|
|
|
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה להשבת דמי חכירה, בקובעו כי החלטת השמאי הממשלתי ביחס לחישוב דמי החכירה הייתה סבירה ומידתית, ועל כן אין מקום להתערב בה.
החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל, קבעה תנאים ביחס להרחבות למגורים ביישובים חקלאיים, כאשר ההחלטה נועדה לחזק את היישובים החקלאיים על ידי תוספת אוכלוסיה צעירה באמצעות הפשרת קרקעות חקלאיות ושינוי ייעודן למגורים. במסגרת החלטה 737 הוחלט על שלוש הטבות משמעותיות לעידוד החוכרים הפוטנציאליים של המגרשים החדשים שייווצרו: פטור ממכרז, תשלום דמי חכירה מהוונים מופחתים, ושומת הקרקע לא תיעשה על פי מלוא קיבולת הבניה המותרת אלא לפי הבניה בפועל. החלטה 737 בוטלה בעקבות הפסיקה בעניין בג"ץ שיח חדש (244/00).
מועצת מקרקעי ישראל קיבלה החלטה חדשה בעניין הרחבות למגורים, במסגרתה נקבע כי ישולמו דמי חכירה מלאים ושומת הקרקע תיעשה באופן פרטני על פי מלוא קיבולת הבניה המותרת במגרש ולא על פי הבניה בפועל. על מנת להימנע מעריכת אלפי שומות פרטניות, השומות נערכו על ידי השמאי הממשלתי בטבלאות, כאשר לכל יישוב נקבע ערך יחיד המהווה שווי מ"ר מבונה ממוצע. בעקבות עריכת השומות על ידי השמאי הממשלתי, התקבלה הוראה 51ט"ו, שבמסגרתה נקבע השווי למ"ר מבונה באופן דיפרנציאלי (שיטת המקדמים), להבדיל משווי נומינלי שהיה טרם ההחלטה.
התובעים, מאות אנשים פרטיים שרכשו מהמינהל במועדים שונים זכויות חכירה במגרשי הרחבה ביישובים בהתאם להחלטה 737 או הוראות המעבר שלה, אשר חויבו בדמי חכירה על פי שיטת המקדמים, שהונהגה בהוראה 51ט"ו.
לטענת החוכרים, שיטת החישוב הדיפרנציאלי שהונהגה בהוראה 51ט"ו היא בלתי סבירה ונקבעה תוך חריגה מסמכות. לטענתם, שיטה זו ייקרה באופן מלאכותי את סכום דמי החכירה שהם נדרשו לשלם למינהל באופן הסותר את החלטה 737, שאותה היא נועדה ליישם.
לטענת המינהל, הוראה 51ט"ו אינה חורגת מהחלטה 737, אלא מיישמת אותה. עוד נטען כי ההוראה נועדה לעדכן את אופן החישוב של ערך העסקה בהתאם לקביעת השמאי הממשלתי, במסגרת הסמכות שהוענקה לו בהחלטה 737 לקבוע את שומת הקרקע.
תא 9246-07 יעל אודם ו-598 אח' נ' מדינת ישראל (מינהל מקרקעי ישראל), פס"ד מיום 26/01/12
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות
ביהמ"ש לעניינים מינהליים קיבל ערעור של קיבוץ עינת כנגד החלטתה של ועדת הערר של הועדה המקומית לתכנון ובניה בדרום השרון לחייב את המערערת בהיטל השבחה בגין תוכנית בינוי. ביהמ"ש קיבל את טענת המערערת לפיה רק תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת יכולות להקים חבות בהיטל השבחה.
ביהמ"ש ציין כי "השבחה" מוגדרת בחוק כעליית שווים של מקרקעין עקב אישור תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, עקב מתן הקלה, או בעקבות התרת שימוש חורג. אין בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה כל התייחסות לתכנית מסוג תכנית בינוי.
