כידוע בירור מחלוקות מעולם העבודה במובנן הרחב ביותר נתון לסמכותו העניינית הבלעדית של בית הדין לעבודה. יוצאים מכלל זה הם עניינים הנוגעים לתביעות נזיקין הנגרמים במהלך קיומם של יחסי עובד-מעסיק.

בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב(1) נדון וחודד עניין סמכותו של בית משפט אזרחי לדון ולפסוק בעניין זכויותיו של עובד.

סע"ש 5911-02-17 רדואן נ' משק לייזרוביץ ניתן ביום 5.6.2017.
תא"מ 44667-11-16 משק לייזרוביץ נ' רדואן ניתן ביום 29.12.2016

מעסיק אינו רשאי להפעיל בעסקו שעון ביומטרי או אמצעי אחר אשר במסגרתו על העובדים למסור טביעות אצבע לשם רישום נוכחות, מאחר ודרישה כאמור מהווה פגיעה קשה בזכויות העובדים לפרטיות ולאוטונומיה, המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

חריג לכלל שנקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה יכול להתקיים רק במקרים בודדים וחריגים בלבד, ובכפוף לכך שהמעסיק הוכיח, בין היתר, כי התקיימו כל התנאים שלהלן, באופן קפדני:

עובד שעבד קרוב לשנתיים אצל הנתבעת שהפעילה בית קפה במרכז ירושלים תבע בשורה של עניינים, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, פידיון חופשה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

במאמר זה נעסוק בעולה מאי הצגת רישום הנוכחות של העובד בעבודה.

לא היתה מחלוקת על השכר החודשי שנקבע ועל העובדה שהנתבעת ניהלה רישום נוכחות ממוחשב. בתלוש השכר לא צויין דבר בהקשר לעבודה בשעות נוספות.

שעות עבודתו של התובע והאם כללו שעות נוספות היו במחלוקת.

סע"ש(עבודה)(ירושלים) 45350-04-13 נאסר שחאדה נ' ר.ש.א.י. שירותי מזון בע"מ, ניתן ב-8.5.17.

החל מ-1.5.2017 חלה חובה על מי המעסיק מסתננים – לרבות חקלאים המעסיקים מסתננים מאריתראה, סודן וכו' – להפקיד מידי חודש סכום כפקדון.

הסכום המופקד לפקדון ע"י המעסיק ועל חשבונו יבוא על חשבון תשלומים סוציאליים שעל המעסיק לשלם לקרן פנסיה וכתשלום פיצויי פיטורים.

שיעור הפקדון אותו יש להפקיד עולה כדי 36% ממשכורתו הבסיסית של העובד, המסתנן. הסכום כאמור מורכב מ-20% משכרו של העובד ועוד 16% כהפרשות המעסיק – על חלק אחרון זה ישלם העובד במועד קבלת סכום הפקדון 15% מס הכנסה.

בפסק דין מכונן שניתן בבית הדין הארצי לעבודה(1) נקבע כי חיוב עובד לבצע "רישום" נוכחות באמצעות טביעת אצבע מהווה פגיעה בפרטיות וכל עוד אין התייחסות לכך בחוק אין למעסיק רשות לחייב עובד למסור טביעת אצבע לשם רישום נוכחות. בית הדין הוסיף כי גם אם וככל שהדבר יבוטא בחוק קונקרטי יהא עליו לעמוד בדרישת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

עס"ק 7541-04-14 (ארצי) ההסתדרות ואח' נ' עירית קלנסואה. ניתן ב-15.3.17.וס"ק 49718-11-12 עירית קלנסואה נ' ההסתדרות ואח'.

בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תבע עובד בחברת טכנולוגיה עילית את החברה בה הועסק ואת מנהלה ובעליה.

