ההחלטות ההיסטוריות של רמ"י שחלות על "הנחלה המשפחתית", הקנו לבעלי הנחלות את האפשרות לבנות בית מגורים ראשי ובית שני עבור "דור ההמשך". כיום לאחר אישור תוכניות חדשות קיימים מושבים בהם ניתן לבנות בית שלישי ואף במקרים מסוימים בית רביעי.  את המגרש עליו בנויות כל אחת מהיחידות ניתן לפצל ולמכור או לרשום ע"ש אחד הילדים או ע"ש בעלי הנחלה ובלבד שבנחלה יוותר בית מגורים ראשי אליו יוצמדו זכויות בניה בסך מינימאלי של 160 מ"ר.

למרבה הצער, הזכות שניתנה לבעלי הנחלות לבנות בית שני עבור אחד הילדים הופכת פעמים רבות לאירוע טראגי שמייצר מחלוקות בין הילדים עוד בחיי ההורים וכתוצאה מכך למחלוקת בין   הילדים להורים וכן אחרי ההורים נגרמים מאבקים בין היורשים.
הבעיה נובעת מכך שבעבר לא היה נהוג לערוך "הסכמים משפחתיים", הסכמי ממון וצוואות שמסדירים את הזכויות בחיי ההורים ואחריהם. בתי המשפט נתנו את דעתם בעניין זה והבהירו כי יש לערוך הסכם שמסדיר את הזכויות בין ההורים לילדים בעת בניית בית בנחלה וכן כאשר ממנים "בן ממשיך" (במושב סוכנותי) שבונה בית בנחלה בכדי להבהיר את רצון ההורים.

ברשימה זו אני מבקש להתייחס לאחת הסוגיות המרכזיות שעולה במסגרת הדיונים שאנו עורכים עם הורים בטרם עריכת צוואה והיא - רישום ההנחלה ע"ש אחד היורשים וביצוע פיצול של מגרש אחד או יותר מהנחלה ורישום ע"ש היורשים. לצערי, ההתייחסות לתהליך העברת הזכויות וביצוע הליך הפיצול ורישום הזכויות, אינו מקבל ביטוי נכון בצוואות רבות שמגיעות אלינו להליכי גישור, לאחר שהיורשים מצאו עצמם בפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, בכדי לקבל סעד שיאפשר להוציא לפעול צוואות שנערכו באופן שאינו מתיישב עם החלטות רמ"י, החלטות תכנוניות, שיקולי מס ושיקולים כלכליים.