לפני כ- 5 שנים לאחר שנפטרה אמה של אשתי, החלטנו למכור את ביתנו בהרחבת המושב ולעבור למשק ההורים(שניהם לא בין החיים). אשתי היתה אז חלק מהיורשים(כיום ורק לאחרונה היורשת היחידה לאחר הסתלקות מהעיזבון של האחרים ולאחר קבלת פס"ד).
שיפצנו את בית המגורים הישן מאד וכדי שמשפחתנו הקטנה 2+2 תוכל להתמקם במקום, סגרנו בית אימון ישן והפכנו אותו לדירונת (35 מ"ר) בה מתגוררת הבת הגדולה(26+ כיום). הקטנה(20+ כיום) מתגוררת בבית איתנו.
כמובן שבתוך זמן קצר מאד, מצאנו את עצמנו משלמים ארנונה גם על הדירונת ובנוסף אגרת ביוב נוספת(למה? ככה).
לפני המעבר וכדי שיהיה מקום לכל "אוצרותינו" אשר נאגרו במהלך השנים, פינינו את הסוללות מלול ישן וסגרנו אותו(125 מ"ר) בקירות איסכורית כדי שישמש אותנו כמחסן אישי. הלו היה מאד פעיל בזמנו ושימש מקור לחמה של משפחת אשתי.
השנה תבעה אותנו המועצה הנהדרת שלנו על שימוש חורג/חריג ב-2 המבנים, קיבלנו במסגרת הסכם טיעון קנס של 10 אלפי שקלים והתחייבנו ל"הסדיר" את השימוש בלול הסגור ובית האימון.
במסגרת רצונינו ל"הסדרת" השימוש, הגשנו בקשה למשרד החקלאות מחוז השפלה וההר לקבל אישור והכרה בלול שסגרנו באיסכורית כמחסן חקלאי. אמנם חקלאים גדולים אנחנו לא ובכל זאת יש 4-5 דונם חורשת אקליפטוסים שנטעה כיער משקי/מרעה דבורים, בקרוב גם יוצבו בה כוורות דבורים, אנו מגדלים כלבים וכיום ברשותנו 10 ויש לנו תוכניות נוספות לפעילות חקלאית.
בקשתנו ממשרד החקלאות נדחתה ולדברי הנהלת מחוז השפלה וההר, אין שום הצדקה(זה בקיצור) למתן אישור כבקשתינו והפנו אותנו לדרך הפל"ח מול ממ"י, בלי להגיד לנו כמובן שקבלת אישור ממ"י, כרוכה בתשלום ולא פחות גם בבניית ממ"ד למבנה עמודי הברזל האלה הסגורים באיסכורית.
ואנחנו שואלים: מדוע ועד מתי התעמרו בנו כל הרשויות האלו - 1)הועדה המקומית- זרוע של המועצה לה אנו משלמים ארנונה ואגרת ביוב נוספת לחינם. 2)משרד החקלאות- שאינו יודע להבדיל בין עבריינים ממש לבין "עבריינים" כמונו. 3)ממ"י- כנ"ל.
בקיצור הפכו אותנו לעבריינים פליליים אשר משלמים תמורת "הזכות" להיות כאלה.
ואני מזמין את כולנו לבוא ולראות על מה נזעקו כל הגורמים הללו.
אתם מוזמנים לכתוב אלי ל - ramir1@bezeqint.net
רמי