סיפור המעשה בקיצור; עובד שהועסק בחברה 11 חודשים, 6 חודשים ראשונים במשרה מלאה ו- 5 חודשים בחצי משרה. אז נותקו היחסים בין הצדדים. הנתבעת טענה כי התובע לא היה עובד בחברה. לטענתה, התובע, עולה חדש, פנה אל מנהל הנתבעת והציע את שירותיו ללא תמורה. הנתבעת הציעה כי אם וכאשר יושקע בחברה ע"י צד ג' סכום כסף משמעותי אזי יהפוך התובע לעובד וישולם לו בנוסף לאופציות סך של 7,500 ₪ כשכר חודשי.
עם סיום ההתקשרות כאמור לאחר 11 חודשים שולם לתובע סכום מסויים שלטענת הנתבעת גילם תמורה השווה לשכר המינימום, לזכויות סוציאליות ולוויתור על האופציות.

ס"ע (עבודה) (ת"א) 37315-12-14 גורדון סוטקר נ' גסטר טכנולוגיות בע"מ ש' איתי וייס, פס״ד מיום  15.12.2016

לאחרונה פורסם ברשומות עדכון לתקנות הקובעות את הסכומים המרביים הניתנים לניכוי חודשי משכר עובדים זרים בגין הוצאות מגורים והוצאות לדמי ביטוח רפואי, המוצאות על ידי המעסיק או שהתחייב להוציאן.

יודגש, כי סך כל הניכויים המותרים לפי החוק, לא יעלה על 25% משכרו החודשי של העובד הזר.

חוזר ברית פיקוח מס׳ 36/17

כתב אישום כנגד בעל ואשתו בגין העסקת עובדת זרה אחת לשבוע במשך שנה וחצי. הסתיים בזיכוי השניים.

בעת הדיון בפני כב' השופט דורי ספיבק בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב טען עורך דינם של הנאשמים כי יש לזכות את הנאשמים בשל כך שהמפקחים נהגו שלא כדין ועל כן יש לפסול את כל הראיות שבתיק ולהתעלם מהודאת הנאשמים.

הע"ז 11387-09-14 מדינת ישראל נ' ארז רובינשטיין ואלה רובינשטיין, פס״ד מיום  4.2.2017.

כידוע קיימת חובה על פי חוק לספק לעובד זר לרבות בחקלאות מגורים הולמים. התקנות קובעות מדדים מדוייקים העונים על הדרישה "מגורים הולמים". יחד עם זאת גם הסכומים המותרים לניכוי מהעובד הזר בגין המגורים שהמעסיק מעמיד לרשותו הינם סכומים מדוייקים הקבועים בתקנות.

על הכל מוסכם כי הסכומים המותרים כיום אינם משקפים את העלות הריאלית הכרוכה במגורי העו"ז על חשבון המעסיק. הסכום המותר לניכוי הינו מושא לאין סוף דיונים, כך גם ביום 20.2.2017 אמור היה להתקיים דיון בועדת העבודה והרווחה בכנסת על שינוי הסכום המותר לניכוי משכר העובדים הזרים ע"ח מגורי העובדים.

הדיון, כמו תקוותם של החקלאים מעסיקי העו"ז, נקטע באיבו מסיבות שלא כאן המקום לפרטן ושוב לא עודכן הסכום המותר לניכוי.

עניין הניכויים המותרים בכלל הינו נושא בו נכשלים לעיתים חקלאים מעסיקי עו"ז, כתבי אישום וקנסות הינם חזיון נפרץ בקרב ציבור החקלאים מעסיקי העו"ז.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה (1)  נשנו ונקבעו הלכות מנחות.

עסקינן בשתי תביעות שאוחדו שעניינם בשני תושבי השטחים אשר טענו כי הועסקו ע"י מושב משואה וכי מגיעים להם כספים בשל זכויות אשר לא שולמו להם כדין.

סע"ש (עבודה)(ירושלים) 44036-10-14 ראפת סעיד נ' מושב משואה, פס״ד מיום 16/12/16

עמוד 1 מתוך 3

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237