החלטות הועידה ה-14 של האיחוד חקלאי

א. נושאים כלליים

  1. התיישבות
    הועידה רואה בחשיבות רבה את ההתיישבות הכפרית חקלאית על מגוון צורותיה ואת הצורך בהגדלת ההתיישבות ע"י הרחבת הישובים, חיזוק הפריפריה ע"י עיבוי ההתיישבות, והקמת יישובים חדשים דבר שיביא לחיזוק חיי הקהילה והחברה. הועידה מטילה על המזכירות להמשיך ולפעול להקמת ישובים חדשים בצד הטיפול למתן אמצעי ייצור ומקורות פרנסה למתיישבים בכלל ולפריפריה בפרט. הועידה פונה לשר החקלאות, לחטיבה להתיישבות ולקק"ל להגדיל ולחזק את אמצעי הייצור וכן להכין תכנית כוללת למרחב הכפרי.
  2. תנופה בהתיישבות חקלאית
    הועידה מברכת את כל צורות ההתיישבות המקדמות את מפעל ההתיישבות והיעדים הלאומיים של מדינת ישראל, פיזור אוכלוסין, שמירת הקרקע ועיבודה, אבטחת מזון וחיזוק גבולות הארץ. הועידה קובעת את דרכה של תנועת האיחוד החקלאי כתנועה התיישבותית עצמאית המבוססת על קואופרציה חופשית וולונטרית אשר חבריה כפרים שיתופיים חקלאיים, תעשייתיים וקהילתיים, מושבים שיתופיים והתיישבויות בודדים, או כל התיישבות מוכרת ולהם שמורה הזכות והחופש, כל אחד לפי בחירתו בענייני מצפון, דת, השקפות עולם והזדהות פוליטית מפלגתית.
  3. במציאות הכלכלית והחברתית המשתנה, המרחב הכפרי בישראל כבר איננו מרחב חקלאי בלבד אלא מרחב רב-תפקודי המבוסס על מגוון של פעילויות כלכליות (חקלאות, תיירות, תעשייה ומלאכה, חשמל סולארי מסחר ושירותים לסוגיהם השונים), של שימושי קרקע ושל קבוצות אוכלוסייה. מעבר לתפקידיו המסורתיים מרחב זה נתפס היום גם כממלא תפקידים חדשים שלא זוהו בעבר, ובהם תפקידים סביבתיים ואקולוגיים. במדינה צפופה ומצומצמת בשטחה כמו מדינת ישראל יש למרחב הכפרי חשיבות רבה ויש לשמור עליו ולטפחו.
  4. על רקע זה מחליטה הועידה על הצורך לגבש מדיניות כפרית-סביבתית חדשה, ברמה ארצית, שתכוון את התפתחותו של המרחב הכפרי המשתנה. במסגרת קביעת מדיניות זו, יידונו תפקידיו של המגזר הכפרי במרחב הלאומי, צביונו והערכים אותם הוא מייצג, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. מדיניות זו תגובש בשיתוף הציבור, באופן שייתן ביטוי תכנוני ראוי לצרכיהם ורצונותיהם הקהילתיים, החברתיים והכלכליים של התושבים, הן ברמת הכפר והן ברמת המרחב.
  5. בהמשך לגיבוש מדיניות מוסכמת לגבי תפקידי המרחב הכפרי וכיווני התפתחותו לעתיד, מומלץ להכין תכנית מתאר ייחודית למרחב הכפרי שתבטיח את השגת יעדי המדיניות, ובכלל זה עידוד התפתחותו של מרחב כפרי מגוון בעל צביון ייחודי שאינו רק חקלאי, פיתוח מבוקר של המרחב והגנה על החקלאות, על השטחים הפתוחים ועל הקהילות הכפריות, ומתן אפשרות לפיתוח קהילות כפריות ייחודיות מסוגים שונים.
  6. יש לשמר את החקלאות כמרכיב כלכלי ונופי במרחב הכפרי ולעודד את המשך עיבוד השטחים החקלאיים, הן לצורך אספקת תוצרת חקלאית לשווקים המקומיים וליצוא, והן לצורך שמירת המרחבים הפתוחים ברחבי הארץ, לרבות באזור המרכז הנתון ללחצי פיתוח עירוני. במקביל, יש לייצר מנגנונים חוקיים וכלכליים שיעודדו צמצום מפגעים סביבתיים-אקולוגיים של הייצור החקלאי ובלבד שישמרו היכולות והאפשרויות לייצור חקלאי.
  7. על השלטון המרכזי ומשרד החקלאות להטמיע בנהליועקרונות של שיתוף גופים מרכזיים הקשורים למרחב הכפרי בקביעת עתידו. למועצות האזוריות, היישובים והתנועות המיישבות, יש יכולת להשפיע על המגמות והתהליכים במרחב הכפרי וליזום פעילויות לכיוונים הרצויים מבחינת יעדי החברה הישראלית, כמו שמירת החקלאות והשטחים הפתוחים, עיבוד הקרקע, פיתוח מקורות תעסוקה מקומיים, מניעת פרבור ושמירת איכויותיו הסביבתיות של המרחב הכפרי.
  8. אגודה ראשונית - הועידה קוראת לחבריה באגודות היישובים לשמור על מסגרת האגודה הראשונית ולחזקה. בעידן השינויים המבניים והרחבות היישובים, קיימת חשיבות עליונה לקיומה של האגודה ופעילותה בתחומים של הקרקע, המים הענפים והגידולים החקלאיים, לשמירת המסגרת הייצוגית שיתופית בנושאים אלה.

