אביגדור לייבוביץ, עו״ד

אביגדור לייבוביץ, עו״ד

משרד עורכי דין ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות ומיסים.

דוא״ל: avigdor@lieblaw.co.il

חברים תרשמו את המועד יב' בניסן תשע"ח (28.3.18), רשות מקרקעי ישראל פרסמה באתר האינטרנט כי החלטה 1523 יצאה לדרך באופן רשמי ומזמינה את החוכרים להגיע וליישם את החלטה 1523.

בפועל במרחבים מיישמים את ההחלטה בחודשים האחרונים, מרחב צפון מתקדם מכולם והתחיל ליישם את ההחלטה כבר לפני כחצי שנה ובהתאם הומצאו שומות לדמי כניסה ודמי רכישה במסגרת בקשות יזומות של בעלי נחלות ובתהליך עסקאות מכר של נחלות.

דמי ההסכמה חלפו מן העולם באופן רשמי! ברגע שרמ"י פרסמה את ההזמנה להגיע ולבצע "התחשבנות מחדש" עולם "דמי הרכישה" נכנס לתוקף באופן רשמי ובהתאם לכך יש לפעול במסגרת עסקאות מכר ורכישה של נחלות.

נזכיר, כי ברוב האזורים בארץ (למעט אזור עדיפות לאומית א' וקו עימות ובחלק מאזורי עדיפות לאומית ב') דמי הרכישה גבוהים מדמי ההסכמה ונושא זה יש להסדיר ביחסים בין מוכרים לקונים בהסכמי המכר.

בשלב זה, בעלי הנחלות נדרשים לשים לב לתאריך 9.3.19! זהו המועד האחרון להגיש בקשות להתחשבנות מחדש. כרגע עמדת רמ"י היא, כי חוכר שלא יגיש את הבקשה במועד לא יקבל את הזיכוי בגין דמי ההסכמה ששילם המוכר בעת ביצוע העסקה וההשלכות לכך הן מיליוני שקלים!!! נעיר כי יש לנו השגות על עמדה זו!

פעמים לא מעטות אנו נתקלים במקרים בהם הורה מעוניין להעביר את הנחלה במתנה לילדו.

כפי שכבר אמרנו : "לא מעבירים נחלות במתנה לילדים"!

הורה שמעביר נחלה לילד הופך להיות "דייר" של הילד והכלה/חתן בנחלה. כל סיטואציה שתתרחש אצל הילד והכלה (לדוגמא: "הכלה תהפוך לתקלה"), פרידה, מוות, פשיטת רגל, מחלוקת משפחתית, מעמידה את ההורים בסכנה אמתית גם אם נערך בין הצדדים הסכם מתנה מקיף שנראה שכולל את כל הסעיפים וההוראות שניתן היה לחשוב עליהם באותה עת.

חברים, המקרים שמגיעים לשולחן הגישור לא עלו אפילו בדמיון כאשר ההסכמים נערכו, ואכן החיים מזמנים לנו סיפורים קשים וסבוכים שהיו נחסכים מהורים מבוגרים אילו הנחלה לא היתה מועברת במתנה לילד אלא שהיתה נערכת צוואה.

חשוב לזכור, צוואה ניתן לשנות בכל "בוקר" ואילו מתנה היא פעולה "בלתי חוזרת". האפשרות לחזור ממתנה ניתנת במקרים קיצוניים ביותר. גם במקרה שבו קיימת להורה עילה לחזור בו ממתנה, כמו לדוגמא: "התנהגות מחפירה", הורה בגיל מבוגר צריך להשקיע תעצומות נפש ולהוציא הוצאות משמעותיות ולהגיש תביעה בכדי לנסות להפוך את הקערה על פיה, בכדי לבטל את המתנה בעילות של טעות, הטעיה, התנהגות מחפירה, הפעלת סעיף הביטול בהסכם המתנה, דבר שבתי המשפט מאפשרים, כאמור, במקרי קיצון בלבד.

