|
|
|
סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף קובע כי תמיכה או סיוע שקיבל עוסק יחשבו כחלק ממחיר עסקאות למעט תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר.
בתקנה 3 לתקנות מע"מ נקבעו סוגי תקבולים שלא יראו אותם כחלק ממחיר העסקה.
חדשות לבקרים מסתבר כי תמיכה בענף חקלאי מסוים שתקציבה סוכם ללא הוספת מע"מ חייבת במע"מ בידי מקבלה, וכך לא ניתן ליישם כהלכה את מדיניות הממשלה.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות, מדור עסקי
פרויקטים של הרחבות קהילתיות בקיבוצים ומושבים נולדו במטרה להגשים את הייעוד של ההתיישבות להצערת האוכלוסיה והשבה של בנים למחוז ילדותם.
ההרחבות החלו להיבנות בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 737, אשר התקבלה בשנת 1995 ובוטלה בשנת 2002 בבג"ץ הקשת המזרחית. בעקבות ביטול החלטה 737 התקבלה בשנת 2003, החלטת מועצת מקרקעי ישראל 959 אשר היתה בתוקף עד חודש מאי 2009, המועד בו התקבלה החלטה 1180 אשר ביטלה את החלטה 959.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, קליטה, אגודות שיתופיות
העולם המדעי, ארגוני הבריאות המובילים בעולם וההנחיות הרשמיות שלהם )לרבות ארגון רופאי הילדיםבישראל ומשרד הבריאות בארץ(, מכירים בחשיבות מוצרי החלב כספקים עיקריים של סידן 1 .
חלב ומוצרי חלב מהווים מקור מצוין לסידן בשל תכולת הסידן הגבוהה שלהם, ובשל העובדה שהם מספקים סידן עם ספיגה מובטחת ומתמשכת.
מסמך של איגוד רופאי המשפחה בישראל והאיגוד הישראלי לרפואת ילדים מינואר 2012
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, ארגוני מגדלים ומועצות ייצור, משק החלב
בתקופה האחרונה, אנו עדים לתופעה הולכת ומתגברת שבה מינויים של בנים ממשיכים אשר נעשו ע"י ההורים במהלך חייהם, נבחנים לאחר פטירתם בבתי משפט ומקבלים פרשנות חדשה, בבואם של שופטים להכריע באשר לזהותו של היורש או היורשים של המשק החקלאי, פרשנות אשר פעמים רבות אינה עולה בקנה אחד עם רצונו האמיתי של המצווה כפי שהיתה במועד המינוי.
מכיוון שבחלק ניכר מהדיונים המשפטיים, נושא מינוי הבן הממשיך, עולה בשלב שלאחר פטירת ההורים, הרי שלא ניתן לדעת בצורה ודאית, מה היה רצונו של בעל הזכויות בנחלה, לא ניתן להתקשר אליו או לזמנו לעדות שהרי הוא בעולם שכולו טוב, ולכן, נאלץ בית המשפט לנסות ולאמוד מה היה רצונו בהתאם למסמכים הקיימים, לעדויות הנשמעות בפניו ולמערכת החקיקה הרלבנטית, מה היתה כוונתו של המצווה – בעל הזכויות בנחלה.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות, זכויות היסטוריות, ירושת משק חקלאי
בניה ב"שטח המחנה", בניה בתוך "הקו הכחול", "שכונת בנים", הרחבה "בתוך הקיבוץ", "הקיבוץ המתחדש", אלו רק שמות נרדפים, למלכודת הדבש המבקשת לתפוס ברשתה את החברים הקיימים, הבנים, החברים החדשים והחברים בעצמאות כלכלית, במסגרת הפרויקטים הנבנים ב"שטח המחנה" בקיבוצים.
