגיל. לא אחת, מעסיקים רואים לנכון לחסוך ולהקל על עצמם בחישובי השכר באמצעות קביעת תשלום שעות נוספות גלובליות. יאמר מייד, כי לעיתים יש הצדקה בהסדר שכזה המאזן בין גמישות ליציבות, כך שלמרות תנודתיות בהיקף השעות הנוספות של העובד מידיי חודש עבודה, שכרו נשאר קבוע. אחת השאלות השכיחות הן של מעסיקים והן של עובדים הינה האם מדובר בהסדר חוקי. שכן, סעיף 5 לחוק הגנת השכר תשי"ח-1958 אוסר, ככלל, על תשלום שכר כולל. מצאתי לנכון לסקור בפניכם בתמצית עיקריו של פסק דין שניתן בנושא במסגרתו הבהיר בית הדין הארצי לעבודה כי האפשרות לשלם "גמול שעות נוספות גלובאלי" לא הוסדרה בחוק, אך במקרים מתאימים, כאשר מדובר בהסדר הוגן שאינו מקפח את העובד, הוכרה בפסיקה האפשרות לעריכת הסדר בדבר תשלום גלובאלי של שעות נוספות.

יובהר, כי ככל שההסדר לא יוכר כחוקי קיימת חשיפה גבוהה למעסיק. שכן, דיני העבודה הם חוקי מגן שלא ניתן להתנות עליהם. המשמעות היא כי גם אם העובד חותם על הסדר מסוג זה שמוכתב לו על ידי המעסיק, ככל שבית הדין יתרשם כי מדובר בהסדר פיקטיבי לטובת המעסיק שכל מטרתו היא הקטנת שכר העובד, עלול המעביד למצוא עצמו משלם מפעם נוספת את השעות הנוספות ששולמו, כביכול, בניגוד לחוק. 

באותו מקרה שנדון בבית הדין הארצי דובר בעובד הייטק אשר הגיש תביעה לתשלום שעות נוספות, על יסוד הטענה כי גמול השעות הנוספות הגלובאלי ששולם לו היה פיקטיבי. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה וקבע כי העובד לא קופח בדרך ששולמו לו השעות הנוספות. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי.

בפסק דינו הדגיש בית הדין הארצי, כאמור, כי  אפשרות תשלום "גמול שעות נוספות גלובלי" לא הוסדרה על ידי המחוקק, אך במקרים מתאימים ובכפוף לתנאים היא הוכרה בפסיקה כלגיטימית.  בית הדין הדגיש כי המסגרת הרעיונית החולשת על השימוש במודל זה היא שזכויות העובד לא תקופחנה ושתכלית חוק עבודה ומנוחה תוגשם ולא תסוכל, והתנאים שנקבעו בפסק דין זה נועדו להבטיח זאת.

ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ (פורסם בנבו, 28.2.2017).

ניסיוני מלמד כי פעמים רבות, היחסים המסחריים בענפי החקלאות מוסדרים תחת תנאי אשראי נדיבים. בדרך כלל מלבד תנאי האשראי הנדיבים קיימים גם יחסי אמון והצדדים "פתוחים" זה מול זה בסכומים גבוהים. לעיתים הצד החשוף מגבה עצמה בביטחונות, כדוגמת ערבות אישית או שטר חוב.  כך לדוגמא בענף הלול מבוצע לעיתים התשלום בגין מדגר האפרוחים רק לאחר שיווק הלהקה. כאשר גוף קורס כלכלית בדרך הוא מותיר אחריו חובות במיליוני ₪.

