| מהבלוגים האחרונים
|
מהבלוג של דודו 15/01/2012 10:14
 החקלאות בישראל מהווה כלי הסברה ממדרגה ראשונה לנציגיה של ישראל בעולם, וכך ברבים מהסיורים של מנהיגי המדינה בנכר, מהווים ההישגים בחקלאות הישראלית גשר ואמצעי לחימום יחסים עם מדינות שונות בעולם. בתחום זה, אנו עדיין אור לגויים ויש לנו בהחלט במה להתגאות, אך אין ביטחון שזה יקרה גם בעתיד.
|
|
|
|
|
|
 |
|
 |
|
מעקב: מדגרת האפרוחים "רמית" של תנובה וגרנות בזכרון יעקב, נקנסה ב-60 אלף ש"ח. השופט פלאח: התאכזרות המצדיקה הטלת עונש מאסר, אילו הנאשם היה אדם בשר ודם ולא חברה בע"מ. נוהג הוא שהמדינה מתייעצת עם הנפגעים, או שאיריהם לפני שהיא חותמת עסקאות טיעון עם עבריינים. במקרה הזה, בו הקרבנות הם אפרוחים שהומתו באכזריות, לא היה במי להתייעץ
(מגזין המושבות - 20/1/12) לכתבה
נודה לי כי ביום שני הקרוב עומדת ועדת החינוך של הכנסת לאשר תקנות לגידול מטילות, עוד בטרם הוסדרו משמעויות של תקנות אלו עם נציגי המגדלים.
אבקשך, למשוך את אישור התקנות לתקופה של שלושה חודשים, ובזמן זה לפעול להסדרת משמעויותיהן של התקנות לגבי המגדלים, באמצעות הרפורמה המוצעת בענף הלול.
אישור תקנות אלו, ללא הסכם חתום בין משרד החקלאות, האוצר והמגדלים עלול להמיט אסון על כ-3,000 מגדלים שזו פרנסתם.
מכתב... לכתבה
על פי כתב האישום השליכו עובדי מדגרית "רמית" בזיכרון יעקב כ-200 אפרוחים זכרים חיים למכולת אשפה בשקיות ניילון אטומות, אשר מתו מחנק והתייבשות. המתה זו מנוגדת להוראות משרד החקלאות ופיתוח הכפר הקובעת דרכים מותרות להמתת אפרוחים המיועדות למזעור סבלם לכתבה
החורף של שנת 1991-1992 היה הקשה ביותר שידעה החקלאות הישראלית מבחינת נזקי טבע וכלל נזקי סופות, רוחות, ברד והצפות.
בעקבות פגעי מזג האויר הקשים שילמה המדינה סכום של חצי מיליארד שקל פיצוי לחקלאים על הנזקים שנגרמו להם, אולם בשל ההתדיינויות הממושכות חלק מהחקלאים קיבלו את הפיצוי באיחור של עד חמש שנים.
למרות הזמן הרב שחלף בין הנזק לחקלאי ועד לקבלת הפיצוי סרבה המדינה לשלם לחקלאים הצמדה. ארגון... לכתבה
|
|
 |
|
 |
החלטה 979 יוצאת לדרך: הסדרה היסטורית של זכויות החקלאים בקרקע ושל השימושים החורגים בקרקע חקלאית
במקביל לעיגון זכויות החקלאים בחלקת המגורים יגביר המינהל את השמירה על השימושים בקרקע חקלאית והאכיפה כנגד שימושים חורגים תוגבר
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, השתתף היום (ג') בישיבת הנהלה מיוחדת של מינהל מקרקעי ישראל, בראשות בנצי ליברמן. השר אטיאס אמר כי: "אנו משחררים היום חסם משמעותי בהסדרת הקרקעות החקלאיות, במושבים וקיבוצים שהיקפן נאמד ב כ 3 מליון דונם". לדבריו, בישום ההחלטה להסדיר את זכויות בעלי הנחלות בחלקת המגורים, לשחרר בירוקרטיה, ולהגדיל את היצע הקרקעות למגורים... להמשך
העתירה מיועדת לבטל את מתן פטורים והקלות לפרויקטים מעטים בתחום הסולארי בהיותה, לדעת האגודה, נעדרת סמכות, שכן מדובר בהחלטת הנהלה הסותרת מפורשות את מדיניות המקרקעין שהותוותה על-ידי מועצת מקרקעי ישראל, בהיותה מקצה קרקע בלא עריכת מכרז כדין, בהיותה סותרת מפורשות פסקי-דין של בית-משפט העליון, ובהיותה בלתי-סבירה באורח קיצוני.
