הדפס עמוד זה

המושב שילם חוב של חבר לתאגיד המים בסך 50,634 ₪ מחלקו של החבר במניות תנובה / איתן מימוני, עו״ד

יורשיו של חבר מושב אוהד תובעים את המושב על כך שהעביר את כספי המנוח לאחר פטירתו, לתאגיד מימי הנגב לצורך כיסוי חובו של המנוח לתאגיד.

תחילת האירועים בשנת 2007, כאשר תאגיד המים תבע את המנוח בשל חוב כספי בסך 50,634 ₪. בשנת 2008 התביעה נמחקה, וכחודש לאחר מכן העביר המושב לתאגיד את כספו של המנוח, אשר הגיע לו מחלקו בכספים שקיבל המושב ממימוש מניות תנובה אשר בבעלותו, לצורך כיסוי החוב של המנוח.

בעקבות זאת, תובעים יורשי המנוח את המושב, בטענה כי העברת הכספים נעשתה שלא כדין, שכן אלו היוו חלק מקניינו הפרטי של המנוח, ולכן יש לחייב המושב להשיב את הכספים לידי יורשיו. מה עוד, שלטענתם מוכחש אף החוב עצמו.

מנגד טוען המושב, כי תביעת התאגיד נמחקה משום שהתאגיד היה צפוי לגבות את החוב דרך המושב, כפי שנעשה, וזאת בהתאם למערכת ההסכמים אשר הייתה קיימת בין הצדדים, ולפיכך המושב פעל כדין ויש לדחות התביעה.

דיון והכרעה

בפתח דבריו, קבע ביהמ"ש, כי מחומר הראיות אשר הוצג בפניו נהיר כי אכן למנוח היה חוב שלא שולם לתאגיד המים, ומאחר ותביעת התאגיד נמחקה בשל חוסר מעש, אין בכך כדי להעיד על העדר חובו של המנוח.

ביהמ"ש המשיך בבחינת המצב העובדתי והמשפטי, וקבע כי במקרה שלפנינו התקשר המושב בחוזה מול תאגיד המים על מנת שהאחרון יספק מים לחברי המושב, תוך שהמושב התחייב לשלם את חובותיהם של החברים באם יהיו כאלה. אלא שהחובה לפרוע את החובות מוטלת בראש ובראשונה על החברים, זאת ועוד, לאור הפסיקה בנושא שקבעה כי באם היו למושב הוצאות הקשורות לפעולותיו בשם חבר, לדוגמא תשלום עבור מים שהחבר צרך, יכול המושב לייחס הוצאות אלה לחבר עצמו ואין לראות בכך חוב של המושב.

בהתאם לכך קבע ביהמ"ש, כי אומנם לאור בג"ץ ניר בנים, הכספים שניתנו למושב ממניות תנובה אכן שייכים לחברי המושב ומהווים קניינם הפרטי, אך יחד עם זאת, לאור ההסכמים בין המושב לתאגיד המים, אשר הופכים את חובו של המנוח לחוב של המושב, יכול היה המושב לייחס חוב זה ישירות למנוח.

מעבר לאמור ביהמ"ש ציין, כי על אף שמצד הדין היה על המושב לשלם מכספו את החוב ולאחר מכן, כאשר החוב הופך לחובו של המנוח כלפי המושב, לפרוע אותו מכספי המניות של המנוח, ולא להעבירם ישירות לתאגיד, הרי ששינוי סדר הפעולות לא היה משנה את התוצאה. לפיכך, קבע ביהמ"ש, כי אין הצדקה לשנות ממצב הדברים, ועל כן דין התביעה להידחות.

סיכום

ביהמ"ש דחה תביעתם של יורשי המנוח וקבע כי המושב היה רשאי להשתמש בכספי המניות של המנוח לצורך כיסוי חובו של המנוח לתאגיד המים.
היורשים חויבו בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד המושב בסך 7,500 ₪.

תא"מ (שלום)(קריית גת)  40361-01-14 – מוניק נ' אוהד מושב עובדים, פס״ד מיום 02/04/17

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

עודכן לאחרונה על ידי איתן מימוני, עו״ד