מצ״ב תקציר של ספרו של חיים זנדברג, חוק יסוד: מקרקעי ישראל שהוכן ע״י משה ברנע, שמאי מקרקעין.

ספר זה נכתב לאור פנייתו של כבוד השופט יצחק זמיר, במסגרת סדרת ספרים העוסקת בחוקי היסוד – ביוזמת הפקולטה למשפטים באונ' ירושלים.

בחוק יש אמנם רק 3 סעיפים אך ישנם הרבה פסקי דין, דיונים פרלמנטריים, ספרים, מאמרים וידיעות עיתונאיות בנושא ניהול מקרקעי ישראל המתבססות על עקרונות היסוד המפורטים בחוק.

חשיבות החוק לקרקעות המגזר הכפרי הינה מכרעת באשר הוא מגדיר מהן קרקעות המדינה, מממש את הרציונל של  "איסור העברת הבעלות" ומתווה את המדיניות כלפי זכויות האזרחים בקרקע בהתאם.

בתקציר, מוגדר מעמדו החוקתי של חוק יסוד זה, מצויינים הטעמים להיווצרותו והצדקתו ומפורטות ההשלכות של מימוש העקרונות הגלומים בו על בעלי הזכויות על קרקע במגזר הכפרי והעירוני.

מומלץ לקרוא את התקציר וניתן, אם רוצים, לרכוש את הספר באמצעות הקישור שבסוף התקציר.

לאחרונה פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה המבהירה את התנאים לקיום שימושים של תעסוקה לא חקלאית מסוג "שימושים נלווים" במושבים.

בהתאם להחלטה, כל בעל זכויות בנחלה רשאי לפנות לרמ"י בבקשה לבנות מבנה חדש בתחום חלקה א' שברשותו, או לאפשר שימוש במבנה קיים המצוי בתחום חלקה א' שברשותו, למטרת שימושים נלווים.

ההחלטה קובעת את המיקום המותר לכל שימוש נלווה והיקפי הבנייה המותרים, בהתאם לשימוש.

היקף הבנייה של השימוש הנלווה לא יילקח במניין השטחים המותרים לפל"ח (500 מ"ר), למעט חנות ממכר ו-30% מהשטח לעיבוד תוצרת חקלאית.

דומה שאין החלטה שעברה שינויים תכופים ודרמטיים כמו ההחלטה המאפשרת הקמת הרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים.

לאחרונה החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון נוסף של ההחלטה, המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים (1504 .(בהחלטה זו, המבטלת החלטה קודמת (1489 ,(הכניסה המועצה מספר שינויים, כאשר המשמעותי ביותר הוא ביטול ההוראה לפיה מי שקיבל מגרש בפטור ממכרז, לא יוכל להעביר את הזכויות בו במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה החכירה .

ביום 9.1.17 פורסמה הצעת החלטה מס' 673 מטעם מועצת מקרקעי ישראל, אשר אמורה לבטל את החלטת מועצה מספר 1427. להלן עיקרי השינויים המוצעים

קרקע שהופקעה מידי בעלת הזכויות, פוצתה לפי אמדן של רמ"י. הנפגעת חתמה על חוזה עם רמ"י בהתאם, ואז קמה ותבעה השלמת הפיצויים לפי חוו"ד שמאית מטעמה.

שתי הערכאות קיבלו את טענותיה. פסק-הדין עוסק בכמה סוגיות מרתקות, אך אדגיש כאן את העובדה כי רמ"י לא הדפה את התביעה הכספית רק מפני שהתובעת כבר חתמה על חוזה וקיבלה פיצוי.

נוסח החוזה אינו מצוטט, אך סביר להניח כי נכלל בו סעיף "מיצוי טענות" מצד התובעת.

ובכל זאת, התביעה התנהלה, וגם זיכתה את התובעת בפיצוי נוסף מידי רמ"י.

ראוי ללמוד ממקרה זה, כי חוזי רמ"י אינם סוף פסוק, ואזרח שנפגע יזכה לסעד שיפוטי.

ע''א 7060/14מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל  נ׳ סמיח סאלח דבאח ואח׳, פס״ד מיום 6.12.16

מספר החקלאים בארצנו הולך ומתמעט - זו עובדה ידועה. גם עם החקלאים הנותרים, הרשויות לא תמיד עושות את שניתן על מנת להקל ופעמים אף מכבידות את ידיהן על החקלאי אשר עובד לפרנסתו.

מקרה אשר אולי ממחיש זאת מעט ראינו בתחילת חודש נובמבר בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה ע"י כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון, במסגרתו זכתה רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י') בתביעת פינוי מטעים חקלאיים ממקרקעין אשר טענה כי הם אדמות מינהל. להלן פרטי המקרה.