פסה"ד באדיבות עו"ד אורי בר קמה
עמ"נ (מרכז) 43989-03-11 קיבוץ עינת אגודה שיתופית נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון, פס"ד מיום 01/02/12
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : פלישות
אגודה שיתופית "תושבי מעיין ברוך" הגישה תביעה כנגד מספר חברים באגודה בטענה של אי תשלום מיסי האגודה. החברים טוענים כי עזבו את האגודה עקב אי חוקיותה, וממילא לא התגבש כנגדם כל חוב כלפיה[
תא"מ (שלום)(נצרת) 18105-10-11 תושבי מעין ברוך אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ נ' משה וזאנה ואח, פס"ד מיום 25 בדצמבר 2011
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
]
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', התיישבות, אגודות שיתופיות, הועד המקומי
בית המשפט קיבל תובענה של בני זוג שירשו חלק מזכויותיה של סבתם באגודה שיתופית חקלאית באר טוביה, לקבל את חלקה במניות חברת תנובה. כמו כן, התקבלה עמדת בני הזוג באשר לדחיית מועמדותם לחברות באגודה.
במשך מספר עשורים סבו וסבתו של המבקש, הפעילו משק עזר בשטחו של מושב באר טוביה, שהוקם באמצעות אגודה שיתופית חקלאית. הסבא והסבתא אף התקבלו בשעתו כחברים באגודה. המבקשים הגישו תובענה בה ביקשו שבית המשפט דנן יצהיר שהם זכאים להתקבל כחברים באגודה, וכן שמכוחה של חברות זו הם זכאים לחלק במניות של תנובה, שהועמדו לחלוקה בין חברי האגודה.
כב' השופטת ע' ברון, ציינה כי לאור האמור בסעיף 3 לחלק ב בתקנון האגודה, המסדיר את תהליך קבלת חברים חדשים לשורותיה, הרי שלא נמצא פגם מהותי בדרך פנייתם הראשונה לאגודה ובהליך ההשגה על החלטת הדחייה, של המבקשים. כך, בשים לב לנוהל הערעור בתקנון האגודה, ובהתייחס להתנהלותם של המבקשים, הרי שלא מדובר בפגם שמצדיק את התעלמותה של האגודה מבקשתם, שברור ממנה כי חפצם היה להביא את ההחלטה שנתקבלה על ידי ההנהלה לבחינתה של האסיפה הכללית בהתאם לזכותם על פי התקנון. נקבע כי היעדר תגובה מצד האגודה לפנייתם של המבקשים אף מעורר ספקות באשר לתום לבה של האגודה. באשר לטענת המבקשים כי הם זכאים למניות תנובה שהוחזקו על ידי האגודה, צוין כי במשך השנים האגודה החזיקה במניות תנובה בנאמנות עבור החברים, ובשלב מסוים ביקשה לחלק את המניות לחבריה. קרי, מדובר אפוא בזכות קניינית של החברים, בעלי המשקים. באשר להבחנה שבוצעה על ידי האגודה בין משקי עזר לבין נחלות, הוכח בפני בית המשפט שלפחות בעל משק עזר אחד התקבל כחבר באגודה, ובעקבות כך הוכר כבעל זכות לפדיון מניות תנובה. כך, הלכה למעשה האגודה לא ערכה הבחנה בין משקי עזר לבין נחלות לעניין הזכות להשתתפות במניות תנובה.
הפ (ת"א) 548-07 אבי צורן נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס"ד מיום 12/01/12
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש העליון, התיישבות, אגודות שיתופיות, מדור עסקי, משק החלב
במהלך השנים 2004-2005 החליט קיבוץ נחשון להסדיר את עניין ה"זוגות המעורבים", כך שכל בן זוג של חבר קיבוץ יחתום על הסכם הרשאה לפיו ישלם דמי הרשאה בסך 50% מהסכום שמשלם שוכר חיצוני עבור בית דומה.
בניגוד להחלטת הקיבוץ, סירב בעלה של חברת הקיבוץ לחתום על הסכם ההרשאה וטען בין היתר כי ההסכם בלתי חוקי, בלתי מוסרי, נוגד את תקנת הציבור; הבעל טען עוד כי בשנת 2001 הוא סיכם עם מנהל הקהילה כי מעמדו יהיה של תושב ולא של בר רשות למגורים ועל כן ישלם לפי עלויות תושב שמשמעותן תשלום עלות כיסוי ללא רווח וללא חתימה על הסכם הרשאה. בנוסף טען בעלה של חברת הקיבוץ כי לקיבוץ אין זכות לקבוע לחבריו את מי יארחו וילינו בביתם כל עוד לא מדובר בהלנה עסקית בשכירות, ולכן רשאית אשתו חברת הקיבוץ לארח אותו בדירתה בקיבוץ.
