מצ״ב תקציר של ספרו של חיים זנדברג, חוק יסוד: מקרקעי ישראל שהוכן ע״י משה ברנע, שמאי מקרקעין.

ספר זה נכתב לאור פנייתו של כבוד השופט יצחק זמיר, במסגרת סדרת ספרים העוסקת בחוקי היסוד – ביוזמת הפקולטה למשפטים באונ' ירושלים.

בחוק יש אמנם רק 3 סעיפים אך ישנם הרבה פסקי דין, דיונים פרלמנטריים, ספרים, מאמרים וידיעות עיתונאיות בנושא ניהול מקרקעי ישראל המתבססות על עקרונות היסוד המפורטים בחוק.

חשיבות החוק לקרקעות המגזר הכפרי הינה מכרעת באשר הוא מגדיר מהן קרקעות המדינה, מממש את הרציונל של  "איסור העברת הבעלות" ומתווה את המדיניות כלפי זכויות האזרחים בקרקע בהתאם.

בתקציר, מוגדר מעמדו החוקתי של חוק יסוד זה, מצויינים הטעמים להיווצרותו והצדקתו ומפורטות ההשלכות של מימוש העקרונות הגלומים בו על בעלי הזכויות על קרקע במגזר הכפרי והעירוני.

מומלץ לקרוא את התקציר וניתן, אם רוצים, לרכוש את הספר באמצעות הקישור שבסוף התקציר.

לאחרונה פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה המבהירה את התנאים לקיום שימושים של תעסוקה לא חקלאית מסוג "שימושים נלווים" במושבים.

בהתאם להחלטה, כל בעל זכויות בנחלה רשאי לפנות לרמ"י בבקשה לבנות מבנה חדש בתחום חלקה א' שברשותו, או לאפשר שימוש במבנה קיים המצוי בתחום חלקה א' שברשותו, למטרת שימושים נלווים.

ההחלטה קובעת את המיקום המותר לכל שימוש נלווה והיקפי הבנייה המותרים, בהתאם לשימוש.

היקף הבנייה של השימוש הנלווה לא יילקח במניין השטחים המותרים לפל"ח (500 מ"ר), למעט חנות ממכר ו-30% מהשטח לעיבוד תוצרת חקלאית.

דומה שאין החלטה שעברה שינויים תכופים ודרמטיים כמו ההחלטה המאפשרת הקמת הרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים.

לאחרונה החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון נוסף של ההחלטה, המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים (1504 .(בהחלטה זו, המבטלת החלטה קודמת (1489 ,(הכניסה המועצה מספר שינויים, כאשר המשמעותי ביותר הוא ביטול ההוראה לפיה מי שקיבל מגרש בפטור ממכרז, לא יוכל להעביר את הזכויות בו במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה החכירה .

הפקעת 35 דונם במושב מגשימים לטובת הרחבת היישוב סביון צפויה לצאת לדרך, עם סיום הסכסוך בין רמ"י לחקלאים. בפסק דין נקבע שסכום הפינוי ייקבע על ידי שמאי, כפי שדרשו החקלאים, ויתאפשר להם לרכוש מגרשים בפטור ממכרז

(כלכליסט - 19/01/17)

ביום 9.1.17 פורסמה הצעת החלטה מס' 673 מטעם מועצת מקרקעי ישראל, אשר אמורה לבטל את החלטת מועצה מספר 1427. להלן עיקרי השינויים המוצעים

ח"כ חיים ילין: רשות מקרקעי ישראל בולמת את פיתוח האנרגיות המתחדשות
ח"כ עמר בר לב: מתייחסים לקרקע כאל מקור הכנסה
יו"ר ועדת הפנים דודי אמסלם: על מנת שיהיה חשמל ירוק וזול, המדינה יכולה לתת קרקע חינם

"רשות מקרקעי ישראל באמצעות פרקליטות  מחוז ת"א,  הגישה תובענה להמרצת פתיחה כנגד חברות מקבוצת בן עזר, בבקשה להצהיר כי הסכמי חכירה חקלאיים שנכרתו בשנות החמישים והשישים עמם אינם חלים על עשרות דונמים של קרקע חקלאית.

