כתבות

ביהמ"ש השלום בת"א קיבל תביעה כנגד ממ"י להחזר יחסי של דמי היתר ששולמו במסגרת הסכם קומבינציה בהתבסס על הזכויות המוקנות לתובעים בחוזה החכירה. ביהמ"ש קבע כי מאחר המינהל לא עמד בחיוביו כמתחייב מהחלטת המועצה 729 – לא האריך את חוזה החכירה ואף חרג מחובתו לתובעים כשהחתימם על חוזה פיתוח תוך ביטול חוזה החכירה, הרי זכאים התובעים להשבת הפרש הסכום שבין דמי ההיתר ששולמו על ידם לזה שהיה אמור להשתלם בגין היוון ערך תוספת הבנייה. נדחתה טענת המינהל לפיה בחתימתה על שטר ביטול החכירה, ויתרה התובעת על זכויותיה על פי החוזה המקורי. ונקבע כי לאור האמור בחוזה הכירה המינהל לא היה רשאי לגבות מן התובעים דמי היתר בגין הסכמתו לתוספת הבנייה. א (שלום)(ת"א) 045585/03. רוני ששון נ' מינהל מקרקעי ישראל, פס"ד מיום 22/07/07
" בית המשפט העליון קבע, כי שיעור הפחת לענין היטל השבחה, בגין הוצאות התאמת נכס לגביו ניתן היתר לשימוש חורג, יקבע ע""י שמאי ובהתבסס על חישובים כלכליים, ניסיון החיים ומומחיות מקצועית ולא עפ""י שיעורי הפחת הקבועים בתקנות מס ההכנסה. בית המשפט נימק עמדתו זו בטעם שהפחת הוא רק טכניקה לפריסת הוצאות, ולכן שאלת חישובו היא שאלה של מידות ושיעורין שהינה שמאית במהותה.
" בית המשפט קבע, כי מקום בו המדינה לא הודיעה לבעלי חלקה אודות הפקעתה, הרי שהתרשלה כלפיהם; התובע יהא זכאי לפיצוי שיש בו כדי לאפשר לו לרכוש חלקה דומה לזו שהופקעה, במועד בו נודע לו על ההפקעה, אם יוכיח כי היה משתמש בכספי ההפקעה כדי לרכוש חלקת קרקע דומה, והפיצוי יוצמד למדד עליית ערך הקרקעות במדינה.
"פסק הדין הנ""ל הינו תוצאה של מאבק משפטי שניהלו עורכי הדין, חיים פרוכטר, עופר גראור וענבל בן ארי, ממשרד אטיאס פרוכטר ושות' , אשר ריכזו את הטיפול המשפטי בתביעות במשך תקופה בת מעל שבע שנים. עיקרי פסה""ד (ניתן להורדה בסוף המאמר) מובא ע""י רו""ח בועז מקלר  שצוות ממשרדו ברשות רו""ח דוד רותם ורו""ח רמי בראל ליווה את התביעה.
"ביהמ""ש המחוזי בת""א דחה עתירה של מתיישבים כנגד החלטת הועדה המחוזית לתו""ב שלא לאשר את בקשתם להיתר בניה משולב בשימוש חורג בסככה לתיקון מכונות קידוח בנחלה החקלאית שלהם ביישוב גן דרום למרות שזו נתקבלה בניגוד להחלטות קודמות של וועדת הערר מחוז מרכז. ביהמ""ש ציין בהחלטתו, כי על הוועדה להפעיל את שק""ד המקצועי והבלתי תלוי לגבי הבקשה וכי הסיבות תכנוניות עליהן התבססה הועדה הינן סיבות ראויות וכי אין בהם עילה להתערבות בהחלטות הועדה.
" האם זכאי מינהל מקרקעי ישראל לדרוש מיזם תשלום נוסף, עבור קרקע שהוקצתה לו במכרז מקום שבו פעל היזם לשינוי ייעוד הקרקע במהלך תקופת הפיתוח ואושרה תוכנית חדשה המשנה באופן מהותי את אפשרויות השימוש בקרקע ואת קיבולת הבנייה המותרת בה?
" ביהמ""ש המחוזי בב""ש קיבל את ערעורו של בעל רפת ביישוב גבעתי כנגד שלילת אישורים למענקים מכוח חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות על רקע של 'ניפוח' חשבוניות מס על מנת להגדיל את המענק. המערער טען כי במקרה לא התקיימו תנאי סעיף 40 א' לחוק מאחר וסמכות המשיבה לבטל אישור למפרע מותנה בכך שהמידע הכוזב או המטעה שהוצג בפני המשיבה היה מצג שהוצג עובר למתן האישור לתוכנית ולא לאחריו. ובמקרה דנן ההחלטה על מתן האישורים נתקבלה על יסוד הבקשה והתוכנית ולא על יסוד החשבוניות ה""מנופחות"".

