מידע בנושא דיני עבודה

חקלאים רבים נוהגים לרשום בתלוש השכר מידי חודש "יום חופש" ולשלם שכר יום עבודה בגין יום זה גם כאשר העובדים לא מימשו בפועל יום חופש.

התנהלות זו נוגדת את הדין ומסכנת את המעסיקים בתשלום כפול אם וככל שיתבעו בעניין זה בעתיד על ידי מי מעובדיהם. במקרה ביקורת של יחידת האכיפה שבמשרד הכלכלה זו גם עילה לעיצום כספי או חמור מכך כתב אישום.

[1] 10408-08-17 אלכסיי שאולוב נ' תלמה חרדון ואורי שמעון חרדון

[2] בעע (ארצי) 184-09

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת[1] התבררה תביעה של תאילנדי שעבד 53 חודשים במשק בעלי חיים אצל מושבניק שמשקו התנהל כחברה בע"מ ("החברה"). העובד הגיע לחברה ממעסיק אחר שאצלו עבד מאז כניסתו לישראל.

סכום התביעה המקורי בו נתבעה החברה ובעליה עמד על סך של כ-360,000 ₪. במרכיבי התביעה הפרשי שכר בסך 132,000 ₪, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר בסך 53,000 ₪, פנסיה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת הסכם עבודה וכן תבע זכויות מכ͘ח צו ההרחבה בחקלאות ועוד.

להלן נעמוד על רכיבים שנדונו בתיק ויש בהם כדי ללמד התנהלות נכונה שעשוייה למנוע תביעות כנגד מעסיקים.

[1] סע"ש 22777-02-19 אנאנסיט טאוויקאמונוונג נ' משק מקלר בע"מ ואריק מקלר

עריכת 'הסכם פשרה' שנחתם בין מעסיק לעובד הינה פרקטיקה מקובלת בתחום יחסי העבודה ומקובלת גם בסיום תקופת עבודה של עובדים זרים בחקלאות. זאת במטרה לאיין תביעות עתידיות מצד העובדים.

במקצת מבתי הדין האזוריים לעבודה מאושרים הסכמים שכאלה וניתן להם תוקף של פסק דין. בהינתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה נחסם העובד מלהגיש תביעה כנגד מעבידו לשעבר.

מתברר, לא בכל מקרה אישורו של הסכם פשרה מונע דיון בתביעה שמוגשת בהמשך.

לבית הדין הארצי לעבודה הוגשה בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[1], פס"ד שאישר הסכם פשרה שנחתם בין העובד למעסיקתו.

אין ענייננו כאן בשאלות משפטיות שעמדו במרכז הדיון (תוקפו של ייפוי כוח שניתן על ידי העובד לבאי כוחו). כאן נתאר את שהתנהל בין הצדדים ברמה הפרקטית, הרלוונטיות, למעסיקי עובדים זרים בענף החקלאות. 

[1] בר"ע 67316-05-20 אינוק בונהום נ' שלמה דוד בע"מ

[2] 15721-07-19 מאולי טירפט ואח' נ' שלמה דוד בע"מ ואח'

(האם פתח להגשת תביעה נגד משרד הפנים?)

כידוע העסקת עובדים פלסטינים מותנית באישור משרד הפנים האגף לשירות מעסיקים, בעבר מדור התשלומים – "מת"ש".

מעבר לצורך בקבלת אישור מת"ש להעסקת פלסטינים נדרש כל מעסיק מידי חודש לדווח למת"ש על מספר ימי העבודה של כל עובד. דרישת מת"ש היא שהעובד יועסק ב"העסקה מלאה". מידי חודש מחשב מת"ש את ימי העבודה הפוטנציאליים ובהתאם נדרש הדיווח מטעם המעסיק (אלא אם הומצאו אישורי מחלה וכד').

דרישה זו של מת"ש מהווה עילה קבועה לעימותים מול המעסיקים.
בניגוד לעבודה בענפים אחרים, בחקלאות אין ספור אילוצים המונעים צורך ואפשרות ל"העסקה מלאה". מת"ש אינו מתחשב באופי המיוחד של העבודה בחקלאות. לנוכח מדיניותו הקשוחה של מת"ש והפעלת סנקציות כנגד מעסיקים שאינם מדווחים על 'העסקה מלאה' נאלצים חקלאים רבים לדווח על ימי עבודה פיקטיביים, ימים בהם העובד לא עבד והמעסיק נאלץ לשלם בגין ימים אלה סכומים ניכרים, בהן פיצויי פיטורים, פנסיה חלק מעסיק וחלק עובד, בעבר גם דמי אירגון, דמי מחלה, חופש ועוד.

אלא... בתשלום העודף המיידי לא מסתיים העניין. עובדים רבים משטחי יהודה ושומרון בעידוד אירגונים שונים ועורכי דין רבים מציפים את בתי הדין לעבודה בתביעות כנגד מעסיקיהם. בתי הדין ככלל מתייחסים לדיווחי מת"ש ככאלה המשקפים את שארע במציאות (בין היתר בהעדר רישומי נוכחות כחוק בשל סירוב עובדים לחתום). ההלכה הנוהגת היא שרשימות מת"ש מחייבות לכל דבר ועניין אלא אם הוכיח המעסיק אחרת, נטל אותו מתקשים רבים מהמעסיקים להרים.

[1] סע"ש (אזורי)(ירושלים) 58634-07-19 אלבראדעיה נ' חורש, פס״ד מיום 09/08/21

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את דרישתו של המוסד לביטוח לאומי כי האגודה תשיב לו תגמולי ביטוח המגיעים לעובד בגין תאונת עבודה שארעה לו במהלך הקטיף וקיבל  את עמדת המשיבה  כי שירותי קטיף הדובדבנים שניתנו לאגודה  היו בבחינת "מיקור חוץ לגיטימי".