יש לזכור כי לעיתים קרובות במקרים אלו מי שנתן ערבות אינו בעל יכולת כלכלית לפרוע החוב. אספר לכם כי במסגרת תיק המתנהל ממש בימים אלו הגישה מדגרה, המיוצגת על ידי משרדנו, תביעה כנגד חברה שתחום עיסוקה הוא בעלי חיים ועופות. אותה חברה נותרה חייבת למדגרה סך של למעלה ממיליון ₪ בגין אפרוחים שרכשה ולא שילמה את תמורתם. לפנים משורת הדין הסכימה המדגרה לפרוס את החוב לתשלומים, אולם כאשר גם בכך לא עמדה החברה הוגשה תביעה לתשלום מלוא החוב. בין הנתבעים היו גם מנהלי החברה ובעליה, אב ובנו, אשר בין הצדדים אין מחלוקת כי אף הם חבים בחובותיה של החברה. התביעה, אשר נסמכה על הסכם בכתב, הוגשה בהליך המכונה "סדר דין מקוצר".

בהליך זה לא עומדת לנתבע זכות אוטומטית להגיש כתב הגנה, ועליו להגיש לבית המשפט "בקשת רשות להתגונן". רק אם תתקבל בקשה זו יהיה רשאי הנתבע להגיש כתב הגנה. עם זאת,  נוכח זכות הגישה לערכאות מקלה הפסיקה עם הנתבע וקובעת כי על המבקש רשות להתגונן מוטל עול הוכחה מצומצם, לפיו עליו להוכיח כי בידיו הגנה לכאורה, וזאת מבלי שמוטלת עליו החובה להוכיח כיצד תוכח גרסת הגנתו. בשלב זה, בו בית המשפט אינו נדרש לשאלת מהימנות המבקש, ואינו נדרש לקבוע ממצאים, עליו לבחון את חומר הראיות שהובא בפניו בכדי לקבוע האם ההגנה משוללת כל יסוד ואינה עולה מעבר לכדי "הגנת בדים".

תא"ק (שלום)(ת״א) 32297-10-16 קבוצת יבנה נ' מ.א. שפע חקלאות בע"מ ואח'

שאלת זכות העיון במסמכי האגודה מעסיקה לא מעט הן חברי מושב אשר מעת לעת מעוניינים לבחון החלטות, פרוטוקולים או הסכמים שערכה האגודה והן נושאי תפקיד באגודה (למשל חברי ועד) אשר לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם דרישות חבר אגודה לעיין במסמכים. האמור מקבל משנה תוקף עת ישנן מחלוקות בין האגודה לחבר האגודה והחבר מעונין לעיין במסמכים כדי לחזק את טענותיו כנגד האגודה. להלן אסקור בפניכם הסוגיה.

תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 קובעת כי "לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הועד ויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש". כלומר, באשר למסמכים אלו לא יכולה להיות מחלוקת כי לחבר האגודה הזכות לעיין בהם. תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו-1976 קובעת כי: "כל אדם רשאי לעיין, במשרד הרשם, במסמכים המפורטים להלן, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה לכך:  (1) פנקס הרישום; (2) העתק תעודת הרישום של האגודה; (3) תקנותיה של אגודה; (4) פנקס השעבודים שהאגודות הטילו על נכסיהן, ופנקס השעבודים לזכות האגודה; (5) צו מאת הרשם; (6) כל מסמך אחר בהסכמת הרשם". מכח קל וחומר, אין ספק כי גם לגבי מסמכים אלו, בהם רשאי לעיין כל אדם, קיימת זכות עיון לחבר האגודה. בעניין זה יש להוסיף כי בהתאם לפסיקה הזכות לעיין במסמכי האגודה כוללת בתוכה גם את הזכות לצלמם.

* 31/190/11 (רשם האג״ש) יואב פוזנר נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ (פורסם בנבו, 14.08.2011)

כמי שמייצגת הן מושבים והן חברי אגודות אני יכולה לספר כי הליך בחירת ועד הנהלה במושב בדרך כלל אינו עובר "תחת הרדאר". עם זאת, בהחלט ישנם מושבים בהם ההליך מתגנהל על מי מנוחות. באחד מהמושבים האלו עמד המושב בפני בחירות לועד אשר לפי התקנון צריך למנות 7 חברים. רק 7 חברים הגישו את מועמדותם. האם צריך לקיים הליך הצבעה או שניתן להכריז כי "הועד נבחר ללא בחירות"?

