הילד המועדף / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

אביגדור ליבוביץ, עו״ד אביגדור ליבוביץ, עו״ד

בית שני בנחלה מעלה דילמות משפחתיות ומשפטיות מאוד מורכבות אצל הורים מבוגרים שמבקשים קרבה לילדים ולנכדים ומצד שני חוששים מהצעד המשמעותי שישפיע על כל המשפחה.

הילדים מתחתנים עוזבים את בית ההורים, שוכרים דירה בעיר ומשלמים דמי שכירות בסך של אלפי שקלים לחודש. המשכורת בקושי מספיקה בכדי לנהל חיים צנועים ובשלב מסויים הזוג הצעיר בוחן אפשרות לרכוש דירה ולשלם בכל חודש את החזרי המשכנתא במקום שכירות. החיפוש אחר מקום המגורים מלווה בהרבה התלבטויות. הזוג רוצה מקום שבו יוכל לחנך את ילדיו בצורה הטובה ביותר עם קרבה למקור פרנסה, אך אזורי ביקוש אלה הם יקרים מאוד כשדירות של ארבעה חדרים עשויות להגיע לעלות של שניים וחצי מיליון ₪ ויותר. בכדי לרכוש דירה ראשונה בסכום זה צריך הון עצמי של כשמונה מאות אלפי ₪ עד מיליון ₪. זוג צעיר יכול להשיג בממוצע הון עצמי של כ- 500,000 ₪ במקרים טובים עם עזרה מההורים ובמקרים פחות טובים אף פחות מכך. התוצאה היא שהזוג הצעיר צריך לחפש דירה במעגל השני והשלישי של הפריפריה ושם לא תמיד ניתן לקבל מענה לכל הרצונות והמרחק ממקום העבודה מעיק על חיי היומיום.

זה השלב שבו הילדים מתחילים לחשוב על חזרה הביתה לנחלה של ההורים. ילדים שגדלו במושב, בהרבה מקרים רוצים לגדל את הילדים בסביבה בה הם גדלו. כשהילד לא רכש מגרש ובנה בית בהרחבה הדרך היחידה לגור במושב תהיה לבנות בית בנחלה של ההורים. במקרה זה אין עלות לקרקע (אם לא מבצעים פיצול מגרש מנחלה) ויש לגייס רק את עלויות הבנייה.

הילדים פונים להורים וכאן מתחילה סאגה שעוברת על כל משפחה בצורה שונה ובהרבה מקרים מושפעת מההיסטוריה של המשפחה. הבעיה היא שהורים חוזרים על טעויות העבר של הוריהם כשהרצף הגנטי של הטעויות עובר כחוט השני במשפחה והמטרה ברשימה זו היא לנסות להסביר להורים איך לא לחזור על טעויות.

במקרה של בניית בית בנחלה של ההורים המשפחה נכנסת לסבך משפטי שיש לעמוד עליו היטב בטרם קבלת החלטה. הנחלה רשומה על שם ההורים, כאשר את הבית שייבנה על ידי הילדים לא ניתן לרשום על שמם אלא אם מתבצע פיצול של הבית מהנחלה. הפיצול בהרבה מקרים יקר עבור הילדים, כאשר במרכז הארץ במקומות בהם שווי הנחלות הוא כשישה מיליון ₪ עלות הפיצול היא כמיליון ₪ (דמי פיצול + היטל השבחה + מס רכישה). הילדים לא יכולים לעמוד בעלויות הפיצול והבניה ומבקשים בשלב ראשון לבצע את הבניה. אין להם את היכולת לממן את הבנייה והם מבקשים לשעבד את הנחלה לטובת ההלוואה לבניה. בשלב זה הורים צריכים לעצור את התהליך ולהבין שבמקרה שבו הם ישעבדו את הנחלה לטובת הלוואה לבנייה עבור הילד, ככל והילד לא יעמוד בהחזרים מכל סיבה, ההורים הם אלו שיעמדו מול הבנק שכן הם בעלי הזכויות בנחלה. לכן, המסקנה היא שאין להסכים לשיעבוד הנחלה לטובת בנייה אלא רק שיעבוד של המגרש במקרה של פיצול.

הגיע לפתחנו לאחרונה מקרה שבו הורים שיעבדו את הנחלה לטובת בנייה של הבן בסך של מיליון וחצי ₪. הבן פוטר מהעבודה ולא יכול היה להחזיר את ההלוואה. ההורים בני שמונים נדרשו להשיב לבנק שבעת אלפים ₪ בכל חודש ונאלצו לבסוף למכור את הנחלה עם הרבה מאוד עוגמת נפש.

הבנייה של הבית השני בנחלה והכניסה של הילדים לנחלה ולעסק המשפחתי עשויה להכניס את המשפחה לסבך משפחתי ומשפטי שיש לעמוד בכדי לתכנן היטב את המהלך של המעבר הבין דורי וההורשה של הזכויות בנחלה ובכדי להמחיש את הדילמה נביא סיפור מחדר הגישור.

