בחוזה החכירה לדורות, (סעיף 4 (א) בחוזה הקיבוץ וסעיף 5 (ג) בחוזה המושב) בסעיף המפרט את מטרות החכירה, נכתב מפורשות כי זכותה של האגודה להשתמש בקרקעותיה לצרכי "מפעל", שהם בין היתר, ע"פ ההגדרה בחוזה "... כל מטרה עסקית אחרת שאינה "משק חקלאי" ...".

אנו סוברים, כי זכויות חוזיות הקיימות מקדמת דנן גוברות על החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 949 המגבילה את שטחי התעסוקה ל-75 דונם (100 דונם באזורי עדיפות ב' ו-150 דונם באזורי עדיפות א') והקובעת שיעורי דמי חכירה מלאים תוך התעלמות גמורה מהוראות חוזה החכירה לדורות המתייחסות לקרקע משבצת נחלות חקלאיות כקרקע עירונית בכל הקשור לשינוי ייעוד לתעסוקה.

פסק דין בנוגע להוראת אגף חקלאי 32 :
חוזר משרד בנוגע לפסק דין שניתן ביום 5.8.08 על ידי כבוד השופט יהודה זפט - בית משפט המחוזי בתל - אביב, בעניין הסכם חכירה מהוון בהתאם להוראת אגף 32למשק עזר בכפר אז"ר (הפ' 1309/07).

האם חוזה יכול להיכנס לתוקף למרות היעדר חתימה?
בית המשפט העליון בוחן קביעה לפיה חוזה בין צדדים תקף למרות שצד אחד לא חתם על החוזה ומגיע למסקנה כי החוזה תקף. על החסר הראייתי ניתן להתגבר בדרכים שונות, תוך בחינה של נסיבות המקרה.

חוזר משרד עו"ד חגי שבתאי, שפירא

הסכמי משבצת של מושבים רבים, הגם שלא חודשו מייד עם תום תקופת ההסכם, התקבלו ע"י בתי המשפט כהסכמים שיש לראותם ככאלה המתחדשים באופן אוטומטי ע"י הצדדים, ומשכך, גם כאשר הוצג בפני בית המשפט הסכם משבצת אשר אינו בתוקף, שימש ההסכם כראיה קבילה ע"י בתי המשפט, אשר לא דקדקו בהמצאתו של הסכם תקף בין הצדדים, לשם הוכחת זכויות האגודה, הנובעות מהסכם המשבצת...

העדר קיומו של הסכם משבצת תקף בין הצדדים, מרע את מצבה של האגודה, ויכולתה להסתמך על הסכמי העבר להוכחת זכויותיה הקניניות בשטח שבחזקתה.