עידן הנחלה המהוונת יצא לדרך. כל המרחבים ברשות מקרקעי ישראל מיישמים את החלטה 1464 המאפשרת כניסה בשני מסלולים: מסלול "דמי כניסה" בסך של 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים הכוללת זכויות בניה בסיסיות (375 מ"ר) ומסלול "דמי רכישה" בסך של 33% + מע"מ משווי חלקת המגורים הכוללת את מלוא הפוטנציאל התכנוני. בשנים האחרונות נערכו שומות "פיילוט" לשני המסלולים ובהתאם לכך בנינו תהליכים במשפחות שמבקשות לבצע תכנון עתידי של הנחלה וחלוקה בין הילדים במסגרת פיצול מגרשים מנחלות, היוון חלקת המגורים, בנייה של בית שני ושלישי בנחלה, ביטול רצף בין דורי וכו'. שומות "אמת" שהגיעו מרמ"י מצביעות על כך שההערכות היו גבוהות מהשומות שהגיעו בפועל והדבר כמובן מאוד משמח. אנו ממליצים לפעול ליישום החלטה 1464 באחד משני המסלולים בהקדם שכן ההיסטוריה מלמדת שעם הזמן ערך הקרקע עולה והשומות שנקבל היום לא יהיו דומות כלל לאלו שיתקבלו בעוד שנה ויותר.

בית שלישי בנחלה הוא נושא מרכזי שמעסיק אותנו רבות במגזר החקלאי. חשוב להבין, כי החלטה 1464 אינה עוסקת בבניית בית שלישי בנחלה, אלא שתיקון 1ב לתמ"א 35 מאפשר את בניית הבית השלישי בנחלה והיישום של מתווה שלוש יחידות בשלושה מבנים נפרדים, יתאפשר לאחר שתהיה תב"ע חדשה שתחול על המושב או תב"ע מועצתית או תב"ע פרטנית לנחלה אותה יכול לבצע בעל הנחלה באופן עצמאי.

"עידן הנחלה המהוונת" ויישום החלטה 1464 במרחבי רמ"י מביאים רוח חדשה למגזר החקלאי.

במרכז הדברים מתקיים דיון לגבי הבית השלישי שייבנה בחלקת המגורים בנחלה ובנושא זה נבקש להביא עדכון שמהווה "פריצת דרך" בתהליך אישור תב"ע לבית שלישי נפרד בנחלה.

בהתאם למסמך מדיניות מחודש יוני 2017, שהתקבל מהועדה המחוזית לתכנון ובניה עולה, כי אישור תב"ע לשלוש יחידות בשלושה מבנים נפרדים + יח"ד הורים בשטח 55 מ"ר, ניתן לביצוע באופן פרטני על ידי בעל הנחלה, מה שמייתר את הצורך להמתין להליכי תכנון המתבצעים במושב או במועצה האזורית.

בהתאם להחלטה התקפה כיום ברמ"י (החלטה 1252) ניתן לבנות בנחלה שלוש יחידות בשני מבנים, עבור שלושה דורות (בעל נחלה, דור המשך, נכד נשוי). בניה בשטח של עד 160 מ"ר עבור כל אחת משתי היחידות ועד 55 מ"ר עבור היחידה לדור השלישי הינה ללא עלות לרמ"י עבור דמי היוון, כאשר בניה מעבר לשטחים אלו כרוכה בתשלום דמי היוון עבור קיבולת הבנייה המבוקשת בהיתר הבניה.

ברוב המקרים לא קיים "דור שלישי" ועל כן לא ניתן לבנות את היחידה בשטח של 55 מ"ר. במקרים בהם נבנו בנחלות שלוש יחידות בשלושה מבנים והדור המבוגר הלך לבית עולמו כמובן שהיחידות הן בהיתר וניתן לעשות בהן שימוש על ידי בעל הנחלה ומשפחתו (הורים, ילדים, נכדים, ילד מאומץ).

הרוח החדשה שמנשבת מכיוון הבית השלישי בנחלה כפי שאושר בתיקון 1ב לתמ"א 35 בחודש יוני 2016 נראתה בשלב מסוים כ"רוח פרצים", לאחר שבחנו את אישור התב"ע מול הועדה המחוזית ועם קבלת הדרישות "המפליגות" מטעם הועדה שחייבו חשיבה מחודשת באגודות על תהליך אישור התב"ע.

ביום 20.04.2017 התקבלה החלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מס' 4134 בנושא "הגדרת משבצת קבע".

ההחלטה חוזרת ברובה על נושאים שונים שנדונו, והחלטות הנהלת רמ"י שנתקבלו בעבר בעניין הגדרת שטחים עודפים, והדרישה של רמ"י לסימון שטחים אלו, במטרה להגדיר את השטחים שיישארו במסגרת משבצת הקבע.

החידוש בהחלטה זו מתרכז בלקחים שהפיקה הנהלת רמ"י בנוגע למימוש החלטותיה הקודמות ובהתייחס לדרישת הישובים השיתופיים לקיום החלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 476.