ב השלטון המקומי והקהילה במרחב הכפרי

  1. יש לשמר את המבנה הדו רובדי של השלטון המקומי הכפרי. צורת הבחירה והייצוג לכל יישוב במועצה הינו צורת שלטון מקומי ייחודי למוא"ז ויש לשמרו.

    צורת בחירה זו הינה דמוקרטיה ייצוגית, אשר עדיפה מצורת הבחירה הקיימת בשלטון המקומי העירוני. בבסיס ההמלצה שמירת הקהילות הכפריות המקומיות ומתן עצמאות בקביעת אורחות החיים והחיים החברתיים (כגון: תרבות, נוער ואיכות חיים). לועדים המקומיים בשלטון הדו-רובדי ערך מוסף מפעילותם ההתנדבותית של חברי הועד המשמשים גם כזרוע ביצועית של הרשות המקומית המועצה, זאת בנוסף לתרומת ועדי האגודות הראשוניות.

  2. יש לאמץ את התפיסה שהמרחב הכפרי כבר איננו מרחב חקלאי בלבד אלא מרחב המבוסס על מגוון של פעילויות כלכליות (חקלאות, תיירות, תעשייה ומלאכה, מסחר ושירותים לסוגיהם השונים), של שימושי קרקע, כולל שימושים סביבתיים. יש להתייחס למרחב הכפרי המוניציפאלי כמו למרחב העירוני בתכניות המתאר הארציות והמחוזיות .
  3. יישובים כפריים במרקמים עירונים בתמ"א 35 , שטחי הקרקע במדינת ישראל מצומצמים ביותר והינם מהאזורים הצפופים ביותר בעולם. לכן, כדי לשמור על שטחים פתוחים וירוקים, שטחים חקלאיים ומעובדים, יש להימנע מהכללת יישובים כפריים במרקמים עירוניים לצורך בינוי ופיתוח עירוני, במיוחד באזור המרכז . בתמ"א 35 יש להוציא את היישובים הכפריים מהמרקמים העירוניים.יש להכין תכניות מתאר המכוונות לשמירת אופיים של היישובים הכפריים ובמיוחד ביישובים מעוטיעיור"המאוימים",כדי לשמור על שטחים פתוחים וירוקים, במיוחד באזור המרכז והצמודים למרכזי הערים.

    יש להימנע מפירוקם של יישובים כפריים והטמעתם בתחומי רשויות עירוניות.

  4. גודל מקסימאלי ליישוב כפרי, מושב וקיבוץ על מנת לשמר את המרחב הכפרי, המושב והקיבוץ והמרקם הקהילתי בהם, יש לקבוע גודל ליישוב של מספר משפחות, גודל אשר ישקף גודל אופטימאלי לניהול קהילה כפרית במודל הדו-רובדי שבשלטון המקומי. הגדלתם של יישובים מעבר לגודל זה עלולה להביא לעיור המרחב הכפרי ומיזוגו עם המרחב העירוני על כל המשתמע מכך.

    (חריגים להמלצה זו יישובים כפריים מושבים וקיבוצים, דוגמת בית יצחק, נען ואחרים שהיו גדולים בטרם החל פרויקט ההרחבות משנות התשעים והלאה).

  5. יש להסדיר את נושא אחזקת הקרקעות לצרכי ציבור ביישובים והקרקעות לצרכי מוסדות ציבור ומוסדות חינוך של המועצה כמו גני ילדים, מועדוני נוער, בתי ספר, מבני מפעל הפיס וכדומה.

ג.חקלאות, כלכלה וסביבה

  1. במסגרת החשיבה החדשה על המרחב הכפרי כמרחב רב-תפקודי יש להכיר בצורך של תושבי המרחב הכפרי לגוון את מקורות התעסוקה וההכנסה שלהם מעבר להכנסות מהחקלאות, ולסייע להם בכלים העומדים לרשות המדינה לפתח פעילויות כלכליות מגוונות, במגבלות הנובעות מן הצורך בשמירת הסביבה והנוף מהצד האחד ואיכות חיי התושבים מהצד האחר. מומלץ לעודד שיתופי פעולה בנושא זה בין היישובים, תוך גמישות לייצור של מספר ישובים ושל מספר ענפים בכל מקום או תחום פעילות שבהם יש יתרון לגודל או לריכוז.
  2. יש לבחון בחיוב את שילוב הפעילויות הכלכליות הלא-חקלאיות גם במסגרת המשק המשפחתי, ולאפשר קיום פעילות כלכלית מגוונת בנחלות חקלאיות, ובלבד שפעילות זו תשתלב בצביון הכפרי. הכוונה היא למשל לעסקים נגזרי חקלאות (כמו עיבוד תוצרת חקלאית לסוגיה, שיווק, תיירות כפרית וחקלאית), לענפי שירותים שונים, ולעסקי אמנות ומלאכה זעירה וייצור חשמל ירוק.

