החכרת קרקע למטרת תעסוקה בישוב החקלאי נעשית במספר תנאים מיוחדים הבאים להגביל את היקף העסקאות ואת אופן עריכתן (כיום פרק 8.12 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לשעבר החלטות כגון 717, 949, 1455, 1560).
אחד התנאים המגבילים הינו כי הקרקע תוחכר לאגודת הישוב או לתאגיד בשליטתה, כאשר שליטה מוגדרת, בין היתר, בהיותה של האגודה בעלת לפחות 26% מההון בתאגיד.
תנאי זה נועד להביא ליצירת עסקאות "תשואה" אשר יבטיחו לאגודה מהמקרקעין הכנסה שוטפת, לאורך שנים, להבדיל מעסקאות מכר חד פעמיות.
מה משמעות תנאי זה במצב בו התאגיד נקלע לקשיים?
לאחרונה בחן בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה של כונס נכסים לאישור הסכם למכירת מלון מג'יק סנרייז בקיבוץ אילות, אשר הוחכר לתאגיד בו קיבוץ היה "בעל שליטה" בהתאם להחלטה, וזאת בלא שהתקיים הליך של מכרז. המתנגדים למכירה טענו כי אין לאשר את המכירה וזאת לאור העובדה שלא התקיים הליך של מכרז למכירתו. מנגד נטען כי קיים קושי במציאת קונה למלון הנמצא בכינוס נכסים, בין היתר מכיוון שהקיבוץ חייב להיות שותף בתאגיד הקונה.
בית המשפט המחוזי אישר את העסקה, למרות שלא התקיים הליך של מכרז, כשהוא קובע כי:
"...המקרה הנוכחי הוא מקרה חריג. מדובר בעסקה מורכבת ביותר שכוללת בתוכה אילוצים שעיקרם הצורך לשריין לטובת קיבוץ אילות 26% מכל תאגיד שירכוש את המלון וזאת על פי כללי רשות מקרקעי ישראל. במקרה דנן אכן הקונה שמבקש לרכוש את המלון הוא אישיות משפטית שיש לקיבוץ 49% מהזכויות בה ולכן העסקה המוצעת צולחת מכשול זה".
העולה מההחלטה הוא כי הכלל שקבעה מועצת מקרקעי ישראל "עמד במבחן המציאות" ומילא את התנאי המקורי במסגרתו הוקצתה הקרקע בפטור ממכרז, דהיינו יצירת מקור הכנסה קבוע לישוב.
גילוי נאות: משרדנו ייצג את קיבוץ אילות.
פר"ק 1764/01, יזהר קנה מנהל מיוחד ואח' נ' אילנות פרוייקטים תיירותיים בע"מ.
ת"א דיין ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'
החוזר אינו חוות דעת משפטית אלא מידע כללי שאינו מהווה יעוץ משפטי מכל סוג שהוא.