הקלק/י לעיון בעתירה להמשך
לכתבות נוספות | הודעות
| | מחזון לחכירה מתמקד ביסודותיה ובשורשיה שח החכירה בישראל ומתחקה אחר תהליך התגבשותם של חוזי החכירה שבין הקק"ל לבין המתיישבים במושבים ובקיבוצים. הספר בוחן את השינויים במרכיבי חוזה החכירה, את הסיבות להם ואת אופן יישומם ואכיפתם של מרכיבים מרכזיים בהם. זאת, מאז ייסוד הקק"ל בראשית המאה ה-20 ועד להקמתו של מנהל מקרקעי ישראל בשנת 1960.
הספר יצא לאור על ידי הספריה הציונית ומופץ על ידי מוסד ביאליק בירושלים (טל:
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
MicrosoftInternetExplorer4
... להמשך
| להודעות נוספות |
|
| מדיה
| הרצאתו של רו"ח בועז מקלר במסגרת יום העיון בנושא: "פסק הדין בעניין החלטות 979 ו- 1101: מגבלה או הזדמנות " שהתקיים ביום 25/07/11 ביוזמת האיחוד החקלאי להמשך
|
|
|
| מאמרים וחוות דעת
| סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף קובע כי תמיכה או סיוע שקיבל עוסק יחשבו כחלק ממחיר עסקאות למעט תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר. בתקנה 3 לתקנות מע"מ נקבעו סוגי תקבולים שלא יראו אותם כחלק ממחיר העסקה. חדשות לבקרים מסתבר כי תמיכה בענף חקלאי מסוים שתקציבה סוכם ללא הוספת מע"מ חייבת במע"מ בידי מקבלה, וכך לא ניתן ליישם כהלכה את מדיניות הממשלה. להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות, מדור עסקי
פרויקטים של הרחבות קהילתיות בקיבוצים ומושבים נולדו במטרה להגשים את הייעוד של ההתיישבות להצערת האוכלוסיה והשבה של בנים למחוז ילדותם. ההרחבות החלו להיבנות בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 737, אשר התקבלה בשנת 1995 ובוטלה בשנת 2002 בבג"ץ הקשת המזרחית. בעקבות ביטול החלטה 737 התקבלה בשנת 2003, החלטת מועצת מקרקעי ישראל 959 אשר היתה בתוקף עד חודש מאי 2009, המועד בו התקבלה החלטה 1180 אשר ביטלה את החלטה 959. להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, קליטה, אגודות שיתופיות
העולם המדעי, ארגוני הבריאות המובילים בעולם וההנחיות הרשמיות שלהם )לרבות ארגון רופאי הילדיםבישראל ומשרד הבריאות בארץ(, מכירים בחשיבות מוצרי החלב כספקים עיקריים של סידן 1 .