עוד טען הבעל כי גם אם עליו לשלם בגין מגוריו, הרי שעליו לשלם על בסיס חדר אחד פחות, שכן באחד מחדרי הדירה משתמשים שני ילדיה של אשתו מנישואיה הקודמים.
קיבוץ נחשון, המיוצג על ידי עורכי הדין חגי שבתאי ואריה שפירא, טען כי ההחלטה לחייב את הזוגות המעורבים בדמי הרשאה התקבלה כדין על ידי האסיפה הכללית של הקיבוץ, וחובה על חברי הקיבוץ להישמע לה; כן טענו עוה"ד שבתאי ושפירא, כי התנהלותו של הבעל הינה בגדר עשיית דין עצמי, תוך עשיית עושר ולא במשפט; כי בהחלטה ובחתימה על הסכם הרשאה אין משום פגיעה בזכויות בני הזוג, וכי אם הבעל לא יפעל בהתאם להחלטה ולא יחתום על הסכם ההרשאה וישלם על פיו, עליו לעזוב את הקיבוץ.
בית המשפט קיבל את תביעת הקיבוץ וקבע כי לפי הסכם החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, הקיבוץ הוא בעליהם של הנכסים שבהם מתגוררים חבריו ולחברים נתונה רק זכות שימוש אישית שאינה ניתנת להעברה ללא הסכמת הקיבוץ.
אין בחיים המשותפים של חבר קיבוץ עם מי שאינו חבר, משום מתן רשות להעברת זכות השימוש ולכן חברת הקיבוץ אינה רשאית להתיר השימוש בדירה לנתבע, ללא קבלת הסכמת הקיבוץ. בית המשפט קבע כי גם אם הקיבוץ התיר לבעל בשנת 2001 להתגורר בקיבוץ במעמד "תושב" אין בכך הסכמה לשימוש בדירה בניגוד להחלטת האסיפה הכללית, שאין להתערב בה, והבעל אינו בר רשות. עוד פסק ביהמ"ש כי טענת הבעל לפיה בחדר אחד מתוך הארבעה שבדירה מתגוררים ילדיה של חברת הקיבוץ מנישואים קודמים, הינה מופרכת לחלוטין ואינה ברת ביצוע במציאות.
לסיכום פסק בית המשפט כי הבעל חייב לחתום על הסכם הרשאה ולשלם בגין השימוש בדירה, וכי במידה ולא יחתום על הסכם הרשאה תוך חודש ימים יהיה עליו לפנות את הדירה ולסלק ידו ממנה.
עו"ד אריה שפירא אומר בתגובה לפסק הדין כי יש חשיבות רבה לפסיקה זו, בעניין מעמדם וחובותיהם של בני זוג של חברי קיבוץ המתגוררים עימם ביחד בקיבוץ, וזאת במיוחד לאור התופעה שהולכת ומתרחבת של בני זוג שאחד חבר קיבוץ והשני אינו חבר קיבוץ, המתגוררים ביחד בקיבוץ.
תא (שלום)(ירושלים) 5186/05 קיבוץ נחשון אגו"ש נ' סנדר, פס"ד מיום 19/11/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש השלום ואח', התיישבות, אגודות שיתופיות
ביהמ"ש המחוזי בב"ש קיבל ערעור שהוגש על ידי ממ"י והחליט לשנות את החלטתו של ביהמ"ש השלום ולא למחוק את העתירה כנגד קבוצת של מתיישבים בודדים וזאת בשל החוק שאמור להסדיר מעמדם, אלא לעקב את ההליכים בעניינם עד למיצוי ההליכים המינהליים, מצד המתיישבים בפני הוועדה הבינמשרדית.