סיפור מהחיים:

זוג הורים בעלי זכויות בנחלה גידלו חמישה ילדים לתפארת. ההורים עסקו שנים רבות בענף הפרחים. הילדים בגרו והתחתנו ועברו להתגורר מחוץ למושב. בן הזקונים יאיר השתחרר מהצבא וביקש לעבוד עם אביו במשק הפרחים. יאיר בעל ידי הזהב קיבל את הגנים של האבא, למד במהרה את המקצוע וקיבל מאביו את המושכות לניהול העסק. היחסים בן האבא ליאיר הלכו והתהדקו עם השנים, היתה ביניהם חברות אמיצה וערבות הדדית. היחסים בין יאיר לאחיו היו מצוינים. האחים שמחו שיאיר בן הזקונים התחבר לענף החקלאות, בנה בית בנחלה של ההורים, התחתן הביא ילדים לעולם וכעת הוא זה שנמצא ליד ההורים ומסייע להם בעסק וכן בניהול החיים.

ההורים התבגרו וערכו צוואה הדדית. הצוואה קבעה כי הנחלה תחולק בין הילדים שווה בשווה, כלומר 1/5 לכל ילד כאשר יאיר יקבל תוספת בסך השווי המבונה של בית המגורים שנבנה על ידי יאיר בנחלה. ההורים קבעו בצוואה כי למרות שיאיר עבד עם האבא במשך שנים הוא לא יקבל את הזכויות בנחלה. ההחלטה של ההורים נולדה בעקבות מלחמת ירושה של עשרים שנה שהם ניהלו עם המשפחה של יהודית האמא לאחר שהוריה הלכו לעולמם והחליטו שהיא תקבל את הנחלה מבלי לפצות את האחים שלה. האחים של יהודית הגישו תביעה כנגדה בדרישה לקבל זכויות בנחלה בחלקים שווים. ההליך התנהל שנים רבות וגרם ליהודית לפצעים עמוקים בנפש והיא פחדה שילדיה יעברו את אותו תהליך.

לאחר מספר שנים יאיר גילה אודות הצוואה. באותו שלב יאיר עבד בנחלה שלושים שנה ופרטי הצוואה שהגיעו לידיעתו הכעיסו אותו מאוד. הוא ניהל את משק פרחים במשק שנים, פרנס את ההורים, כל עולמו סובב סביב המשק והוא לא הבין איך הוריו קיבלו החלטה שאין לה כל היגיון למכירת הנחלה – מה יהא עליו לאחר שההורים ילכו לעולמם?

יאיר ילד ערכי שאהב מאוד את הוריו זימן אותם לשיחה ופרס בפניהם את רגשותיו לגבי ההחלטה שהם קיבלו. ההורים הקשיבו בקשב רב והבינו שהם קיבלו החלטה לא נכונה. יאיר צריך להישאר בנחלה, אבל מה עושים עם יתר הילדים? כיצד הם יותירו להם גם חלק מהירושה וימנעו את המלחמות כפי שהיו במשפחתה של יהודית.

ההורים תיקנו את הצוואה. הם קבעו שיאיר יקבל את הזכויות בנחלה ויפצה את אחיו בסך של חמש מאות אלפי ₪ עבור כל אח ובסה"כ שני מיליון עבור ארבעה אחים בתוספת מיסוי שיחול על הפיצוי (מס שבח ומס רכישה), יאיר נדרש לגייס כשלושה מיליון ₪.

ההורים נפטרו ברבות השנים. לאחר שיהודית נפטרה התכנסו הילדים במשרד עורך הדין לפתיחת הצוואה. עורך הדין הקריא את הוראות הצוואה ובחדר העיניים ננעצו ביאיר. האחים היו בטוחים שהחלוקה היא שווה ולפתע יאיר מקבל את הנחלה ומפצה אותם בחמש מאות אלפי ₪ לכל אחד בלבד. שווי הנחלה נאמד בשנים עשר מיליון ₪. במקרה של מכירה היה נותר בידי היורשים כשישה מיליון ₪ בחלוקה לחמישה ילדים כל אחד זכאי למיליון ומאתיים אלף ₪. מדובר בהפרש גדול והאחים לא קיבלו את הבשורה והחליטו להילחם ביאיר.

האחים הגישו תביעה כנגד יאיר בטענה כי הוא גרם להורים בהשפעה לא הוגנת לתקן את הצוואה. האחים טענו טענות קשות מאוד כנגד יאיר והגיעו אף לכך שהוא איים על ההורים בכדי שיתקנו את הצוואה. הוגש כתב הגנה מצד יאיר שהסביר שהוא בנחלה מאז שחרורו מהצבא, כל חייו הוא השקיע במשק הפרחים טיפל בהורים ומן הסתם הם רצו שהוא ימשיך את המשק המשפחתי והטילו עליו גם פיצוי.