התביעה הוגשה כחלק ממאמצי הרשות לפדיון קרקע חקלאית ששינתה ייעודה. התביעה הוגשה לאחר שייעוד השטח השתנה במסגרת תכנית שייעודה פיתוח בית דגן.  קבלת עמדת המדינה על ידי ביהמ"ש משמעותה הוספה עתידית של מאות יחידות דיור במרכז הארץ.

בתגובה אומר מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קכמן כי זו עוד דוגמא לדורסנותה של רמ"י והתעלמות מזכויות החקלאים.

קרקע שהופקעה מידי בעלת הזכויות, פוצתה לפי אמדן של רמ"י. הנפגעת חתמה על חוזה עם רמ"י בהתאם, ואז קמה ותבעה השלמת הפיצויים לפי חוו"ד שמאית מטעמה.

שתי הערכאות קיבלו את טענותיה. פסק-הדין עוסק בכמה סוגיות מרתקות, אך אדגיש כאן את העובדה כי רמ"י לא הדפה את התביעה הכספית רק מפני שהתובעת כבר חתמה על חוזה וקיבלה פיצוי.

נוסח החוזה אינו מצוטט, אך סביר להניח כי נכלל בו סעיף "מיצוי טענות" מצד התובעת.

ובכל זאת, התביעה התנהלה, וגם זיכתה את התובעת בפיצוי נוסף מידי רמ"י.

ראוי ללמוד ממקרה זה, כי חוזי רמ"י אינם סוף פסוק, ואזרח שנפגע יזכה לסעד שיפוטי.

ע''א 7060/14מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל  נ׳ סמיח סאלח דבאח ואח׳, פס״ד מיום 6.12.16

מספר החקלאים בארצנו הולך ומתמעט - זו עובדה ידועה. גם עם החקלאים הנותרים, הרשויות לא תמיד עושות את שניתן על מנת להקל ופעמים אף מכבידות את ידיהן על החקלאי אשר עובד לפרנסתו.

מקרה אשר אולי ממחיש זאת מעט ראינו בתחילת חודש נובמבר בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה ע"י כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון, במסגרתו זכתה רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י') בתביעת פינוי מטעים חקלאיים ממקרקעין אשר טענה כי הם אדמות מינהל. להלן פרטי המקרה.

ת"א 18735-12-13 רשות הפיתוח נ' גורי רוזן, פס״ד מיום 06/11/2016

זה שנים רבות יש ביקורת שהולכת וגדלה על התנהלות רשות מקרקעי ישראל ועולה השאלה היכן אחריותם של חברי מועצת מקרקעי ישראל האמונים על מדיניות רמ"י למתרחש?

חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך 1960 (להלן: "החוק"), קובע כי :

"הממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעילות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שיקבע בחוק".

זה שנים רבות שחברי המועצה כמעט ואינם יוזמים הצעות למדיניות, למרות שזה תפקידם על פי חוק, אלא רק מגיבים למדיניות המוצעת על ידי פקידי האוצר, רמ"י או השר הממונה.

מדיניות רמ"י משתנה חדשות לפרקים ויש חשיבות שמדיניות בתחום המקרקעין תהיה ארוכת טווח ותבטיח שקט יזמי ואופק בתחום הנדל"ן.

לקביעת מדיניות מקרקעין ראויה יש לפעול בראש ובראשונה לחיזוק מעמדה העצמאי של מועצת מקרקעי ישראל כגוף הקובע את מדיניות מקרקעי ישראל ומפקח על פעולת רמ"י.   

יש להבטיח מדיניות אחידה לכל אזרחי המדינה לפי אזורי עדיפות בתחום הדיור, התעסוקה והתיירות ולא ייתכן שמדיניות רמ"י תביא להפליה בין אזרחים רק בשל שהאחד גר בעיר והאחר גר בכפר.

מתוך מכתבו של דודו קוכמן לח״כ מיקי זוהר, יו״ר הועדה מיוחדת לצדק חלוקתי ולשיוויון חברתי

עמוד 1 מתוך 4

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237