בפועל, ברוב המקרים הורים לא מגישים תביעות כנגד הילדים, גם כאשר הם מרגישים שנעשה להם עוול. לעיתים הנחלה הועברה במתנה לפני שנים רבות וכעת המציאות השתנתה וההורים מבקשים לתקן את "טעויות" העבר והילדים כמובן לא יאפשרו את החזרה מהמתנה. וכך ההורים משלימים שלא בטובתם עם המצב ונותרים עם לב כבד שלא מניח להם עד סוף ימיהם.

בעלי הנחלות נדרשים לפעול בהקדם להסדיר שימושים חורגים וחריגות בניה בנחלות וכן בתחום משבצת האגודה, בטרם ביצוע תהליך כלשהו מול רמ"י ובייחוד בעת יישום החלטה 1523. החלטות רמ"י מאפשרות הסדרה של חריגות ושימושים אך יחד עם זאת, תהליך היישום של ההחלטה מטיל על בעלי הנחלות תשלומים של דמי שימוש ודמי היוון, אותם יש לבחון בטרם הגשת הבקשה לרמ"י.

חשוב להבין, כי הכנסות משימושים חורגים הן "הכנסות לצורך הוצאות"! ובימים אלה מתקיימים הליכי אכיפה משמעותיים וריבוי התביעות נותן את אותותיו בשטח. כדאי להקדים את הליכי האכיפה ולבצע בחינה של המצב התכנוני והסדרה באמצעות הוצאת היתרים או השבת המבנה למצב ההיסטורי בהתאם להיתר או הריסה. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לעובדות, לצרכים ולהיתכנות ההסדרה ובהתאם לכך ייבחר המסלול המתאים.

החלטות רמ"י קובעות שבנחלה לא ניתן להשכיר לצד ג' מבנים או יחידות או בתי מגורים גם אם הם בנויים בהיתר. השכרה של מבנים היא עבירה על הוראות הסכם המשבצת ו/או הסכם החכירה, דבר שמשית על בעלי הנחלות תביעות לפינוי והריסה ותשלום דמי שימוש עבור שבע שנים אחורה (החלטה לגבייה בגין 7 שנים בתוקף עד 31.12.19) וכן כתבי אישום מצד הועדות המקומיות לתכנון ובניה.

נכון יותר להתמודד עם טענות מצד הרשות בגין שימושים חורגים וחריגות בניה, כאשר השימוש הוסדר או הוסר או הושב המצב לקדמותו בהתאם להיתרים. כל בעל נחלה נדרש להכיר היטב את המצב התכנוני בנחלה, לקבל את היתרי הבניה מהועדה המקומית לתכנון ובניה ולבצע השוואה בין מצב ההיתרים לבין מצב המבנים הבנויים בפועל ולהתחיל ולבנות תכנית הסדרה בהתאם.

משה ושרה עלו לישראל בשנות החמישים מעירק, עם הגעתם לארץ הם שוכנו במעברה באזור נתניה. החיים במעברה היום קשים, אך לאחר מספר חודשים הציעו למשה ושרה לעבור להתגורר במושב לקבל נחלה ולעבד את האדמה. משה ושרה גדלו בבגדד ולא הכירו את עבודת האדמה, אך קול פנימי גרם להם להיענות להצעה והם אכן עלו לאוטובוס והגיעו עם המזוודות למושב עובדים באזור רמלה. בשנות ה 70 משה בנה רפת קטנה רכש כמה פרות והחל להתפתח בענף הפרות לחלב. עם השנים הרפת הלכה וגדלה ומשה הפך לחקלאי מצליח ומוכר בתחום.

בגיל 85 החלו להגיע לסבא משה הילדים בכדי לדבר אתו על הנחלה. הוריו של ניר לא היו שותפים לשיחות אך שלושת האחים הגיעו כל אחד בתורו בכדי לבדוק, מה מתכוון סבא משה לעשות עם הנחלה אחרי שילך לבית עולמו? השיחות היו קשות אך לא סוערות. משה הסתיר את השיחות מניר ומאביו ירון, כי הוא ידע שאם הדבר ייוודע להם המשפחה תתפרק בעודו בחיים וזה היה הדבר האחרון שהוא רצה שיקרה.