חלב ומוצרי חלב מהווים מקור מצוין לסידן בשל תכולת הסידן הגבוהה שלהם, ובשל העובדה שהם מספקים סידן עם ספיגה מובטחת ומתמשכת. מסמך של איגוד רופאי המשפחה בישראל והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים מינואר 2012 להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, ארגוני מגדלים ומועצות ייצור, משק החלב
בתקופה האחרונה, אנו עדים לתופעה הולכת ומתגברת שבה מינויים של בנים ממשיכים אשר נעשו ע"י ההורים במהלך חייהם, נבחנים לאחר פטירתם בבתי משפט ומקבלים פרשנות חדשה, בבואם של שופטים להכריע באשר לזהותו של היורש או היורשים של המשק החקלאי, פרשנות אשר פעמים רבות אינה עולה בקנה אחד עם רצונו האמיתי של המצווה כפי שהיתה במועד המינוי. מכיוון שבחלק ניכר מהדיונים המשפטיים, נושא מינוי הבן הממשיך, עולה בשלב שלאחר פטירת ההורים, הרי שלא ניתן לדעת בצורה ודאית, מה היה רצונו של בעל הזכויות בנחלה, לא ניתן להתקשר אליו או לזמנו לעדות שהרי הוא בעולם שכולו טוב, ולכן, נאלץ בית המשפט לנסות ולאמוד מה היה רצונו בהתאם למסמכים הקיימים, לעדויות הנשמעות בפניו ולמערכת החקיקה הרלבנטית, מה היתה כוונתו של המצווה – בעל הזכויות בנחלה. להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות, זכויות היסטוריות, ירושת משק חקלאי
למאמרים נוספים
|
| פסקי דין
| בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה להשבת דמי חכירה, בקובעו כי החלטת השמאי הממשלתי ביחס לחישוב דמי החכירה הייתה סבירה ומידתית, ועל כן אין מקום להתערב בה. החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל, קבעה תנאים ביחס להרחבות למגורים ביישובים חקלאיים, כאשר ההחלטה נועדה לחזק את היישובים החקלאיים על ידי תוספת אוכלוסיה צעירה באמצעות הפשרת קרקעות חקלאיות ושינוי ייעודן למגורים. במסגרת החלטה 737 הוחלט על שלוש הטבות משמעותיות לעידוד החוכרים הפוטנציאליים של המגרשים החדשים שייווצרו: פטור ממכרז, תשלום דמי חכירה מהוונים מופחתים, ושומת הקרקע לא תיעשה על פי מלוא קיבולת הבניה המותרת אלא לפי הבניה בפועל. החלטה 737 בוטלה בעקבות הפסיקה בעניין בג"ץ שיח חדש (244/00). מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטה חדשה בעניין הרחבות למגורים, במסגרתה נקבע כי ישולמו דמי חכירה מלאים ושומת הקרקע תיעשה באופן פרטני על פי מלוא קיבולת הבניה המותרת במגרש ולא על פי הבניה בפועל. על מנת להימנע מעריכת אלפי שומות פרטניות, השומות נערכו על ידי השמאי הממשלתי בטבלאות, כאשר לכל יישוב נקבע ערך יחיד המהווה שווי מ"ר מבונה ממוצע. בעקבות עריכת השומות על ידי השמאי הממשלתי, התקבלה הוראה 51ט"ו, שבמסגרתה נקבע השווי למ"ר מבונה באופן דיפרנציאלי (שיטת המקדמים), להבדיל משווי נומינלי שהיה טרם ההחלטה. התובעים, מאות אנשים פרטיים שרכשו מהמינהל במועדים שונים זכויות חכירה במגרשי הרחבה ביישובים בהתאם להחלטה 737 או הוראות המעבר שלה, אשר חויבו בדמי חכירה על פי שיטת המקדמים, שהונהגה בהוראה 51ט"ו.
לטענת החוכרים, שיטת החישוב הדיפרנציאלי שהונהגה בהוראה 51ט"ו היא בלתי סבירה ונקבעה תוך חריגה מסמכות. לטענתם, שיטה זו ייקרה באופן מלאכותי את סכום דמי החכירה שהם נדרשו לשלם למינהל באופן הסותר את החלטה 737, שאותה היא נועדה ליישם. לטענת המינהל, הוראה 51ט"ו אינה חורגת מהחלטה 737, אלא מיישמת אותה. עוד נטען כי ההוראה נועדה לעדכן את אופן החישוב של ערך העסקה בהתאם לקביעת השמאי הממשלתי, במסגרת הסמכות שהוענקה לו בהחלטה 737 לקבוע את שומת הקרקע. תא 9246-07 יעל אודם ו-598 אח' נ' מדינת ישראל (מינהל מקרקעי ישראל), פס"ד מיום 26/01/12 הורד קובץ: להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות
