| |
|
|
|
|
|
|
פסיקה לפי ערכאות
|
|
| |
|
|
 |
|
 |
| |
|
|
|
|
|
|
פסיקות אחרונות של ביהמ"ש העליון
|
|
| |
|
ביטול החלטה לאשר תכנית המשנה ייעוד קרקע מחקלאי לעירוני בירושלים
ביהמ"ש העליון קיבל 2 עתירות כנגד החלטה של ועדת המשנה הארצית לתו"ב לאשר תכנית המשנה ייעוד קרקע מחקלאי לעירוני בירושלים. ביהמ"ש קבע, כי פגמים של חריגה מסמכות, אפשרות ממשית להמצאות בניגוד עניינים מוסדי ופגיעה בזכות הטיעון, מצדיקים את התערבותו השיפוטית של בג"ץ ויכולים להביא לבטלות ההחלטה המנהלית.
בג"ץ 11745/04 בג"ץ 466/05 רמות למען הסביבה ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואח', פס"ד מיום 04/09/08
להמשך
|
דחיית העתירה לביטול ההסכם בין פי גלילות לממ"י על פינוי המתחם
ביהמ"ש העליון דחה עתירה כנגד ההטבות שניתנו לחברת פי גלילות מהמינהל בתמורה לפינוי מתחום פי גלילות. לחברה היה הסכם עם ממ"י לפי מימוש זכות החכירה לא הותנה במיצוי מטרת החכירה דווקא, ועל החוכרת לא הוטלה חובה להחזיר את הקרקע למינהל במקרה של היעדר שימוש במקרקעין או שימוש חלקי בהם, וגם לא במקרה של שינוי יעוד או ניצול הקרקע.
בהסכם נקבע כי לאחר שינוי ייעוד הקרקע תהיה החברה רשאית להשתמש במקרקעין בייעודם החדש בכפוף להחלטה 933 – תמורת תשלום של 31% מההפרש בין הערך המעודכן של חוכר לערך המלא לאחר שינוי הייעוד.
ביהמ"ש דחה את העתירה תוך כדי אבחנה בין קרקע חקלאית לקרקע עירונית משקבע כי על-פי התפיסה הבסיסית המעוגנת בהחלטה מס' 1, זכויותיו בקרקע של חוכר קרקע עירונית "עמידות" יותר בפני שינויים מזכויותיו של החוכר החקלאי (למעט באשר לחלקת מגוריו של החקלאי). הדבר נובע, בין היתר, מהשוני המשמעותי בהיקפי הקרקע המוחכרים, ומשיעור דמי החכירה המשולמים לשני סוגי הקרקעות, ומהאינטרס הציבורי לשמר את המרחבים החקלאיים פתוחים וירוקים לטובת הציבור כולו, ולריווחת הדורות הבאים. ואמנם, ביחס לחוכרי קרקע עירונית, בית משפט זה הכיר בהם, לא אחת, כבעלי זכות חכירה הקרובה במהותה ובאופיה לבעלות וקבע כי העותרות לא הניחו כל תשתית עובדתית לטענתן, המכמתת את גובה ההטבה הכלכלית הגלומה בהסכם, והמצביעה, תוך הסתייעות בחוות דעת מקצועית, על אי סבירותה
בג"ץ 4736/03 אלון חברה הדלק לישראל בע"מ ואח' נ' שר התעשיה והמסחר ויושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ואח', פס"ד מיום 15/06/08
להמשך
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
פסקי דין של ביהמ"ש המחוזי
|
|
| |
|
אופן חישוב דמי היתר
ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל ערעור של בעלי זכות חכירה במקרקעין בבעלות קק"ל בת"א כנגד המינהל אשר נסב על דרישת המינהל לדמי היתר בגין שינוי ניצול ויעוד.
ביהמ"ש קבע כי גובה דמי היתר יחושב מההפרש בין ערך זכויות החוכרים במקרקעין, לאחר שינוי הניצול, לערך זכויותיהם לפני שינוי הניצול; מאחר שבעבר התירו בניית מרפסות מקורות, על המינהל להתחשב באפשרות להוסיף מרפסות להערכת שווי המקרקעין לפני שינוי הניצול.
ע"א 2809/06 וערעור שכנגד 2939/06 מינהל מקרקעי ישראל - מחוז ת"א נ' ברזילי אלכס ואח', פס"ד מיום 01/09/08
להמשך
|
קבלת בקשה לרישום זכויות בנחלה בכפר הרי"ף
ביהמ"ש המחוזי בב"ש קיבל בקשה של חברת אגו"ש כפר הרי"ף להכיר בה כבעלת הזכויות בנחלה במושב וכי הנחלה אינה חלק מהעזבון.
ביהמ"ש ציין כי מעמד חבר האגודה הוא כבר-רשות. זכות זו היא זכות אישית שאינה קניינית, שאופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכם הרישיון. לפי הסכם זה, אף שרשות השימוש היא זכות אישית, היא עבירה בכפוף לתנאי ההסכמה בין מעניק הזכות למקבל זכות השימוש
ביהמ"ש קיבל את הבקשה במובן שקבע כי הראיות מצביעות על כך שהמבקשת חברה באגודה, ולכן אין מניעה לתקן את הרישום הן לאור חוזה הרישיון וקיום מדיניות המוסדות המיישבים שלא לפצל משק חקלאי ולפקח על זהות הגורמים שחבר האגודה מבקש להעביר אליהם את זכותו בנחלה.