אפשר למתוח קו על הרגע שבו נערך המפגש בבית של הסבא בן ה - 87 ולחלק את חייו עד לאותו רגע והחל מאותו רגע - זו כבר לא היתה אותה משפחה הכל התפרק!

"עידן הנחלה המהוונת" בתהליך יישום החלטה 1523, בנייה של בית שלישי בנחלה והאפשרות לפצל שני מגרשים מהנחלה, ישפיעו רבות על חבויות המס שיחולו על בעלי הנחלות בכל פעולה שיבקשו לבצע בנחלה הן בחיים והן במסגרת חלוקת עיזבון בצוואה.

ברשימה זו נבקש להתמקד בשינויים שחלו בחוק מיסוי מקרקעין ונכנסו לתוקף החל מיום 1.1.18, שמשמעותם הקלה ניכרת בגובה מס השבח הצפוי הן במכירת נחלות והן בחלוקת עיזבון בין יורשים נחלות.

במכירת נחלה חלה על המוכר חבות מס משוקללת שמגיעה לכדי 50% משווי התמורה. 

"בעידן הנחלה המהוונת" משלם המוכר "דמי רכישה" הכוללים את דמי ההסכמה בגין החלקות החקלאיות וכן היטל השבחה גם אן מדובר על זכויות "בר רשות" (לאחר פ"ד בלוך), מה שהגדיל באופן משמעותי את חבויות המס שחלות על מוכרים ולא בכדי אמרנו לא פעם שנחלות לא מוכרים!

נעיר כי באזורי עדיפות לאומית "קו עימות" א' ו- ב' דמי הרכישה נמוכים מדמי ההסכמה לאור הנחות אזורי עדיפות שכלולות בהחלטה 1523 (תקרת ההנחה היא עד 900,000 ₪ ובשלב זה אף ניתנת הנחה עד לסך של 1,350,000 ₪, כאשר תחשיב גובה התקרה הינו בהתאם לסך של 450,000 ₪ עבור כל יח"ד). במקרה שבו נמכרת נחלה באזור עדיפות לאומית, דמי הרכישה נמוכים מדמי ההסכמה וההבדל הוא משמעותי מאוד, כאשר מדובר בקו עימות. במקרים אלה חבות המס המשוקללת נמוכה מ- 50% באופן משמעותי!

מס נוסף שחל במסגרת עסקת המכר שמוטל על מוכרים ו"מגולגל" על הקונה הוא מע"מ בגין שווי החלקות החקלאיות של הנחלה. לאחרונה פורסם באתר רשות המסים כי רשויות מע"מ ערכו ביקורת בענף המקרקעין במטרה לאתר מקרים בהם נמכרו נכסי נדל"ן מבלי שדווח ושולם המע"מ בגינם.

כך נכתב באתר רשות המסים :"בבדיקה שנערכה אצל אישה המתגוררת במושב באזור אשדוד, התגלה כי למרות שהיא חלק מאיחוד עוסקים, היא לא דיווחה למע"מ כאשר מכרה משק חקלאי. האישה ניסתה להסוות את המכירה כמכירת דירת מגורים. על פי הערכות, מדובר בהעלמת עסקה בגובה של כ- 4.2 מיליון ₪".

הסוגיות שעולות מפרסום זה הם: מהו איחוד עוסקים? מה הקשר בינו לבין החבות במע"מ במכירת נחלה (או משק עזר)?