אנו עדים כיום לאופנה הנוהגת בקיבוצים במטרה להזרים רוח חדשה בקרב החברה המזדקנת, לפיה, מחליטים בקיבוצים רבים לקבל משפחות צעירות לשורותיהם, כאשר המטרה היא להתרפק על זיכרונות העבר של העירוניים, אשר ראו את הקיבוצניקים מתגוררים בבתים צמודי קרקע כאשר מסביבם מדשאות רחבות ידיים, ילדים על טרקטורים, אהבה חופשית, ילדים בכיף וחברה מחבקת.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל
פער המחירים בין ישראל למדינות המפותחות
להלן מוצגת השוואה בין רמת המחירים בישראל לרמתם במדינות המפותחות. מההשוואה עולה כי רמת המחירים הממוצעת של מחירי הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2010 הייתה זאת כאשר מביאים בחשבון שרמת ההכנסה לנפש ;OECD גבוהה יחסית לשאר חברות המחיר הגבוה של מוצרי הצריכה בישראל מבטא .OECD בישראל נמוכה מהממוצע בחברות
שילוב של שקל חזק וכן מחירים גבוהים במיוחד במוצרי צריכה מסוימים.
נמצא כי מחירי המזון בישראל בשנת 2008 היו גבוהים מהמצופה ממדינה שבה רמת ההכנסה לנפש דומה לרמתה בישראל. על פי ניתוח התפתחותם של מדדי המחירים לצרכן, שערי החליפין והצמיחה, סביר כי פערים אלו נותרו בעינם, ואולי אף התרחבו בין השנים 2008 ו- 2011 . פער המחירים נובע, בין היתר, ממבנה שוק לא תחרותי של מוצרי מזון מסוימים, וכן
מהמע"מ הגבוה (בהשוואה בין-לאומית) על מוצרי מזון.
החשיפה ליבוא של מוצרי הביגוד וההנעלה והתחרות בענף תורמות לרמת המחירים הנוחה ברכיב זה של הצריכה הפרטית. לעומתם נמצא כי המחירים במלונות ומסעדות ומחיריהם של שירותי התרבות והפנאי ושל כלי הרכב הפרטיים גבוהים בהשוואה בין-לאומית.
בנק ישראל, דוברות והסברה כלכלית
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות, מדור עסקי
דוח האיומים על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2012 חושף: 110 איומים על הסביבה ועל השטחים הפתוחים, לעומת 98 איומים בשנה שעברה.
הדו"ח כולל 22 איומים חדשים, בהם כביש חדש בלב מרחב הפולג בשרון, טורבינות רוח ענקיות בהרי אילת על שטח של למעלה מ-2,000 דונם, כביש גישה חדש לקיבוץ פלך בגוש תפן שיחצה שמורת טבע, הקמת אתר פסולת בשטח רגיש סמוך ליישוב רימונים וסגירת שמורת הטבע עין מבוע וגביית תשלום בכניסה.
בשנת 2011 הוסרו שישה איומים בהצלחה ועוד שבעה איומים נמצאים במגמת שיפור. שני איומים התממשו.
השנה בדו"ח האיומים, פירוט מיוחד - מי עומד מאחורי האיומים: גורמים ציבוריים, כמו החברה הלאומית לדרכים, מקורות וחברת נמלי ישראל, לצד גורמים פרטיים, כמו שיכון ובינוי מקבוצת אריסון, רותם אמפרט, כי"ל, מפעלי ים המלח ודלק נדל"ן.
מאתר החברה להגנת הטבע
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, איכות הסביבה
בפס"ד שניתן לאחרונה בעניין תביעת קיבוץ אילות נ. מינהל מקרקעי ישראל (ת-א 4102-05) נפסק כי לקיבוץ אין זכויות חכירה לדורות במקרקעי משבצת הנחלות וכי אין בידי הקיבוץ לאסור על מינהל מקרקעי ישראל הענקת זכויות במקרקעי הקיבוץ לאחר.