ביהמ"ש חזר על ההלכה כי זכויות בר-רשות, שאינן זכויות חכירה, אינן ניתנות להורשה אם ההסכם מכוחו ניתנו הזכויות אינו מתיר זאת. אי הכללת המשק בעיזבון נלמדת מחוזה המשבצת, המגביל את עבירות הנכס ולכן הזכויות במשק אינן חלק מעיזבון המנוח.
הפ (ב"ש) 8042/06 תרצה דרורי ואח' נ' אסתר דרורי ואח', פס"ד מיום 28/09/08
להמשך
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
פסקי דין של בימ"ש שלום ואחרים
|
|
| |
|
חוקיות גביית דמי היתר בניגוד לאמור בחוזה החכירה
ביהמ"ש השלום בת"א דחה תביעה של בעלי נחלה בכפר מל"ל כנגד חיובם בדמי היתר על בניית בית נוסף בנחלה. התובעים סמכו את טענותיהם על חוזה החכירה המקורי שתוקפו הוארך ואשר לטענתם העניק להם זכות לניצול תוספת קיבולת הבנייה ללא תנאי. המינהל טען כי החוזה מתיר זכות לבניית יחידת מגורים אחת בלבד וככל שתותר בניה יחידה נוספת תהיה הקמתה מותנת בהתאמה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל המתירות את גביית דמי ההיתר.
ביהמ"ש קיבל את עמדת המינהל בקובעו כי תנאי ההחכרה התייחסו לזכויותיו של החוכר ככאלה הכוללות על פי טיבן חובה נוקשה וקפדנית לקיום משק חקלאי כשהאפשרות לבנייה מתעוררת לכאורה רק בעת שינוי טיבה של זכות החכירה. זכות הבניה לא תומחרה מעולם ובעת מימושה כיום או נכון יותר במועד הרלבנטי עומדת זו ל"מיסוי" בדרך של תשלום דמי היתר.
א (שלום)(ת"א) 33687/07 דב גרודמן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 11/11/08
להמשך
|
בתביעת פינוי, רשיון ללא תמורה ניתן לביטול ללא כל פיצוי
ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל תביעה לפינוי אח שגר בנחלה הרשומה על שם אחיו. ביהמ"ש ציין כי קיימת בפסיקה אבחנה בין רישיון לשימוש במקרקעי האחר- ללא תמורה, לבין רישיון הניתן- בתמורה. כאשר הרישיון ניתן בתמורה ובעל הרישיון השביח את המקרקעין, הרי שעל נותן הרישיון, ועם ביטול הרשות להמשיך ולהשתמש במקרקעין, לפצות את מקבל הרישיון על השקעותיו. ואולם, כאשר הרישיון הוא ללא תמורה, רשאי מעניק הרישיון לבטל את הרשות בכל עת, בהודעה שנתן למקבל הרשות.
כן דחה ביהמ"ש את דרישת התובעים לקבלת פיצוי כלשהו, וזאת מאחר והמנוח אפשר לי להתגורר בנחלה מתוך קשרי ויחסי המשפחה שקודם לפרוץ הסכסוך היו תקינים. על פי ההלכה לא קיימת חובה על בעל המקרקעין לפיצוי ברי רשותו עם ביטול הרשות, אלא בהתקיים התחייבות מפורשת או כנגד הוכחה כי בר הרשות השקיע והשביח את המקרקעין
תמש (משפחה)(ת"א) 085550/98 תע 10181/99 . א.מ. ז"ל נ' מ.י., פס"ד מיום 06/08/08
להמשך
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
החלטות רשם האגודות השיתופיות
|
|
| |
|
שיקול דעתה של האגודה בקבלה לחברות, מוגבל במקרה של בן ממשיך, על פני מקרה של אדם הבא מן החוץ ומבקש להתקבל כחבר
רשם האגודות השיתופיות דחה השגת אגודה על החלטת חוקר אשר מונה בהתאם לסעיף 43 משקבע כי האגודה אינה יכולה להתייחס לבן ממשיך כמו אל אדם הבא מן החוץ ומבקש להתקבל כחבר. הוראות הדין מצמצמות את אפשרות האגודה לסרב לקבלתו של בן ממשיך. בדיוק בשביל כך מעניק החוק אפשרות של בוררות ובדיוק בשל כך קובעת התקנה כי במידה ולא תתנהל בוררות תוך פרק זמן של 45 יום, אזי אוטומטית הבן הממשיך מתקבל כחבר. הרשם ציין כי קבלת טענות המשיגה תהיה בבחינת "יצא חוטא נשכר" לאור העובדה שלא קיימה את הליך הבוררות ופעלה תוך עשיית דין עצמית
תיק מס' 703/362/07 (רשם האג"ש) בית הגדי אגודה שיתופית בע"מ נ' דמרי שמעון, החלטה מיום 04/08/08
להמשך
|
|
|
|
|
|
|
|