החלטה 1445 של מועצת מקרקעי ישראל מסדירה את ההוראות כיצד לבצע תהליך של איוש נחלות פנויות במושבים בנגב ובגליל וכיצד לבצע המרה של נחלות למגרשי מגורים. במרכז הארץ לא ניתן לאייש נחלות פנויות אלא רק להמיר נחלות פנויות למגרשי מגורים.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מאשר את תקן הנחלות בכל מושב. בישובים באזור נגב וגליל בהם קיימות נחלות מתוכננות שלא איושו ניתן לבצע איוש נחלות או להמיר את הנחלות למגרשי מגורים (שניים או שלושה מגרשים לכל נחלה). במרכז הארץ ניתן לתכנן מגרשים חלף הנחלות הפנויות וההטבה שמקנה ההחלטה היא האפשרות לשווק את המגרשים בפטור ממכרז למומלצי האגודה בדגש על כך שלא יגבו כספים מעבר להוצאות הפיתוח המאושרות, כאשר המועד לשיווק הוא עד חלוף חמש שנים מיום 1.1.2016.

 

מהי התחשבנות מחדש?

בהתאם להחלטת הנהלה מיום 17.1.12 שמספרה 3139, ניתנה לבעל הנחלה אפשרות לבקש קיזוז מלא של התשלומים ששולמו על ידו לאחר מועד בג"ץ פורום הערים העצמאיות שניתן ביום 9.6.11 בתהליכים שבוצעו על ידו בנחלה במסגרת שלושה תהליכים:   מכירת זכויות, תוספות בניה, פיצול מגרש מנחלה.

כלומר - ככל והחוכר שילם תשלומים לפי ההחלטות שהיו קיימות באותה עת לאחר 9.6.11 ובהחלטה 1523  התשלומים שהיו חלים עליו הם נמוכים יותר, בעל הנחלה זכאי לבקש מהרשות "התחשבנות מחדש" ובהתאם לכך הוא זכאי להשבה של כספים ששולמו על ידו ביתר.

נשאלתי פעמים רבות האם ניתן לרשום את הזכויות במגרש שיפוצל מהנחלה ע"ש בעלי הזכויות בנחלה?

התשובה לשאלה הגיעה בימים אלה מרשות מקרקעי ישראל - ניתן לרשום מגרש שיפוצל מנחלה ע"ש ההורים בעלי הזכויות בנחלה!

התשובה כמובן מאוד משמחת ומאפשרת להורים בעלי הזכויות בנחלה לקבל החלטות בהמשך הדרך ולא לקבוע כבר בשלב זה החלטות לגבי חלוקת הזכויות בין היורשים במסגרת הליך פיצול מגרש/בית מהנחלה.

נסביר כי מבחינה משפטית רמ"י מתייחסת להליך הפיצול כרכישה של זכויות במגרש יד שניה ולא כרכישה ראשונה של זכויות מרמ"י במסגרתה יש לחתום על תצהירי רמ"י ולהצהיר כי מקבל הזכויות אינו בכל זכויות בנחלה או במשק עזר או במגרש שהתקבל בפטור ממכרז.

משה ברנע"משקי העזר" עומדים להעסיק אותנו רבות בעידן הקרוב בכל הקשור להיוון הזכויות, פיצול מגרשים והקניית זכויות בנייה נוספות, לאור החלטה חדשה שאושרה על ידי מועצת מקרקעי ישראל ונחתמה ביום 19.11.17 על ידי שר האוצר ומספרה 1521, העוסקת בהיוון ופיצול משקי עזר.

ההחלטה מקנה הטבות לבעלי משקי העזר ויוצרת תמריץ לבצע תהליך של היוון הזכויות שכן לאחר ההיוון, התשלומים לרמ"י בגין תוספות בניה, שינויי ייעוד וניצול ופיצול מגרשים יופחתו לעומת הערכים הקיימים כיום בהחלטה 1301 שבוטלה. מאידך, ההחלטה קובעת כי במשקי עזר בתחום שאינו חקלאי קיימת חובה לבצע היוון לצורך תוספת יחידות דיור, שינו יעוד וניצול ופיצול מגרשים ומתנה את ההיוון בהתחייבות להשיב את הקרקע למדינה בשטח מעבר לחלקת המגורים, כפי שיורחב להלן.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237