מה אתם חושבים? הנה התשובה לפניכם-

* עמ"נ (מינהליים י-ם) 11318-05-13 דוד כחלון נ' זיתן מושב עובדים להתישבות שיתופית (פורסם בנבו, 26.06.2013)

זוג רכש נחלה במושב מאת חברת אגודה שנפטרה לאחר מכן. על פי הסכם הרכישה הותנתה העברת הנחלה באישור האגודה בהתאם לחוקיה ותקנונה לקבלת הזוג לחברים בה. המושב דרש מהזוג לשלם דמי כניסה סך 50,000 ₪ כתנאי לקבלתם אף על פי שתקנון האגודה שהיה קיים באותה עת חייב כל חבר לשלם בכניסתו סך שך 0.250 ל"י.

האם היה המושב מוסמך לגבות סכום הגבוה מכך?

 תא"מ (שלום)(ב"ש) 60761-03-15 שאול ואח' נ' סגולה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 22/05/17

כמעט ואין מושב (ובמקרים רבים גם מושבניקים) שסוגיית הפקעת הקרקעות אינה נוגעת בו, ולא נאלץ להתמודד עם מצב בו הרשויות מודיעות כי בכוונתן להפקיע את שטחו לטובת סלילת כביש, העברת צינור, רכבת וכיוצ"ב.

אין ספק שהפקעת קרקע על ידי רשות שלטונית גורמת לבעל הקרקע, ממנו נגרע השטח, תחושות קשות. מטבע הדברים מרגיש בעל הקרקע כי על הרשות לשלם פיצויים בגין ההפקעה. כאשר הרשות מסרבת להעניק פיצויים אלו, מצטרפת לפגיעה בגין ההפקעה גם תחושת חוסר צדק משווע אשר לפעמים קשה שבעתיים. כך היה במקרה אשר נדון לאחרונה  (1.2.17) הבית במשפט המחוזי מרכז-לוד, במסגרתו נתקפה החלטתו של שר התחבורה שלא להעניק "פיצויי סבל" בגין הפקעת הרבע הראשון במקרקעין המצויים בבעלות התובע.

באותו מקרה נעשו מספר הפקעות בשטח של התובע ואף פוצלה החלקה שברשותו לארבעה חלקים. כלל השטחים שהופקעו הגיע לרבע מן השטח הכולל. התובע ביקש משר התחבורה שיפעיל את סמכותו למתן פיצוי בשל הסבל שנגרם לו כתוצאה מההפקעה, למרות שהשטח שהופקע הגיע רק לרבע מכלל השטח, בגינו לא מגיעים פיצויי הפקעה על פי החוק. השר סירב למתן הפיצויים, ומכאן נולדה התביעה, במסגרתה התבקש בית המשפט לבחון את סבירות החלטתו של השר עת דחה בקשתו של התובע לקבלת פיצויי סבל.

* ה"פ (מרכז) 39012-11-15 עדי אלמליח נ' שר התחבורה (פורסם בנבו, 1.2.2017)

מרכזי משקים, מזכירים ויו"ר במושבים וכן מושבניקים – אם עד היום לא ברור לכם למה כל כך חשוב להסדיר את השימושים בקרקע החקלאית שאתם מחזיקים בהתאם למתחייב מחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההתיישבות")- אתם חייבים להמשיך לקרוא. למה תשאלו? כי ממש לאחרונה, 6.3.17, ניתן פסק דין נוסף אשר נותן משנה תוקף לחשיבות הסדרת השימושים החורגים בקרקע החקלאית.

* עא (ת"א) 10998-02-16  החקלאי "תלמי מנשה" אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.