לעניות דעתנו פס"ד זה עומד בסתירה מוחלטת לעמדות אותן מציג מינהל מקרקעי ישראל (להלן – "ממ"י") לפיהן התייחסותו לאגודת ישוב חקלאי בת רשות היא כאל חוכר לדורות לכל דבר ועניין.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, התיישבות, חכירה, שכירות
קביעת אופן הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין המוחכרים בחוזה משבצת
ברצוננו לעדכנכם בפסיקת בית המשפט המחוזי (ת"א 51479-11-10 מצליח מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ) הקובעת, כי הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין המוחכרים במסגרת חוזה משבצת (גם אם החוזה אינו לדורות) - יהיו זהים לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין המוחכרים לדורות.
להערכתנו, קביעה זו עשויה להוביל להכפלת סכום הפיצוי הניתן למושבים וקיבוצים בגין הפקעת קרקע הנחכרת במסגרת חוזה משבצת המתחדש מעת לעת
חוזר ברית פיקוח מס' 01/12
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : ירושת משק חקלאי
פרויקטים של הרחבות קהילתיות במושבים וקיבוצים נועדו על מנת לחזק את האוכלוסייה המזדקנת ובכדי להביא רוח חדשה להתיישבות העובדת המשנה את פניה.
מועצת מקרקעי ישראל קובעת את הכללים בכל הקשור להקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות, כאשר במהלך השנים הוחלפו ההחלטות, במטרה לנסות ולהתאים אותן למציאות ולבעיות שהועלו על ידי האגודות, היזמים והמשתכנים.
ההחלטה הקובעת את הכללים כיום הינה החלטה 1180, אשר הקבלה בחודש מאי 2009, במטרה לשנות את המציאות שנהגה עד אז, בייחוד בכל הקשור לגביית "כספים אסורים" ושיווק המגרשים על ידי האגודות, במטרה לאסור "הפקת רווחים" על חשבון קרקעות המדינה.
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, תכנון ובניה, התיישבות, נחלה, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, חכירה, הקצאות נחלות פנויות
ההתנגדות לוועדות הקבלה ליישובים קהילתיים קטנים בפריפריה - הכצעקתה?! / ארנון סופר
ב- 24 במרס 2011 אישרה הכנסת את החוק לתיקון פקודת האגודות (מס' 8) התשע"א-2001 הידוע בשם "חוק ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים בפריפריה". לגמרי במקרה אושר חוק חשוב זה בסמיכות לחוק הנכבה ולעוד כמה חוקים המתפרשים על ידי חוגים ליברליים ושמאל כגזעניים. לגמרי במקרה, הוא אושר בסמיכות למכתב הרבנים מספת, ללמדך כביכול על "גזענות" של הכנסת הנוכחית.
יש לדחות ולגנות ניסיון של חוגי השמאל של עיתון "הארץ", של ארגוני זכויות, מכוני דמוקרטיה ושלום לחבר חוק חשוב וגורלי זה עם כל החוקים האחרים. בכל מאה שות ההתיישבות הציונית בארץ היום ועדות קבלה בהתיישבות - אין זה דבר חדש. החידוש הוא הניסיון לבטלן, שנעשה לאחרונה על ידי ארגונים אנטי-ישראליים, שהחוגים הנזכרים לעיל תפסו טרמפ עליהם.
פרוסם של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, קליטה, אגודות שיתופיות, ועדות קבלה
הכרעת בג"ץ בעניין החלטות 979 ו- 1101 של מינהל מקרקעי ישראל / נחמה בוגין
"לפני כמאה שנה הגיע דור של חלוצים לאדמות הארץ על מנת לשוב ולהכות שורש ולהקים בית לאומי בארץ ישראל. כשרוח ציונית מפעמת בהם ורעיונות של התחדשות תוססים בליבם, החלו החלוצים מייבשים ביצות, מעבדים את האדמה ומוציאים לחם מן הארץ...השנים חלפו, מדינה קמה, וברבות הזמן הומרו הצרכים, התחלפו ההעדפות ונחלש האתוס..."
