חבר מושב גבעת יואב, צרך מים להשקיית שטח חקלאי אותו הוא מעבד, מחוץ למשבצת המושב.אספקת המים - בין חבר מושב לבין המושב ולבין ספקי המים

המושב הגדיר את כמות המים שצרך באותו שטח ככמות חורגת מהקצבת המושב, ולכן החבר חוייב בתוספת "תשלום מיוחד" בגין החריגה וזה סירב לשלם את התוספת. הספקים ביקשו לנתק את אספקת המים לשטח, והתובע ביקש צו שיורה למושב, לאגודת המים האיזורית, ולמקורות, שלא לנתק את אספקת המים.

בית המשפט קבע כי אין מקום לחייב מי מהם לספק מים לחבר העומד בסירובו לשלם את מלוא התמורה שנדרשה.כמו כן, העיר ביהמ"ש כי ייתכן שהמחלוקת לא היתה באה לעולם אילו המושב היה קובע מכסות מים ברורות וידועות לכל אחד מהחקלאים, ומגדיר הקצאה ידועה וברורה של מכסות מים בשנים "טובות" ומנגנון הפחתתן בשנים "רעות", ולכן הוא חייב את המושב לעשות כן בתוך 45 יום.

פס"ד מובא באדיבות עו"ד תמיר סלע

א (ת"א) 1355/08 עמרם רון נ' מי גולן אגודת מים שיתופית למשקי רמת הגולן בע"מ ואח', פס"ד מיום 10/09/08