ע"א (ב"ש) 25598-07-11 מינהל מקרקעי ישראל נ' אייל יזרעאל ואח', פס"ד מיום 15/01/12
באדיבות עו"ד אורי בר קמה
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : ביהמ"ש המחוזי, קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, תכנון ובניה, התיישבות, עדכונים מפס"ד
פסק דין בתביעת ממ"י ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים להשתמש במקרקעין בהם ממוקמת תחנת תדלוקבמושב בית שקמה, בניגוד להתחייבות עליה חתמו, וכן, להורות על פינוי המקרקעין והריסת תחנת התדלוק, אם יפרו הנתבעים את צו המניעה.
ביהמ"ש החליט למנוע מהאגודה שיתופית את המשך אספקת הדלק מתחמת תדלוק פנימית, אלא לכלים חקלאיים של חברי שלש אגודות ורכבים של האגודות. לא ניתן צו לסילוק יד.
תל"א (שלום)(ב"ש)1231-08 קרן קיימת לישראל ע"י מנהל מקרקעי ישראל נ' בית שקמה מושב עובדים להתיישבות ואח, פס"ד מיום 09/01/12
באדיבות עו"ד אורי בר קמה
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים
לאחר 5 שנים בהם פועלת חברת אליודן להקמת פרויקט דיור מוגן ביישוב יד בנימין, הורתה הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז לבחון מחדש את אישור התוכנית של הפרויקט. בית המשפט ביטל את החלטת הועדה המחוזית וקבע כי היא ניתנה בשיהוי ובחוסר סמכות
עת"מ (מרכז) 9640-07-10 אליודן חברה לבנין בע"מ נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז ואח', פס"ד מיום 06/10/11
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, תכנון ובניה
אבשלום נחום, בר רשות במושב מנוחה, ביקש להשכיר חלקה לחברת מירס לצורך הקמת אנטנה סלולארית. ועד המושב, שחתם על הסכם השכירות, התנה את הקמת האנטנה בכפוף לאישור האסיפה הכללית, אך זו דחתה את הבקשה. לאור זאת, הגיש אבשלום תביעה כספית כנגד המושב בעילת הפרת חוזה
ת"א 1069-08(שלום)(ק"ג) אבשלום נחום נ' מנוחה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ ואח', פס"ד מיום 14/12/11
באדיבות משרד עו"ד מימוני שלוש ושות'
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות, הקאופרציה
מדובר בתביעה לפיצוי שהוגשה נגד מינהל מקרקעי ישראל, בגין גריעת חלק משטח מגרש שרכשה התובעת מהנתבע בשנת 1964, בעת שזכויות התובעת הוגשו ע"י הנתבע לרישום במרשם המקרקעין.
ביהמ"ש ציין כי בהסכם הרכישה שנערך בין התובעת והנתבע, הוגדר מפורשות כי שטח המגרש המדויק ייקבע בהמשך, עפ"י מפת מדידה שתיערך לצורך רישום המגרש על שם התובעת, שייזום הנתבע. ואכן, שנים לאחר ההסכם, נערכה מדידה של השטח, כאשר לימים, מכרה התובעת מגרש אחד משני המגרשים שרכשה מהנתבע, וממפה זו אכן עלה, כי שטח המגרש שנותר בבעלות התובע גדול בכ 227 מ"ר משטח המגרש שנרשם לטובת התובעת ע"י הנתבע.
ומכיוון שהוכח כי ממ"י התרשל במקרה זה, הרי המנגנון של פיצוי לפי ערך היסטורי של מקרקעין בלבד, ולא לפי ערך ריאלי, לא חל.בנסיבות אלו, נקבע כי יש מקום לפיצוי התובעת בגין גריעת שטחה לפי ערך ריאלי, ולא היסטורי, אולם בשל האשם התורם המשמעותי שחל עליה, בשיעור של 40%, בעצם הגשת תביעתה לאחר שנים ארוכות מעת הרישום, ייקבע הערך הריאלי ממועד הגשת תביעתה, ולא ממועד אחר.
תא (שלום)(ת"א) 30806-05 י. זקסנברג בית יציקה ועיבוד בע"מ נ' רשות הפיתוח מנהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 19/12/11
לפתיחת קובץ חיצוני:
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל