כתב "הודאה וסילוק" שנחתם על ידי עובד בעת סיום עבודתו היה אחד הנושאים שנדון בבית הדין האזורי לעבודה ובו ניתן ב-2.6.16 פסק דין המחדד את משמעותו של הסכם ו/או כתב ויתור ו/או כתב הודאה וסילוק שנחתם בעת התחשבנות בין עובד למעסיק עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים.
בפסק הדין(1) נידונה תביעתו של עובד אריתראי לתשלום זכויות. העובד שפוטר על אתר, פנה לעמותת "קו לעובד" כדי שזו תסדיר עבורו תשלום זכויותיו, לשיטתו.
בין הצדדים התנהל משא ומתן כאשר את התובע ייצגה מתנדבת מ"קו לעובד" ואת הנתבעת ייצג מנהלה. בסיום המו"מ הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 11,314 ₪ . עניין ההפרשות לפנסיה נותר לא מוסכם.
בעת שהתובע הגיע לסניף הנתבעת לקבל את הסכום המוסכם חתם על מסמך כתוב בכתב יד בעברית ובו "... הסתיימו יחסי עובד מעביד ביני לבין ניצת ואין לו יותר תביעות עתידיות" המסמך התיימר להיות "כתב ויתור".
בהמשך עתר התובע לבית הדין בטענה שפוטר בטענות שווא, כי פוטר שלא כדין וללא הודעה מוקדמת, עוד עתר לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות והפרשות לפנסיה. התובע טען כי "חרף פניותיו לקו לעובד והעובדה ששולמו לו חלק מהסכומים אותם חייבת לו הנתבעת, גמר החשבון שנערך היה חלקי ולא כלל את מלוא זכויותיו" התובע הוסיף וטען כי חתם על כתב הויתור היות ואמרו לו כי הוא חותם על מסמך המעיד כי קיבל סך של 11,314 ₪.
הנתבעת מצידה טענה "כי לאחר מו"מ עם קו לעובד היא נאותה לשלם לתובע, לפנים משורת הדין, פיצויי פיטורין וכן סך נוסף בגין רכיבים שונים שלטענת קו לעובד הגיעו לתובע", הנתבעת הוסיפה וטענה כי לתובע הוסבר תוכן המסמך עובר לחתימתו. לעניין תשלומי הפנסייה טענה הנתבעת כי אלו ישוחררו עת יעזוב התובע את הארץ.
הנתבעת טענה כי כתב הויתור נוסח לאחר מו"מ עם "קו לעובד" והוא משקף את ההסכמות, עוד טענה הנתבעת כי נציגת "קו לעובד" הסבירה לתובע את ההבנות אליהן הגיעו. מעדותה של נציגת "קו לעובד" בבית הדין עלה כי אכן התנהל מו"מ מול הנתבעת ואולם המו"מ לא מוצה שכן נותר פתוח עניין הפנסייה.
בית הדין דן בתוקפו של כתב הויתור ובדק בהתאם להלכה שנפסקה בבית הדין הארצי האם התקיימו 3 תנאים הכרחיים לתוקפו של כתב הויתור:
א. האם נוסחו של כתב הסילוק ברור וחד משמעי?
ב. האם נמסר לעובד, לפני חתימתו על כתב הסילוק, חשבון ברור של הסכומים שקיבל?
ג. האם הזכויות שעליהן ויתר העובד היו ידועות לו?
בית הדין קבע כי אמנם הושגו הסכמות בין נציגי הנתבעת ונציגת "קו לעובד" אך לא הושגו הסכמות סופיות כך למשל נותרה פתוחה סוגיית הפנסיה. בית הדין גם קבע כי כתב הויתור לא נוסח באופן ברור וחד משמעי, במסמך לא היה פירוט כספי של הזכויות המגיעות לתובע והתובע לא היה מודע שהוא מוותר על זכויות משכך פסק בית הדין "כי אין לראות במסמך האמור כתב ויתור מחייב ואין בחתימת התובע משום ויתור על זכויותיו".
בפס"ד אחר(2) בו נדון תוקפו של כתב ויתור חזרה ונשנתה הקביעה כי יש ליתן משקל מועט יחסית לכתבי ויתור של עובדים וכי רק במקרים בהם ברור חד משמעית כי העובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו והחליט לוותר עליהן יינתן משקל לחתימה על כתב הויתור.
במקרה זה חתמה העובדת על כתב סילוק שהופנה למעסיקתה בזו הלשון: "הריני מאשרת בזאת כי הסכמי פרישתי סוכמו וכי לא תהיינה לי ו/או למי מטעמי, כל תביעה ו/או טענה בכל סוג שהוא כלפיכם, ו/או כלפי חברת בוגבו ישראל בע"מ ו/או מי מטעמה".
אחד מהעניינים שבמחלוקת היה האם יש ליתן תוקף לכתב הויתור? גם כאן קבע בית הדין כי "כתב הויתור מנוסח בלשון כללית, אין בו התייחסות מפורשת לזכויות על פי משפט העבודה המגן או לזכויות כלשהן הנובעות מיחסי העבודה וסיומם ואף לא הובאו כל ראיות לגבי נסיבות החתימה על המסמך. בנסיבות אלה, יש ליתן למסמך זה משקל נמוך ואין בו להיות חסם מפני ברור טענותיה של התובעת".
בית הדין קבע "שעה שמדובר בחקיקת מגן, הסכמת הצדדים היא רק פן אחד שיש לבחון, ואין לייחס לו משקל מיוחד או משמעותי".
הנה כי כן שני פסקי דין מהתקופה האחרונה החוזרים ומחזקים את ההלכה כי כתב ויתור / סילוק הנחתם על ידי עובד בעת סיום עבודתו הינו בר תוקף רק אם ענה על 3 הדרישות: היותו מפורט ברור וחד משמעי, לעובד נמסר חשבון מפורט לגבי זכויותיו והסכומים שיקבל וכן ידיעתו של העובד את הזכויות עליהן ויתר.
הלכה זו נקבעה לפני שנים בבית הדין הארצי לעבודה(3) שם: "מגמת הפסיקה הינה להרחיב את הנסיבות שבהן לא ינתן תוקף לכתב ויתור. מגמה זו מעוגנת באי שוויון הכוחות בין המעביר לבין העובד...".
למען הסר ספק יובהר, בהגיע תביעה של עובד לבית הדין לעבודה לא תשמע טענת מעסיק כי העובד ויתר על זכות כאשר מדובר על זכות ממשפט המגן לרבות זכויות מכֺח הסכם קיבוצי או צו הרחבה. כל שיכול עובד לוותר עליו הוא מאותן זכויות "אקסטרה" שאינם חובה מהדין.
בשולי הדברים יוער כי בפועל כאשר מוסכמת פשרה בין 2 צדדים בין כותלי בית הדין או מחוצה לו כאשר הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין כי אז נוהגים בתי הדין שלא להתעמק בפרטים וככלל מאשרים הם הסכמים אלו.
(1) סע"ש 6562-02-14 דניאל גברימאריאם נ' ניצת הדובדבן שוק הכרמל בע"מ
(2) סע"ש 3037-10-13 ו-סע"ש 23582-10-13 יצחק זיו וורד זיו נ' בוגבו ישראל בע"מ, ניתן ב- 27.4.2016.
(3) דבע (ארצי) נב-217-3 פד"ע כז 3 הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נגד הסנה חברה ישראל לביטוח בע"מ