* ב"ל (אזורי י-ם) 14457-03-17 עותמאן הזאלין - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 29.7.21)

פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, הכולל מספר שינויים מהותיים ביותר בנוגע לכל הקשור עם מיסוי אגודות שיתופיות. 

בחוזר הערותינו להצעה לתיקון החוק בתמציתיות.

העבודה בחקלאות הינה לעיתים קרובות עבודה פיזית שמתבצעת מתוך צורך בתשומת לב מיוחדת לעניין הבטיחות. הדין מחייב את המעסיק לדאוג למקום עבודה בטוח, למסור לעובד מידע על הסיכונים הקיימים במקום העבודה ולהדריכו בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם.

הפסיקה מחמירה עם מעסיקים רשלנים. נקבע כי על המעסיק לפקח באופן יעיל על מילוי הוראות הבטיחות ואין הוא יוצא ידי חובה אך מעצם אספקת האמצעים המגינים.

ככלל במקרים של תאונה בעבודה בתי המשפט מדקדקים עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ומקילים עם העובד בייחוס הרשלנות שגרמה לתאונה. הטעם לכך הוא שהמעביד הוא זה המופקד על עצם העבודה ועל סביבת העבודה ומתפקידו להדריך את העובד כיצד לבצע את עבודתו ולדאוג שתנאי העבודה וסביבת העבודה יהיו בטוחים.

[1] ת"א 49123-03-17 פלוני נ' אהרון יוסף ובניו – תעשיות זיווד בע"מ

חקלאים רבים נעזרים בנותני שירותים במגוון עניינים בהם: פקחי מזיקים, אנשי אחזקה, מנהלי חשבונות, יועצים מקצועיים וכד', ומשלמים את התמורה המוסכמת כנגד חשבונית מס.
לכאורה תשלום כנגד חשבונית הוא אסמכתה להעדר קיומם של יחסי עובד-מעסיק, והתשלום המוסכם מגלם את כל חובותיו הכספיים של המעסיק כלפי נותן השירות.

אלא, שלא תמיד...

לעיתים גם צורת התקשרות שכזו אינה מקיפה את כל זכויותיו של נותן השירות.
מתברר שבמקרים רבים שהגיעו לפתחם של בתי הדין לעבודה (ואף לבג"ץ), נקבע בדיעבד שלא די היה בתשלום שהועבר לנותן השירות כנגד חשבונית מס, זאת לאחר שנפסק שנותן השירות הוא "עובד" על כל המשתמע מכך.

ע"ע (עבודה) 15868-04-18 גבריאל כותה נ' עיריית רעננה, פס״ד מיום 07/04/21

בעקבות תיקון בחוק, מעסיקים יהיו פטורים מתשלום דמי ביטוח עבור עובדים בחל"ת גם עבור חודשים מאי ויוני 2021, וזאת בנוסף לפטור שהיה בתקופת משבר הקורונה בחודשים אפריל 2020 עד אפריל 2021.

בענף החקלאות (גם במספר ענפים אחרים) נפוצה התקשרות של מזמין עבודה עם גורם חיצוני שמבצע עבור המזמין את העבודה.

צורת התקשרות זו מקובלת בענפים בהם אין העבודה קבועה ורצופה והיא תלויית צרכים המשתנים מעת לעת. בחקלאות מקובלת התקשרות שכזו עת נדרש הביצוע בפרק זמן קצר ובד"כ על ידי מספר גדול יחסית של עובדים.

על פי חוק מי שמספק כוח אדם למזמין עבודה חייב להיות מוכר ככזה על ידי משרד העבודה ולקבל רישיון לעסוק בכך. קבלת הרישיון כרוכה בנוהלים מדוייקים ובהפקדת ערובה כספית בסכום לא מבוטל. מטרת הערובה היא הבטחת חובותיו של הקבלן כלפי עובדיו. ככלל, מקובלת התקשרות עם "קבלן כח אדם" באופן שהקבלן משים עובד אצל מזמין העבודה והתמורה אותה משלם המזמין לקבלן נמדדת לפי שעות עבודה וכד'. התמורה על פי חוק חייבת להיות בגובה שיאפשר תשלום לעובד לפחות בגובה שכר המינימום והתשלום לחברת כוח האדם מגלם בתוכו גם את רווח החברה.
בצורת התקשרות אחרת, זו הנפוצה בענף החקלאות, מזמין החקלאי ביצועה של עבודה מוגדרת ומבצע העבודה עושה זאת באמצעות עובדיו. עובדים אלה ודרך ביצוע העבודה הינם באחריותו המלאה של המבצע. המבצע הוא זה שמנהל את העבודה, הוא זה שקובע את מספר העובדים לביצועה והוא זה שאחראי לאיכות הביצוע.
התשלום המוסכם אותו משלם המזמין למבצע מתייחס ישירות לתפוקות ולתוצאות העבודה. בהתקשרות שכזו אין מדידה של זמן העבודה אלא מדידה של תפוקות ואיכות. התשלום בו נושא מזמין העבודה מחושב לפי מכפלת כמות התוצרת בתעריף ליחידה. בענפים מסויימים בחקלאות צורת התקשרות זו של הזמנת עבודה ותשלום לפי תפוקות הינה הדרך המקובלת כך למשל בעבודות קטיף שם כל העבודה מתבצעת בפרק זמן קצר יחסית בשל הבשלה מהירה של היבול, מטעמי יעילות, אילוצי ארגון, מיכון, הובלות וכד'.

עמוד 1 מתוך 14

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.