הדפס עמוד זה

על דמי הבראה / שמואל גלנץ, עו״ד

24 מאי 2019 המחברת/ת:
שמואל גלנץ, עו"ד שמואל גלנץ, עו"ד

במשק הישראלי, בדרך כלל, משולמים דמי ההבראה בחודשי הקיץ. פרקטיקה רבת שנים זו נהוגה מתקופה בה מקובל היה שעובדים שכירים יוצאים ל"בית הבראה"/ "בית מרגוע" והמעסיק נשא בעלות "ההבראה" /"המרגוע".
כיום הנוהג של הוצאתו בפועל של עובד ע"י מעסיקו לנופש ע"ח המעסיק, כמעט שאינה קיימת. במקום שיש למעסיק עניין לנהוג כך הדבר אפשרי ובתנאי שהעובד נתן לכך הסכמתו מראש.

בחקלאות נוהגים מעסיקים רבים לשלם לעובדיהם את דמי ההבראה בתשלומים חודשיים. כך בעיקר לגבי עובדים זרים ופלסטינאים. התנהלות זו, אף שהיא מותרת, אינה מומלצת ברוב המקרים.

זכאות לדמי הבראה

מקור הזכות לדמי הבראה הינו צו הרחבה(1) שבו נקבעה הזכות, היקפה, גובה התשלום וכד'.

ערכו של יום הבראה בשנים האחרונות עומד על 378 ₪ ליום.
(במגזר הציבורי 426 ₪ ליום).

הזכות חלה עת השלים עובד שנת עבודה אצל המעסיק. במקום בו הופסקו יחסי העבודה בטרם הושלמה שנת עבודה לא יהא זכאי העובד לדמי הבראה. אם לאחר שנת העבודה הראשונה נותקו יחסי העבודה בין הצדדים כי אז זכאי העובד לחלק היחסי של השנה האחרונה. עובד במשרה חלקית זכאי לדמי הבראה לפי חלקיות משרתו. בעובד שהיקף משרתו אינו קבוע יש לחשב חלקיות משרתו ע"פ ממוצע היקף המשרה בשנים עשר החודשים האחרונים.
היקף הזכאות לדמי הבראה הינו תלוי ותק.

להלן נתוני הזכאות ע"פ צו ההרחבה הכללי ולעובדים בחקלאות ע"פ צו ההרחבה בענף החקלאות:

שנות ותק אצל המעסיק

מס' ימי הבראה בצו הכללי

מס' ימי הבראה בחקלאות

שנה ראשונה

5

7

שנה שניה ושלישית

6

7

שנת רביעית עד שביעית

7

7

שנה שמינית

7

8

שנה תשיעית

7

9

שנה עשירית

7

10

שנה אחת עשרה

8

10

התיישנות

כידוע לעניינים שונים תקופות התיישנות שונה. כך למשל תביעה בגין אי הפרשה לפנסיה מתיישנת כעבור 7 שנים, לחופשה כעבור 3 שנים (ניתן לתבוע רק עבור 7 שנים או 3 שנים בהתאמה, התקופה נמנית לאחור מיום הגשת התביעה).
בתחילת 2017 פורסם תיקון לצו ועתה תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים. בניגוד למה שהיה מקובל בעבר שאז היה ניתן היה לתבוע רק בגין שתי שנות העבודה האחרונות.

תובנות

* מקרה בו העובד הפסיק עבודתו בטרם מלאה שנה – נפוץ מאוד אצל עובדים מהשטחים כך גם חל על עו"ז נוטשים – והמעסיק שילם את דמי ההבראה בתשלומים חודשיים החל מחודש העבודה הראשון, כי אז נשא המעסיק בעלות שלא היה חייב בה.

* תשלום חד פעמי בקיץ, כפי שמקובל במשק, מאפשר למעסיק שעובד נטש אותו ללא הודעה מוקדמת לקזז מהמגיע כדמי הבראה את דמי ההודעה המוקדמת.

* מעסיק שבעבר לא שילם מסיבות שונות דמי הבראה והחל בשלב מסויים לשלם דמי הבראה, נכון יעשה אם יציין בתלוש השכר או בדרך אחרת כי התשלום מיוחס לשנת העבודה השוטפת או הקודמת שאם לא כן תתעורר השאלה האם לא נעשה התשלום בעד תקופה קודמת שאולי התיישנה.

*במקום בו סוכם עם עובד על "שכר כולל" לפיו השכר אותו מקבל העובד (גבוה משכר המינימום) כולל גם דמי הבראה כי אז יש לציין זאת במפורש, בכתב, בהסכם או לציין זאת בתלוש השכר בשורה נפרדת, מפורשת. יש לעדכן את ערך יום ההבראה ככל שהוא משתנה וככל שמצטברת זכות עקב ותק.

בשולי הדברים, ולא כעניין שולי, יוסף – בהינתן שהרציונאל של דמי הבראה הינו עידוד עובדים לצאת לנופש וכד' אין רציונאל זה מתקיים אצל עובד זר המגיע לתקופה קצובה לישראל. יש צדק, גם במקרה זה, להחריג את העובדים הזרים מזכאות לדמי הבראה.

האמור לעיל אינו מחליף חוות דעת משפטית

צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש

שמואל גלנץ, עו״ד

עודכן לאחרונה על ידי שמואל גלנץ, עו״ד

פריטים קשורים