ביהמ"ש לעניינים מינהליים קיבל ערעור של קיבוץ עינת כנגד החלטתה של ועדת הערר של הועדה המקומית לתכנון ובניה בדרום השרון לחייב את המערערת בהיטל השבחה בגין תוכנית בינוי. ביהמ"ש קיבל את טענת המערערת לפיה רק תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת יכולות להקים חבות בהיטל השבחה. ביהמ"ש ציין כי "השבחה" מוגדרת בחוק כעליית שווים של מקרקעין עקב אישור תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, עקב מתן הקלה, או בעקבות התרת שימוש חורג. אין בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה כל התייחסות לתכנית מסוג תכנית בינוי. פסה"ד באדיבות עו"ד אורי בר קמה עמ"נ (מרכז) 43989-03-11 קיבוץ עינת אגודה שיתופית נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון, פס"ד מיום 01/02/12 הורד קובץ: להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : פלישות
אגודה שיתופית "תושבי מעיין ברוך" הגישה תביעה כנגד מספר חברים באגודה בטענה של אי תשלום מיסי האגודה. החברים טוענים כי עזבו את האגודה עקב אי חוקיותה, וממילא לא התגבש כנגדם כל חוב כלפיה[ תא"מ (שלום)(נצרת) 18105-10-11 תושבי מעין ברוך אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' משה וזאנה ואח, פס"ד מיום 25 בדצמבר 2011 באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות' ] להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', התיישבות, אגודות שיתופיות, הועד המקומי
בית המשפט קיבל תובענה של בני זוג שירשו חלק מזכויותיה של סבתם באגודה שיתופית חקלאית באר טוביה, לקבל את חלקה במניות חברת תנובה. כמו כן, התקבלה עמדת בני הזוג באשר לדחיית מועמדותם לחברות באגודה. במשך מספר עשורים סבו וסבתו של המבקש, הפעילו משק עזר בשטחו של מושב באר טוביה, שהוקם באמצעות אגודה שיתופית חקלאית. הסבא והסבתא אף התקבלו בשעתו כחברים באגודה. המבקשים הגישו תובענה בה ביקשו שבית המשפט דנן יצהיר שהם זכאים להתקבל כחברים באגודה, וכן שמכוחה של חברות זו הם זכאים לחלק במניות של תנובה, שהועמדו לחלוקה בין חברי האגודה. כב' השופטת ע' ברון, ציינה כי לאור האמור בסעיף 3 לחלק ב בתקנון האגודה, המסדיר את תהליך קבלת חברים חדשים לשורותיה, הרי שלא נמצא פגם מהותי בדרך פנייתם הראשונה לאגודה ובהליך ההשגה על החלטת הדחייה, של המבקשים. כך, בשים לב לנוהל הערעור בתקנון האגודה, ובהתייחס להתנהלותם של המבקשים, הרי שלא מדובר בפגם שמצדיק את התעלמותה של האגודה מבקשתם, שברור ממנה כי חפצם היה להביא את ההחלטה שנתקבלה על ידי ההנהלה לבחינתה של האסיפה הכללית בהתאם לזכותם על פי התקנון. נקבע כי היעדר תגובה מצד האגודה לפנייתם של המבקשים אף מעורר ספקות באשר לתום לבה של האגודה. באשר לטענת המבקשים כי הם זכאים למניות תנובה שהוחזקו על ידי האגודה, צוין כי במשך השנים האגודה החזיקה במניות תנובה בנאמנות עבור החברים, ובשלב מסוים ביקשה לחלק את המניות לחבריה. קרי, מדובר אפוא בזכות קניינית של החברים, בעלי המשקים. באשר להבחנה שבוצעה על ידי האגודה בין משקי עזר לבין נחלות, הוכח בפני בית המשפט שלפחות בעל משק עזר אחד התקבל כחבר באגודה, ובעקבות כך הוכר כבעל זכות לפדיון מניות תנובה. כך, הלכה למעשה האגודה לא ערכה הבחנה בין משקי עזר לבין נחלות לעניין הזכות להשתתפות במניות תנובה. הפ (ת"א) 548-07 אבי צורן נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס"ד מיום 12/01/12
הורד קובץ: להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, התיישבות, אגודות שיתופיות, מדור עסקי, משק החלב
במהלך השנים 2004-2005 החליט קיבוץ נחשון להסדיר את עניין ה"זוגות המעורבים", כך שכל בן זוג של חבר קיבוץ יחתום על הסכם הרשאה לפיו ישלם דמי הרשאה בסך 50% מהסכום שמשלם שוכר חיצוני עבור בית דומה.