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:
רבים מקוראי היקינתון MB שמעו על תנועת האיחוד החקלאי. חלקם מקשרים אותה עם כפר שמריהו, שבי ציון ומושבים אחרים. עם זאת, יש לדעת כי כיום האיחוד החקלאי הוא תנועת התיישבות הכוללת כ-80 יישובים ואגודות חקלאיות החל מהמושבה יסוד-המעלה (1883), אילנייה (סג'רה) (1901), מנחמיה (1902), מגדל (1920) וכלה ביישובים חדשים יחסית כמו קורנית (1978) ותלמי יוסף (1982). מכל מקום, ההתארגנות הראשונית לתנועת ההתיישבות של היישובים הללו החל רק עם תחילת עליית הייקים, יהודי מרכז-אירופה, לארץ ישראל. הם הקימו את הכפרים השיתופיים של המעמד הבינוני כמו רמות השבים (1933), גן השומרון (1934), כפר ביאליק (1934), כפר שמריהו (1937), שדה ורבורג (1938), רמת הדר (1938), שבי ציון (1938), בית יצחק (1939) ושער-חפר (1940) ועוד. היישובים הללו התארגנו בארגון הכפרים השיתופיים שהמזכ"ל שלה היה עולה מגרמניה בשם משה לֶפבֶּר (1967-1912). הוא עלה ארצה בתחילת 1934. הוא הצטרף למושב כפר ביאליק, וכנראה, מיד החל בטיפול באינטרסים המשותפים של רמות השבים, גן השומרון וכפר ביאליק כלומר לפני כ-75 שנה. ארגון הכפרים השיתופיים תמך במשך הזמן גם בקבוצות חקלאים מנהרייה, יקנעם, פרדס חנה ועוד. משה לפבר שימש גם כמנהל המחלקה החקלאית של ארגון עולי מרכז-אירופה באמצע שנות ה-40. ב-1952, התאחד ארגון הכפרים השיתופיים עם מועצת החקלאים הפרטיים שייצגה את האגודות החקלאיות במושבות. האיחוד ההוא הוביל להקמת "המועצה החקלאית". למזכ"ל שלה מונה איש רמות השבים, עו"ד קרל איגל (1966-1900). כאן המקום להזכיר את תרומתו של האגרונום ד"ר לודוויג פינר (1979-1890) שהיה מנהל האגף למעמד הבינוני בהסתדרות הציונית וליווה בחזונו ובכושרו הארגוני את היישובים הללו לאורך שנים רבות. 

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:
רצ"ב החלטות ועידת האיחוד החקלאי ה- 13 שהתקיימה בסמינר רמת אפעל בימים 19/05/2005 -18: ועידת האיחוד החקלאי  רואה בחשיבות רבה את ההתיישבות הכפרית חקלאית על מגוון צורותיה ואת הצורך בהגדלת ההתיישבות ע"י הרחבת הישובים, חיזוק הפריפריה ע"י עיבוי ההתיישבות, דבר שיביא לחיזוק חיי הקהילה והחברה. ועידת האיחוד החקלאי מטילה על המזכירות להמשיך ולפעול להקמת ישובים חדשים בצד הטיפול למתן אמצעי ייצור ומקורות פרנסה למתיישבים בכלל ולפריפריה בפרט. ועידת האיחוד החקלאי פונה לשר החקלאות ,לחטיבה להתיישבות ולקק"ל להגדיל ולחזק את אמצעי הייצור וכן להכין תוכנית כוללת למרחב הכפרי.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237