"עידן הנחלה המהוונת" החל בימים אלה להיות מיושם ברשות מקרקעי ישראל, כך שכל המרחבים יודעים לקלוט בקשות לתשלום "דמי כניסה" (3.75%) ו- דמי רכישה (33%) לפי החלטה 1464.

בכדי להגיע מוכנים, יש להסדיר את הנחלה למעבר הבין דורי בהתחשב בכך שניתן יהיה לפצל שני מגרשים מהנחלה (לעיתים אף יותר בהתאם לתב"ע ולקיבולת יחידות הדיור לפי תמ"א 35) וכן לבצע פעילות של פל"ח בחלקת המגורים, לרבות מבני קייט, מבנים לשימוש עם אופי חקלאי, מבנים לשימוש של משרד, קליניקה, גן ילדים, בית קפה, גלריה וכו', כל מושב בהתאם לאופיו והשימושים שהוא מבקש לאפשר לבעלי הנחלות עם מבט קדימה לדור הבא.

חברי הוועדים מתבקשים לשים לב היטב לשינויים המתרחשים בהחלטות רמ"י ולהתחיל לפעול ליישום ההחלטות לרבות במסגרת, הסדרת תב"ע חדשה למושב, הסדרת שימושים במשבצת האגודה ליזמויות בהתאם להחלטה מועצת מקרקעי ישראל 1455, הסדרת משבצת האגודה לרבות קרקעות עודפות, שימושים חורגים וחריגות בניה במשבצת וכן להביא לידיעת ציבור בעלי הנחלות את החשיבות בהסדרת המבנים בנחלות לצורך יישום החלטה 1464 והחלטות נוספות שפורטו לעיל, בכדי לבצע את הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" בהצלחה.

"משפחה ונחלה" זהו המוטיב החוזר בהליכי גישור שמתנהלים בין הורים לילדים ובין ילדים ובני זוגם והורים מבוגרים, כאשר במרכזם עומדת נחלה עליה נאבקים ואותה מבקשים לחלק ולעיתים לנשל מי מבני המשפחה מלקבל חלק ממנה.

אנו מוצאים בכל פעם מקרים קשים יותר ויותר שנובעים מטעויות שחוזרות על עצמן. הורים עוברים תהליכים נפשיים מורכבים ביותר מול הילדים ובני זוגם והמטרה בהליך הגישור היא לנסות לאחות את השברים בכדי להותיר משפחה בנחלה.

רבות ניתן לשמוע מהורים את המשפט: "לא הייתי מאמין שזה יקרה במשפחה שלנו". אנשים חושבים שרק אצל השכנים הצרות דופקות על הדלת, הם לא מאמינים שמאבק על הנחלה יכול לפרק משפחה במחי יד, בשיחת חולין ואולי אפילו ברמיזה. יש משפחות שחיות על קרעי תרנגולת, רגע לפני פיצוץ, הורים הולכים על ביצים ליד הילדים, מצאנו שהם מבוהלים ממש לפני מפגשים משפחתיים שמא מישהו מהילדים יעלה את נושא הנחלה על השולחן או אולי ישאל שאלה שמי מהילדים בניתוח שגוי עשוי להבין לא נכון את הדברים ומשם הדרך לפירוק המשפחה קצרה מאוד.

נשאל - האם בעיניכם הגיוני שהורים שהגיעו לגיל גבורות יחיו בפחד שהמשפחה תתפרק להם מול העיניים בעודם בחיים? האם סביר שילדים יבקשו לחלק את "עור הדוב" לפני שהוא ניצוד? מה קרה כאן בדור האחרון? מדוע יש ריבוי מקרים שבהם ילדים שוכחים את ההורים?

אביגדור לייבוביץשניר שערפתיחת השערים ליישום החלטה 1464:

"עידן הנחלה המהוונת", עומד בפתח ורמ"י כבר החלה ליישם את החלטה במרחב צפון ואף פתחה צוהר בשערים במחוז מרכז. בעת מכירת נחלה ולאחר תשלום "דמי רכישה" חבויות המס שיחולו על מוכרים עשויות להגיע לסך של כ- 50% באזור המרכז ולסך של כ- 45% באזורי עדיפות לאומית.

עמדנו על החישוב של הנחות אזורי עדיפות לאומית והראנו כיצד תחושב הנחת אזור עדיפות לאומית באזורי עדיפות "קו עימות", אזור א' ואזור ב', עד תקרה ההנחה שעומדת על 900,000 ₪ ובעת פיצול מגרש מנחלה עד 450,000 ₪.

בעת בקשה להעברת הזכויות במקרקעי המדינה מחוכר לחוכר מתנה רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י) את מתן הסכמתה בתשלום דמי הסכמה. בית המשפט העליון, במספר פסקי דין, הכיר בזכותה של הרשות לדרוש תמורה עבור הסכמתה להעברת החכירה בקרקע.