ת"א 18735-12-13 רשות הפיתוח נ' גורי רוזן, פס״ד מיום 06/11/2016

ביהמ"ש העליון קיבל את  עמדת היועמש של רמ" י והיועץ המשפטי  לממשלה וקבע כי  החלטת מועצת מקרקעי, 1374 שהתקבלה לפני כשנתיים, בנושא  ואישרה הקמת מיזם סולארי בחוות השקמים  היא בלתי-חוקית – משום הפגמים שנפלו בהליך קבלתה  והיא חורגת ממתחם הסבירות.

כן שרטט  המשנה לנשיאה א' רובינשטיין את אופי פעילותה של המועצה ומערכת יחסיה עם היועץ המשפטי לממשלה.
״מקום שבו "שומרי הסף", היועצים המשפטיים,
מתריעים ואין שומע לקולם, חובתו של בית המשפט להתערב. מקרקעי ישראל, רכוש
הציבור, משאב לאומי ממעלה עליונה, ואשר שימוש בהם הוא טרף קל ומפתה –
הזהירות לגביהם צריך שתהא כפולה ומכופלת״

בג״ץ 5134/14 6151/14 7501/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח׳ נ׳ מועצת מקרקעי ישראל ואח׳, פס״ד מיום 14/11/2016

באדיבות דוברת רמ״י

בשנים האחרונות נוקטת רשות מקרקעי ישראל במדיניות של עיכובים במתן שירות כנגד ישובים אשר לא נכנסו למתווה הסדרה בקשר לשימושים הלא חקלאיים שלהם.

בין העיכובים אשר ננקטו על ידי חלק מהמרחבים העסקיים, ניתן לציין אי מתן שירותים לתאגידים הקשורים לישובים, אשר פעמים רבות הינם חוכרים בפני עצמם, במסגרת החלטות 717 על גלגוליהן. כך, לדוגמא, יכלו למצוא עצמן חברות בהן לקיבוץ יש 26% מהזכויות מנועות מלערוך עסקאות ענק כל עוד לא הוסדרו שירותי וטרינר והקוסמטיקאית בישוב, הליכים שמטבעם עלולים לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.
מדיניות זו של רמ"י גרמה נזק ממשי לצדדים שאינם צד להסדרה: התאגידים על בעלי הזכויות בהם וכן לרמ"י עצמה אשר גרמה לעיכוב בשיווק קרקעות בהיקפים של עשרות ומאות מליוני ₪.

תמ"א (תכנית מתאר ארצית) 35 שאושרה בממשלה בסוף שנת 2005 ומטרתה לתת מענה לצרכי הבנייה והפיתוח של ישראל תוך שמירה על שטחים פתוחים ועתודות הקרקע לדורות הבאים.  עורכי התכנית הגיאוגרף פרופ' אריה שחר ז"ל והאדריכל  פרופ' שמאי אסיף יצרו שפה תכנונית חדשה, המסמנת את מפת הארץ בחמישה סוגי מרקמים לפי אזורים שמשמעותם מאזורים מאפשרי פיתוח ועד אזורים מוטי שימור.  התכנית שתוקפה ל-20 שנה קרי עד 2025 , עוסקת גם בתפרוסת אוכלוסייה ויש לה מנגנון עדכון כל 4 שנים, אך רק עתה לאחר שעברו כבר 10 שנים דנים בעדכון התכנית. לגבי לוח 2 מעתה לא יחכו 4 שנים לעידכון וניתן יהיה לעדכן אותו אחת לשנה

  החלטה 1464 - קביעת זכויות למגורים בחלקות המגורים בנחלות והחלטה 1458 - רמ"י אישרה השכרת מבנים לפל"ח / אביגדור לייבוביץ, עו״ד

אנו שמחים לבשר כי החלטה 1399 תוקנה וכעת מספרה החדש הינו 1464. מקריאת הוראות החלטה 1464 מצאנו תיקונים רבים בהחלטה בסוגיות עליהן כתבנו במהלך השנה האחרונה, אשר הוטמעו כעת בהחלטה רשמית.

עוד אנו שמחים לבשר כי רמ"י תקנה את החלטה 1265 וקבעה בהחלטה 1458 סעיף 7 חדש שכותרתו "השכרה" לפיו ניתן יהיה להשכיר את המבנים לתעסוקה לא חקלאית (פל"ח) במבנים שאושרו בהיתר. מדובר על מבנים חדשים וכן על מבנים שהוסבו למבנה לפל"ח.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237