במילים אלו מסיים בית המשפט העליון את הכרעתו בסוגיית החלטות 979 ו- 1101 של מינהל מקרקעי ישראל. בפסקאות ספורות אלו מקפד בית המשפט את הדילמה של זכויות חוכרים בקרקעות חקלאיות של ממ"י. דילמה שהיא לא רק כלכלית אלא גם חברתית, מוסרית והיסטורית.
הכרעה זו של בג"ץ, שאת תוכנה אפרוס במאמר זה, תיזכר כאחת מאבני הדרך המשמעותיות ביותר בגלגולן של זכויות החקלאים באדמות ממ"י.
מתוך "מקרקעין י/6 (נובמבר 2011)
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : קרקע, מינהל מקרקעי ישראל, שימושים חורגים, שינוי ייעוד, תכנון ובניה, התיישבות, החלטות מועצת מקרקעי ישראל, זכויות היסטוריות
החקלאות - אבן יסוד בביטחונה של ישראל / ארנון סופר
הכתבה הבאה איננה עוד מאמר שגרתי, ולמי שאינו מכיר את ישראל בשנת 2010 היא עשויה להיראות הזויה. מדוע הזויה? באיזו עוד מדינה בעולם צריך לגונן על ענף החקלאות ולהסביר ל"עמך" כי החקלאות חיונית מסיבות כלכליות, סביבתיות, תרבותיות וחברתיות, ובמקרה הישראלי המיוחד כל כך – גם מסיבות ביטחוניות. החקלאות אינה עוד תרומה שולית לביטחון אלא אבן יסוד בביטחונה הלאומי של ישראל.
זה לא התחיל אתמול או ב-1948; החקלאות היא בסיס מרכזי בתקומת ישראל ובהגנה על גבולותיה מאז 1882 (בראשון לציון, בפתח תקווה או בראש פינה). החקלאות ).והחקלאים גוננו על ישראל עד 1948, ומאז ועד היום ומדי יום, הן בביטחון השוטף של ישראל הן בעתות מלחמה ממש.
לנוכח מציאות זו תמוה הדבר, כיצד לוקחים ענף מפואר, חשוב של עם והופכים אותו למצורע, למזהם, לשודד המים הלאומי ולא פחות מזה, לגורם מפריע לקבלני הבניין לבנות (ויש מי שחושב – להרוס) את הארץ. מה לא נאמר על חקלאי ישראל בתקשורת הכתובה והווירטואלית, ומה לא שפכו עליה בורים במשרד האוצר? ומכאן קצרה הדרך להתקפה חזיתית על הענף מצד קרטל הארגונים הירוקים, האקדמיה בחלקה, ופוליטיקאים ברמה זו או אחרת.
פרסום של קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה
הורד קובץ:
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : חקלאות, התיישבות
סעיף 62 לפקודת מס הכנסה קובע דין מיוחד לגבי מיסוי הכנסותיה של אגודה שיתופית חקלאית.
ההוראה נועדה לתת ביטוי ליחסים המשפטיים כלכליים באגודות שיתופיות לפיהם רווחים או הפסדים מחולקים לחברי האגודה בהתאם לתקנות האגודה ובהתאם לקשר חוזי שבין האגודה לחבריה.
סעיף 62 קובע:
"דינה של אגודה שיתופית שסווגה כאגודה שיתופית חקלאית לעניין פקודת מס הבולים, יהיה בשנת מס פלונית כדין שותפות לעניין פקודה זו, אם האגודה תבעה כך בדו"ח לפי סעיף 131 לאותה שנת מס, המפרט את שמותיהם ומענם של חבריה ואת החלק המגיע לכל אחד מהם בהכנסתה החייבת באותה שנת מס, ובלבד שההחלטה על תביעה כאמור נתקבלה באסיפה הכללית של האגודה בהתאם לתקנותיה וניתנה לה הסכמתם בכתב של רוב חברי האגודה.";
להמשך
מופיע בקטגוריות הבאות : התיישבות, אגודות שיתופיות