הדפס עמוד זה

דמי מחלה לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל / שמואל גלנץ, עו״ד

21 יול 2022 המחברת/ת:
שמואל גלנץ, עו"ד שמואל גלנץ, עו"ד

גביית "דמי מחלה" = תשלום מס!

בהתייחס לקול הקורא שפורסם ב-7.7.2022 מטעם משרד האוצר (מצ״ב הקישור לפרסום) להלן הערותיי:

  1. מהחקלאים המעסיקים עובדים פלסטינים נגבו במהלך השנים עד 2018, כולל, סכומי עתק תחת הכותרת "דמי מחלה".
  2. כל הפניות בעבר להפסקת הגבייה כאמור לא זכו להתייחסות עניינית, כך טענות בדבר הסָפֵק החוקי שעומד מאחרי הגבייה, כך לגבי הטענה שהמטרה שלכאורה לשמה נגבים "דמי מחלה" אינה ממומשת הלכה למעשה.
  3. בפועל, שולמו לעובדים פלסטינים כדמי מחלה סכומים מינוריים לעומת הסכומים שנגבו מהמעסיקים, כביכול, למטרה זו.
  4. הניסיון לימד כי עובד פלסטיני שהחליט לפנות לקבלת תשלום פיצוי בגין העדרות מהעבודה בשל מחלה נאלץ לדלג על משוכות ביורוקרטיות כמעט בלתי עבירות.
  5. ראו להמחשה את הנתונים לשנתיים האחרונות בהן נגבו מהמעסיקים "דמי מחלה":

שנה

גביה ממעסיקים בחקלאות

תשלומים לעובדים חולים

שיעור ניצול מהגבייה

2017

12,427,985 ₪

287,156 ₪

2.31%

2018

12,607,730 ₪

369,921 ₪

2.89%

הנתונים נמסרו ע"י הממונה על חופש המידע ברשות האוכלוסין.

  1. היחס בין התשלומים לגבייה (פחות מ-3% ) ממחיש את האבסורד ומאשר את הטענה כי מדובר במס אותו שילמו החקלאים מעסיקי עובדים פלסטינים, מס שכונה "דמי מחלה".
  2. בעת דיון בבג"ץ העיר אחד משופטי ההרכב שמדובר בביטוח לכל דבר ועל כן אין מקום שלמבטח שלא מימש תביעה יוחזר תשלום הפרמייה ששילם.
    בכל הכבוד בענייננו לא מדובר בביטוח וולנטרי או כזה שיש בו למעסיק יכולת בחירה. ומכל מקום בתיקי ביטוח בנושאים השונים בחברות הביטוח היחס בין הפרמיה לתשלומי תביעות אינו דומה ואף אינו מתקרב לזה שבענייננו.
  3. בשנת 2019 הופסקה הגבייה תחת הכינוי "דמי מחלה" ממעסיקי עובדים פלסטינים. ולא בכדי, גם הרשות נוכחה לאחר שנים רבות כי הגבייה לקרן דמי מחלה אינה מוצדקת ואף יש לפחות ספק, בחוקיותה ומכל מקום הקרן פעלה בלא שהיה לה תקנון מסודר ומחייב.
  4. מנתונים שנמסרו על ידי הממונה על חופש המידע ברשות האוכלוסין: "ליום 28.5.2019 יתרת הכספים הצבורים בקרן בגין מחלה עבור עובדים פלסטינים בענף החקלאות הינה 93,508,560 ₪.
    ניתן להניח שסכום זה משקף יתרות שהצטברו בשנים האחרונות בלבד. יתכן, זאת ודאי יודעים באוצר, סכומים שנצברו בעבר הועברו מ'קרן מחלה' לנמענים ולשימושים אחרים שאינם ממין העניין והכל מכספי מעסיקים מהם נגבו סכומים אלה.
  5. ההיגיון והצדק מחייבים השבת הסכומים הצבורים (בניכוי סכומים מוערכים לגבי תשלומים עתידיים) לאלה שמהם נגבו סכומים אלה. לחילופין מוצדק ומתבקש להשיב את כל הסכומים ששולמו על ידי המעסיקים ולחייב את אלה בתשלום דמי מחלה כחוק לעובדיהם במידה ובעתיד ויהיו זכאים לדמי מחלה.
  6. הרעיון לעשות לשיפור המעברים וכיו"ב הינו רעיון מבורך ואולם אין כל הצדקה והגיון שהדבר ייעשה על חשבון המעסיקים. זהו תפקידה ואחריותה של המדינה והאינטרס שלה כשם שזהו האינטרס של העובדים. אגב יוזכר, מהמעסיקים נגבה היטל השוואה בשיעור של כ-3%.
  7. לסיכום:
    לנוכח הנתונים, כפי שהומחשו לעיל,
    בשימוש בדמי מחלה לעומת הגבייה מהמעסיקים עולה בבירור כי הגבייה נעשתה לצורך שלא מומש, והיווה למעשה גביית מס תחת כינוי פיקטיבי.
    אשר על כן, מתבקש ואף מתחייב החזר הסכומים שנגבו כפי שאף הוחלט בשעתו על ידי רשות האוכלוסין.

מידע נוסף

  • הערת מערכת:

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

שמואל גלנץ, עו״ד

עודכן לאחרונה על ידי שמואל גלנץ, עו״ד

פריטים קשורים