הדפס עמוד זה

עובדים זמניים בחקלאות – פתרון חלקי למצוקת כח האדף בענף? / שמואל גלנץ, עו״ד

"היסטוריה"

החלטת ממשלה לאפשר הבאת 500 עובדים עונתיים לחקלאות בכל שנה הובילה לחתימת הסכם בין מדינת ישראל לסרילנקה. ההחלטה היא פרי ניסיון של הבאת עובדים זרים לתקופה בת מספר חודשים. הניסיון שהחל כיוזמה של משרד החקלאות ובשיתוף משרד הפנים בא בשל המצוקה בענף בהקשר למכסות עובדים זרים במסלול המקובל.

הניסיון מלמד שבשנים קודמות לא היתה הענות משמעותית לאופציה. שנת 2013 היתה שנת ההשקה של התכנית במסגרתה שהו בישראל 79 עובדים. בשנת 2014 – 64 עובדים, בשנת 2015 – 79 עובדים, בשנת 2016 – 359 עובדים (הנתונים נכונים לסוף שנה), ב-31.3.17 שהו בארץ במסגרת התכנית 376 עובדים.

השנה במיוחד מורגשת מצוקה קשה וחוסר גדול בעובדים בחקלאות. הדברים מתבטאים בהתמשכות יוצאת הדופן בעונת קטיף ההדרים ובאי יכולת לקטוף זנים שונים בעיתוי הרצוי. כך גם מורגשת בעונה זו מצוקה בענף המטעים עת יש קושי בעמידה בקצב הדרוש בקטיף פירות הקיץ.

במאמץ לאתר עובדים מכל מקור מוצעת האפשרות לניצול מסלול העובדים העונתיים ולהקטין במעט את החסר בידיים עובדות זמינות. מטרת הכתוב הוא להביא לידיעת החקלאים אפשרות זו.

תנאים ונהלים

  1. מותרת כאמור הבאת 500 עובדים לשנה מסרי לנקה. משך שהייתם בישראל יהיה לתקופה של בין 4 חודשים ל-8 חודשים.
  2. מותרת הזמנת עובד ששהה במשק בעונה/ות קודמת/ות לתקופה מצטברת (נטו) של 63 חודשים – ניתן לנצל הכשרה והכרות קודמת – יתרון משמעותי.
  3. הזמנת עובד עונתי מתאפשרת למי שמחזיק היתר להעסקת עובד זר רגיל ובלבד שבעל ההיתר לא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים וכד' וכן שלא ביצע בעבר הפרות חמורות כלפי עובדים זרים.
  4. העסקת עובד עונתי מותרת למשך התקופה כפי שצויינה בהזמנת העובד (בהתאם גם נחתם הסכם העסקה) ועל המעסיק להעסיק את העובד בכל התקופה.
    ניוד עובד עונתי למעסיק אחר (להבדיל מהעברה באישור משרד הפנים) אינו מותר כך גם בתקופת שהייתו של עובד עונתי במשק לא יאושר ניוד של עובד זר למעסיק אחר. יודגש, חקלאי שקיבל עובד עונתי רשאי לקבל עובדים זרים מנויידים אבל לא תאושר בקשתו לנייד עובדים הרשומים על שמו לאחרים.
  5. חקלאי רשאי להגיש בקשה לעובד עונתי אחת לשנה לתקופה רצופה אחת. אין אפשרות להזמין עובדים עונתיים לתקופות שונות בשנה קלנדרית אחת.
    ניתן להגיש בקשה לעובד עונתי חוזר ובלבד שחלפו 4 חודשים מיום יציאתו הקודמת של העובד.
  6. בקשה לקבלת עובד עונתי צריך שתהא מוגשת 3 חודשים קודם למועד הרצוי לקבלת העובד.

עלויות וחובות אחרות

  1. אגרות – על מזמין עובד עונתי לשלם אגרת בקשה, אגרה שנתית, אגרת רישיון ואגרת כניסה, סה"כ עלות האגרות לעובד המוזמן ל-6 חודשים מגיעה ל- 2,150 ₪.
    סכום זה יש לשלם לאחר קבלת האישור מרשות האוכלוסין.
  2. על המעסיק להפקיד מראש 500 ₪ בגין כל חודש עבודה של כל עובד עונתי עוד בטרם הגעת העובד לישראל (פקדון ע"ח תנאים סוציאליים).
  3. על המעסיק להשתתף בעלות כרטיס הטיסה (שרוכש העובד) בסך 1,500 ₪ גם סכום זה מופקד מראש. המעסיק מחוייב להסיע את העובד משדה התעופה בהגיעו להסיעו לשדה התעופה בתום תקופת ההסכם.
  4. על החקלאי המעסיק חובה לספק לעובדים העונתיים מגורים הולמים וכן לרכוש עבור העובד ביטוח רפואי.
  5. חקלאי המזמין עובד עונתי מחוייב להעסיקו במשרה מלאה לכל תקופת ההסכם ולשלם לעובד שכר כדין לרבות המתחייב מההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בחקלאות.

תובנות לסיכום

בצוק העיתים מסלול זה של עובדים עונתיים ראוי לבחינה למרות עלותו הגבוהה יחסית. יחד עם זאת נכון ומוצדק יהא לפעול להגדלת מספר העובדים העונתיים ובמקביל להקטנת עלויות העבודה של עובדים אלו (אבסורד זועק לשמיים הוא החיוב להפקיד 500 ₪ לחודש בעד פנסיה ופיצויי פיטורים).

שמואל גלנץ, עו״ד

עודכן לאחרונה על ידי שמואל גלנץ, עו״ד

פריטים קשורים