בעניין מכירת נחלה קיים ספק אם רמ"י זכאית לדרוש דמי הסכמה עבור חלקת המגורים מאחר והחלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון זכויות חלקת המגורים מחייבת בגביית דמי רכישה (במקום דמי הסכמה) עבור חלקת המגורים.

מערכת היחסים בין הורים לילדים חתנים וכלות כאשר ברקע עומדת נחלה, יוצרת תקלות משפטיות שמשליכות על משפחות לדורות.

אחד הנושאים המרכזיים בעולם הנחלות, שמעלה שאלות משפטיות כבדות משקל, הוא בניית בית בנחלה של ההורים. ב"עידן הנחלה המהוונת" נושא זה עומד להיות אף סבוך יותר לאור האפשרות לבניית בית שלישי נפרד בנחלה ופיצול שני מגרשים מנחלה ורישום ע"ש הילדים.

נבהיר, כי כאשר ילד בונה בית בנחלה הרשומה ע"ש ההורים, ולילד אין זכויות בקרקע אלא במבונה בלבד, ובנוסף הילד/ה נשוי ומביא עימו בן/בת זוג וילדים להתגורר בבית, נוצר מארג משפטי סבוך בו שותפים מספר צדדים בעלי אינטרסים שונים (למרות שמדובר במשפחה), מה שעשוי להביא ל"תקלות" משפטיות ומשפחתיות.

בעקבות החלטת ממשלת ישראל להגדיל את היצע הדיור על מנת להוזיל את מחירי הדיור נדרשו אגודת ישובים חקלאים (מושבים וקיבוצים) להפסיק חכירת קרקעות ולהשיבם לרשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") על מנת לפתח ולהקים שכונות מגורים ותעסוקה.

בעקבות ההחלטה ליישם את המדיניות הנ"ל התקבלה במועצת מקרקעי ישראל סדרת החלטות שהראשונה שבהן החלטה 1222 ולאחריה 1259, 1285, 1426 אשר תוקנה ועודכנה לאחרונה  בהחלטה 1470 "הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שיעודה שונה למטרת מגורים או תעסוקה" (להלן: "ההחלטה"), לפיה תפקיע המדינה קרקעות ממשבצת נחלות של מושבים וקיבוצים בתמורה לפיצוי כספי ולזכויות נוספות.

בהתאם להחלטה, ומכוח שינוי הייעוד הופקעו קרקעות במושבים ובקיבוצים אשר דווחו לשלטונות מיסוי מקרקעין לצורך עריכת שומה במס שבח.

זהו פרק חדש בעלילות "עיגון הזכויות" במקרקעי הנחלות.

בקצרה, משה באדר חברנו-למקצוע החליט להלחם על הנחלה האישית שלו בבית-נקופה. מתברר שפרש מהאגודה כבר לפני שנים בעקבות עמיר דרורי, וניהל כעת קרב על שלב הביצוע של החלטה 970.

השופט רם וינוגרד קיבל חלק מטענותיו. פסק-הדין מפורט יפה ומנומק, וראוי לעיון.

יש לאורך פסק-הדין כמה התייחסויות לסוגיות שונות המעסיקות את כל בעלי הנחלות:

  1. גודל הנחלה - נקבע כי אינו יכול להיות יותר מהתקן הרשמי. יכול להיות פחות אבל ההפחתה חייבת להיות שיוויונית לגבי כל הנחלות בישוב.
  2. קידום התצ"ר לטאבו - לאחר סקירת דברי בג"ץ בפרשת דרורי, גם השופט וינוגרד מבין שהמלחמה עברה למישור האזרחי, ומבקר בלשון עדינה למדי את העובדה כי חלפו שש שנים מאז הורו שופטי בג"ץ לקדם את ההחכרה, ומצטט את עדויות נציגי רמ"י המודים בחוסר-מעש מתמשך עד היום. השופט הנכבד אף עושה מעשה: נותן צו עשה המורה לאגודה לסיים את התצ''ר עד 1.11.2016.
    אין לזה תקדים, ולטעמי מדובר במהלך מבורך. בתור מי שייצגה את עמיר דרורי בעתירותיו לבג"ץ, נראה לי כי נולד כאן פרק-המשך בסאגה של מלחמת עיגון זכויות בעלי הנחלות במקרקעיהן.
  3. העדר זיקה בין הקצאה של בית מקצועי לבן לבין עיגון זכויות האב בנחלה - נדחתה הטענה שיש להפחית משטח הנחלה של האב, שטח של בית מקצועי שהוקצה לבן לפני 25 שנים בהסכמת האגודה.
  4. ככל שיש טענות כספיות בין הצדדים או טענות לגבי תנאי "הסכם ההפרדות" לפי החלטה 970 אזי עליהם לנהלו בבוררות לפי תקנון האגודה. על המעוניין לפנות לבוררות תוך 45 ימים ממתן פסק-דין זה.

ת"א (ירושלים) 7049-05-14 באדר נ' להתיישבות שיתופית בע"מ ואח', פס״ד מיום 06/07/16

עמוד 1 מתוך 3

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237