בניגוד להחלטת הקיבוץ, סירב בעלה של חברת הקיבוץ לחתום על הסכם ההרשאה וטען בין היתר כי ההסכם בלתי חוקי, בלתי מוסרי, נוגד את תקנת הציבור; הבעל טען עוד כי בשנת 2001 הוא סיכם עם מנהל הקהילה כי מעמדו יהיה של תושב ולא של בר רשות למגורים ועל כן ישלם לפי עלויות תושב שמשמעותן תשלום עלות כיסוי ללא רווח וללא חתימה על הסכם הרשאה. בנוסף טען בעלה של חברת הקיבוץ כי לקיבוץ אין זכות לקבוע לחבריו את מי יארחו וילינו בביתם כל עוד לא מדובר בהלנה עסקית בשכירות, ולכן רשאית אשתו חברת הקיבוץ לארח אותו בדירתה בקיבוץ.
עוד טען הבעל כי גם אם עליו לשלם בגין מגוריו, הרי שעליו לשלם על בסיס חדר אחד פחות, שכן באחד מחדרי הדירה משתמשים שני ילדיה של אשתו מנישואיה הקודמים.
קיבוץ נחשון, המיוצג על ידי עורכי הדין חגי שבתאי ואריה שפירא, טען כי ההחלטה לחייב את הזוגות המעורבים בדמי הרשאה התקבלה כדין על ידי האסיפה הכללית של הקיבוץ, וחובה על חברי הקיבוץ להישמע לה; כן טענו עוה"ד שבתאי ושפירא, כי התנהלותו של הבעל הינה בגדר עשיית דין עצמי, תוך עשיית עושר ולא במשפט; כי בהחלטה ובחתימה על הסכם הרשאה אין משום פגיעה בזכויות בני הזוג, וכי אם הבעל לא יפעל בהתאם להחלטה ולא יחתום על הסכם ההרשאה וישלם על פיו, עליו לעזוב את הקיבוץ.
בית המשפט קיבל את תביעת הקיבוץ וקבע כי לפי הסכם החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, הקיבוץ הוא בעליהם של הנכסים שבהם מתגוררים חבריו ולחברים נתונה רק זכות שימוש אישית שאינה ניתנת להעברה ללא הסכמת הקיבוץ.
אין בחיים המשותפים של חבר קיבוץ עם מי שאינו חבר, משום מתן רשות להעברת זכות השימוש ולכן חברת הקיבוץ אינה רשאית להתיר השימוש בדירה לנתבע, ללא קבלת הסכמת הקיבוץ. בית המשפט קבע כי גם אם הקיבוץ התיר לבעל בשנת 2001 להתגורר בקיבוץ במעמד "תושב" אין בכך הסכמה לשימוש בדירה בניגוד להחלטת האסיפה הכללית, שאין להתערב בה, והבעל אינו בר רשות. עוד פסק ביהמ"ש כי טענת הבעל לפיה בחדר אחד מתוך הארבעה שבדירה מתגוררים ילדיה של חברת הקיבוץ מנישואים קודמים, הינה מופרכת לחלוטין ואינה ברת ביצוע במציאות.
לסיכום פסק בית המשפט כי הבעל חייב לחתום על הסכם הרשאה ולשלם בגין השימוש בדירה, וכי במידה ולא יחתום על הסכם הרשאה תוך חודש ימים יהיה עליו לפנות את הדירה ולסלק ידו ממנה.
עו"ד אריה שפירא אומר בתגובה לפסק הדין כי יש חשיבות רבה לפסיקה זו, בעניין מעמדם וחובותיהם של בני זוג של חברי קיבוץ המתגוררים עימם ביחד בקיבוץ, וזאת במיוחד לאור התופעה שהולכת ומתרחבת של בני זוג שאחד חבר קיבוץ והשני אינו חבר קיבוץ, המתגוררים ביחד בקיבוץ.
תא (שלום)(ירושלים) 5186/05 קיבוץ נחשון אגו"ש נ' סנדר, פס"ד מיום 19/11/11 הורד קובץ: להמשך מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', התיישבות, אגודות שיתופיות
|
|
|
|
|