|
מינהל מקרקעי ישראל הגיש תביעה לתשלום דמי חכירה בגין החזקתה של הנתבעת בשטחים שונים שבבעלות המינהל.
ביהמ"ש קיבל את התביעה ברובה וקבע:
הנתבעת החזיקה ומחזיקה במקרקעין נשוא כתב התביעה, אין מחלוקת שלא שולמו עבור כך דמי חכירה ואין זה ראוי, או סביר, שהנתבעת תעשה שימוש במקרקעי התובעת ללא שתשלם תשלום ראוי בגין כך.
אין לקבל את טענתה של הנתבעת כי החלטה מס' 817 של המינהל בדבר מתן פטור מדמי חכירה לישובי קו העימות בגזרת לבנון נגועה בהפליה פסולה. המצב החוקתי נכון למועד התביעה הינו שההחלטה, שבהתאם לה אין להקנות פטור לחוכר חקלאי ואין להקנות פטור לחוכר שזכויותיו הוקצו לו לפני המועד הקובע, עומדת בתוקפה. הנתבעת היא חקלאי והמקרקעין נשוא התביעה הוקצו לה עוד לפני המועד הקובע, ולכן היא אינה זכאית לפטור.
אין ספק שחקלאי הנתבעת שומרים על גבולה הצפוני של מדינת ישראל ואין ספק שלהם זכויות היסטוריות רבות בשל כך. אולם, במסגרת הדין לא ניתן להתחשב בשיקול מעין זה. מדובר בשיקול שהוא לפנים משורת הדין, ואין בימ"ש זה מוסמך לשקול שיקולים אלו. נימוק זה כוחו יפה אולי לקבלת החלטה עקרונית במועצת מקרקעי ישראל על מתן פטור חלקי כזה או אחר לחקלאי מטולה. כל עוד לא התקבלה החלטה כאמור, הרי שיש לפעול בהתאם לדין.
א (שלום)(נצרת) 6190/06 מינהל מקרקעי ישראל נ' החקלאי מטולה - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, פס"ד מיום 24/03/08
|