עודד פורר, שר החקלאות ופיתוח הכפר: "השמיטה היא הזדמנות שלנו לסייע לחקלאים להשקיע בשיטות גידול מתקדמות ולהכניס שיטות גידול חדשניות למשקם, שגם עולות בקנה אחד עם הצרכים של הציבור שאינו צורך על פי היתר המכירה. בנוסף, זו הזדמנות של חקלאים מהחברה הערבית להגדיל את הייצור בשנת השמיטה"
שנת שמיטה הינה השנה השביעית במחזור של שבע שנים במהלכה, על פי ההלכה היהודית מוטלת על חקלאים יהודים מצווה המגבילה בביצוע מלאכות חקלאיות הקשורות בעיבוד האדמה ובמסחר בתוצרת חקלאית בשטח מדינת ישראל. שנת השמיטה החלה בראש השנה האחרון ותסתיים בראש השנה הבא. לצורך עמידה במגבלות במהלך שנה זו, קיים חלק קטן של חקלאים מהמגזר היהודי הבוחרים להשבית את הפעילות החקלאית במשקם. כאשר החלק הארי של החקלאים נעזרים בפתרונות הלכתיים המאפשרים להם להמשיך ולגדל את תוצרתם, כמו היתר מכירה, שמשמעותו העברת המשק בשנת השמיטה לידיים לא יהודיות או היעזרות באוצר בית דין, המאפשר לאסוף את התוצרת החקלאית ולשווקה ללא רווח כספי על התוצרת, אלא רק עבור ההוצאות הכרוכות באיסוף התוצרת. לעומתם, על החקלאים מהמגזר הלא יהודי לא חלים ההגבלות השונות.
בשנה זו משרד החקלאות מסייע בהרחבת שיטות גידול מתקדמות, כדוגמת: גידול ירקות באמצעות מצעים מנותקים, וכן גידול בשיטה הידרופונית בבתי צמיחה בכל אזורי הארץ. וכן מפתח את החקלאות במגזר הלא יהודי באמצעות תמיכה בהקמת בתי צמיחה. פתרונות אלו נועדו לספק את התוצרת חקלאית של ירקות למגזר שאינו צורך על פי היתר מכירה ויגדילו את סך אמצעי הייצור. בנוסף, השמיטה מהווה הזדמנות לחזק את החקלאות הן במגזר היהודי והן בחברה הערבית. היקף התקציב של המשרד יעמוד על 7 מיליון ₪, ושיעור התמיכה בשני הנהלים יעמוד על 40% מההשקעה.
נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר: "שמנו את ההשקעה בחדשנות בראש סדרי העדיפויות שלנו במשרד החקלאות. לכל אתגר שהמציאות מציבה בין אם אתגר הלכתי כמו שנת השמיטה או אתגר אקלימי כמו זה שפוקד אותנו, חדשנות היא המפתח לשימור ואף שיפור התוצרת החקלאית. ציבור שומרי המסורת והדת חשוב לנו, ולכן אנו מקדמים פתרונות מתקדמים לשימור התוצרת גם בשנת השמיטה".