הדפס עמוד זה

תושבי המועצה האזורית דרום השרון תובעים השבה של מקרקעין אשר לטענתם הופקעו שלא כדין / איתן מימוני, עו״ד

איתן מימוני, עו״ד איתן מימוני, עו״ד

תושבי המועצה האזורית דרום השרון תובעים את המועצה בטענה כי מקרקעין שהיו ברשותם הועברו למועצה בדרך של מכר כפוי שיש לראותו כהפקעה ללא מתן פיצויים, ועל כן מגיע להם השבה של הקרקע או לחלופין פיצויים בגובה שווי הקרקע.

הרקע

התובעים היו בעלי חלקות ביישוב רמות השבים הנמצא בשטח המועצה האזורית דרום השרון. בשנת 1992, נחתם בין בעלי המקרקעין והמועצה המקומית רמות השבים הסכם, לפיו יבוצע איחוד וחלוקה מחדש של המקרקעין. במסגרת החלוקה מחדש נקבע כי יינתנו למועצה 2 חלקות חדשות המיועדות לצרכי ציבור.

ברבות הימים, אוחדה המועצה המקומית רמות השבים עם המועצה האזורית דרום השרון, כאשר האחרונה קיבלה את הזכויות בנכסי רמות השבים. בשנת 2013, המועצה פרסמה מכרז ומכרה חלק מהחלקות שהועברו לידיה במסגרת תכנית האיחוד והחלוקה.

בעקבות כך, הגישו התובעים את התביעה דנן כנגד המועצה בה טענו כי המועצה מכרה את המקרקעין אשר היו אמורים להיות מיועדים לצרכי ציבור לצרכים שלישיים ובכך גרפה רווח על חשבון גריעת השטחים מהם.

התובעים טוענים, כי מדובר בהפקעה, שכן נלקחה מהם קרקע מבלי שקיבלו תמורה. על כן, בהתאם לדיני ההפקעות, אשר קובעים הרשות רשאית להפקיע קרקע לייעוד מסוים, הרי שכאשר שינו את הייעוד של הקרקע מטרת ההפקעה פקעה, ורשאים התובעים לקבל פיצויים או השבה של הקרקע.

מנגד טוענת המועצה, כי דיני ההפקעות אינם חלים במצב בו הקרקע הועברה לרשות בהסכמת בעליה במסגרת הסכם שנחתם בניהם, ועל כן לא התבטלה ההפקעה והתובעים אינם רשאים לקבל את הקרקע בחזרה.

עוד טענה המועצה, כי בשל העובדה כי מדובר בהעברה ע"י הסכם, הייתה רשאית המועצה למכור את הקרקע לצדדים שלישיים, זאת מכיוון וההסכם לא כלל הוראות לגבי השימוש בקרקע לאחר חתימתו. כמו כן, המועצה טענה כי כלל לא מדובר בהפקעה, אלא בהעברה מרצון ולכן לא חלים כאן דיני ההפקעות. יתרה מכך, מדובר במכר שניתנה בעינו תמורה, שכן התובעים קיבלו תמורה בדמות הטבות באחוזי בניה ופטור חלקי מתשלומי היטל השבחה.

דיון והכרעה

ביהמ"ש שמע את טענות הצדדים וקבע, כי דין התביעה להידחות. ביהמ"ש נימק את קביעתו בכך שאין לראות בכל העברת מקרקעין לרשות הפקעה. יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו על רקע המטרות וההליך שבמסגרתו הועברו המקרקעין לרשות.

במקרה דנן, קבע ביהמ"ש, כי מדובר בהעברת מקרקעין לידי הרשות המקומית שנעשתה מתוך רצון חופשי. בנוסף, העברת הקרקע בסופו של דבר השביחה את הקרקע שנותרה ברשות התובעים ואף ניתנו לתובעים טובות הנאה שונות כגון הגדלת אחוזי הבניה ותשלום מופחת של היטל השבחה. משכך, יש לראות בכך עסקת מכר מרצון אשר נתקבלה בגינה תמורה, ואין המדובר בהפקעה.

בנסיבות המקרה, קבע ביהמ"ש, כי לא עומדת לתובעים עילת תביעה בגין מכירת המגרשים ע"י המועצה ועל כן דין תביעתם להידחות.

סיכום

לאור האמור, דחה ביהמ"ש את התביעה וקבע כי מדובר במכירה מרצון ולא בהפקעה ועל כן התובעים לא זכאים לסעדים.
בנסיבות העניין, לא עשה ביהמ"ש צו להוצאות.

ת"א(לוד) 19799-09-15 – לוצאטו ואח' נ' המועצה האזורית דרום השרון ואח', פס״ד מיום 05/03/2018

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

עודכן לאחרונה על ידי איתן מימוני, עו״ד

פריטים קשורים