הצדדים הגיעו להליך גישור. חמישה אחים בחדר. הפגישה היתה ללא בני זוג. ניתן היה לראות את האש בעיניים של האחים שששים אלי קרב. יאיר הבן הצעיר עם תלתלים לבנים שהיו פעם זהובים צנום וצנוע ישב בפינת החדר ובקושי התמודד עם המילים הקשות שהוטחו בו. לא היה כל סיכוי לפגישה המשותפת והתחלנו בפגישות נפרדות. בחנו את העבר של המשפחה, איך קרה שרק יאיר עבד עם האבא כל השנים והאחים לא התעניינו כלל בנחלה? מצאתי הסברים דומים אצל האחים. יאיר הוא האח הצעיר, כל אחד מהילדים התחתן, פיתח קריירה וגידל ילדים והנחלה לא עניינה אותו. יאיר היה היחיד שהסכים לעבוד עבודת כפיים ולהצטרף לאבא למשק המשפחתי. יאיר הילד הצעיר במשפחה, היה הילד האהוב של אמא מאז שהוא נולד. הילדים הרגישו שאמא השקיעה בו יותר משאבים כל השנים כולל בלימודים ונראה היה שהם מרגישים שהיתה הפליה ביחס של האמא כלפי הילדים. ההורים כבר לא בחיים והילדים בגלאי שישים ומעלה, עדיין זוכרים את היחס של אמא ליאיר למרות שחלפו עשרות שנים. בפגישות עבדנו על המקום של יאיר במשפחה וביקשנו לעשות הבחנה בין היחס של אמא ליאיר לבין יאיר האח הצעיר שלקח על עצמו את העול של העסק המשפחתי והטיפול בהורים. הארנו באור חיובי את יאיר שהגיע לנחלה לאחר שסיים את השירות הצבאי וראה לנגד עיניו את אביו שמתבגר ורצה לעזור לו. לא היתה לו כוונה לקבל את הנחלה אלא רק לעבוד עם אבא. ליאיר היתה כוונה רק של נתינה וזה היה המפתח למפנה.

האחים הבינו שיאיר לא צפה מראש את העתיד כפי שהתרחש לאחר עשרות שנים. גם כשהוא נכנס לעבודה עם האבא בגיל צעיר לא היתה לו תכנית להישאר שם עשרות שנים, אבל כך קרה במרוצת השנים כאשר לכולם זה היה מתאים, לאחים ולהורים.

תהליך הגישור ארך כשנים עשר פגישות בהן עברנו על כל ההיסטוריה של המשפחה. המטרה היתה להראות לילדים שיאיר לא יזם את תיקון הצוואה. הזכרנו לאחים את התרומה העצומה של יאיר להורים למשפחה ונחלה במשך שנים רבות והראנו את ההיגיון הכלכלי בגובה הפיצוי שנקבע בצוואה לאחר מחשבה רבה של ההורים.

בסוף התהליך הצוואה קוימה ככתבה וכלשונה והמשפחה נותרה מלוכדת ושמחה.

הורים יקרים, לפני שאתם מכניסים ילדים לנחלה, מאפשרים להם לבנות או להיכנס לעסק המשפחתי, תזכרו שמעשים שתעשו היום ישפיעו על עתיד המשפחה. הילדים צופים מהצד, יש להם בני זוג, בהרבה מקרים הם לא יגידו דבר על מהלכים שהורים מבצעים בנחלה. לעיתים פעולות בנחלה עשויות לעורר מחלוקות עוד בחיי ההורים שנובעות מפחדים וסיפורים שהילדים שומעים על "קביעת עובדות בשטח" בניסיון לבצע מחטף של הנחלה ובהרבה מקרים מדובר רק בדמיונות שמביאים לפירוק של משפחות בחיי ההורים.

בכדי לשמור על המשפחה והנחלה לדורות ולמנוע מלחמות בעתיד, תסדירו את היחסים בהסכמים ובצוואה ותקבעו הוראות שיצפו פני עתיד, בייחוד בהתייחס להחלטות רמ"י לרבות בניית שלוש יחידות בשלושה מבנים בנחלה עם אפשרות לפיצול של שני מגרשים עם ראייה מערכתית של הנחלה ב"עידן הנחלה המהוונת".

אביגדור לייבוביץ, עו״ד

משרד עורכי דין ליבוביץ, שער ושות' הינו משרד בוטיק מוביל בתחומו בעל מוניטין רב, המתמחה מזה שנים בייצוג וליווי משפטי של אגודות שיתופיות, בעסקאות ובסוגיות הקשורות למגזר החקלאי והמגזר הכפרי על כל גווניו, ניתוח ויישום החלטות מועצת מקרקעי ישראל, טיפול משפטי בכל הסוגיות מול רשות מקרקעי ישראל, שיוך דירות בקיבוצים ובניית פרויקטים ב"שטח המחנה" וצמיחה דמוגרפית בקיבוצים, וכולל בתוכו מחלקת מגזר חקלאי ואגודות שיתופיות, מחלקת מיסים ומחלקת נדל"ן.

טל. 03-5751531
פקס. 03-5751530
דוא״ל: avigdor@lieblaw.co.il

אתר: www.lieblaw.co.il/

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237