    פעילות זו, המתקיימת כיום הלכה למעשה במקומות שונים, נעדרת תשתית סטטוטורית מושכלת, המאזנת בין צרכים כלכליים לבין צורכי שמירת הסביבה, אופי הקהילה הכפרית והשטחים הפתוחים.

  3. חוק החקלאות
    הועידה פונה לממשלת ישראל ולשר החקלאות לחוקק חוק אשר יגן על החקלאות והחקלאים בכפר, תוך הבטחת המשך העיסוק בחקלאות ושמירה עליהם מפני המרחב העירוני.

    יש להבטיח את המשך קיומו של המשק המשפחתי וחיזוק המערכות השיתופיות לייצור ושיווק תוצרת חקלאית של משקים קטנים.

  4. הועידה רואה בחשיבות את חיזוק המרחב הכפרי בכלל ובפרט את יישובי הפריפריה באמצעות תעסוקה, תמריצים, מענקי השקעות ומענקי מקום, תשתיות, תרבות ורווחה.
  5. כדי לאפשר התפתחות כלכלית וחברתית במרחב הכפרי, בהתאם לקווי המדיניות המוצעים כאן, על מדינת ישראל לעצב מחדש ובצורה ברורה את מדיניותה בנושא המקרקעין במרחב הכפרי במספר תחומים, ובהם: הסדרת הזכויות בשטחי המגורים בכפר ("הכתם הצהוב"), עיגון זכויות החקלאים בקרקע החקלאית, הקצאת שטחים לצורכי ציבור ולצרכי תעסוקה, קביעת מנגנוני פיצוי בקרקע ששונה יעודה ועוד. בנוסף יש לשמר ולחזק מנגנונים מונעי ריכוז קרקעות בידי יחידים.

    א הועידה פונה לממשלת ישראל ולחברי הכנסת לסייע בהסדרה ועיגון זכויות המתיישבים והחקלאים בחקיקה ולהכיר בזכות החקלאים גם בטרם הוקם ממ"י.

    ב.

    1. יש לראות את החקלאי בעל הנחלה המחזיק בקרקע חקלאית כבעל זכויות חכירה לדורות.
    2. הועידה תובעת לאפשר בחוק היוון דמי חכירה "במשק חקלאי".
    3. להסדיר ולקבוע בחוק מנגנון התשלום לממ"י בדומה למגזר העירוני.
    4. לבטל את הסעיף בחוזה המאפשר למנהל להביא לידי סיום מוקדם של תקופת החכירה והחזקה בו בעת שינוי ייעוד.

    גהועידה תובעת מממ"י לאפשר ובהקדם חתימת חוזי חכירה דו צדדיים לדורות במשק המשפחתי לכל חברי האגודות ביישובים החקלאים.

    ד הועידה פונה לאגודות בישובים לקבל ולמלא את חלקן, לגרום ולפעול בהקדם לחתימת חוזה חכירה לדורות עם ממ"י לחברים, חברי האגודות של בעלי הנחלות.

    ה הועידה מטילה על התנועה להקים מנגנון לקידום הסדרי החכירה בישוביםובאגודות שטרם עשו זאת.

  6. הועידה קוראת לממשלת ישראל במסגרת בחינת מדיניות המקרקעין במרחב הכפרי, לשמור על משטר הנחלות במשק המשפחתי. מסגרת זו מונעת השתלטות של בעלי הון וגופים זרים ואחרים על מקרקעי המדינה.
  7. כדי להבטיח את שימור הקרקע החקלאית ועיבודה בעתיד, בעיקר באזור המרכז,יש לפתח כלים לתמרץ את החקלאי המחזיק בקרקע ומעבד אותה, גם בתנאים כלכליים נחותים, ומאפשר על-ידי כך לכלל הציבור ליהנות מן השטחים הירוקים הפתוחים. יש לעודד פעילות חקלאית של חקלאים קטנים, גם אם היא חלקית, בשל תרומתה לסביבה ולקהילה. סיוע לחקלאות ותמיכה בחקלאים מקובלים בכל העולם, הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות, הרואות בחקלאות מגזר חיוני שיש לקדם אותו ולשמרו.

    מצבה המיוחד של מדינת ישראל גבולות סגורים למעט הים מחד גיסא, ושטחים מצומצמים לעיבוד חקלאי מאידך גיסא, מחייבים סיוע והגנה במינון שיבטיח את המשך עיבוד השטחים החקלאיים מבלי לגרום לפגיעה בתחרות וביעילות הייצור והשיווק החקלאי.

  8. הייצור החקלאי הנוכחי הולך ומתבסס על יתרונות לגודל, ועל כן מתרחש במגזר החקלאי מעבר לעיבוד וייצור ביחידות גדולות. במקביל, יש לבחון אפשרויות להגבלת גודלן והיקפן של יחידות הייצור, בעיקר לאור תפקידיה הלאומיים של החקלאות, והשימוש בה, בין היתר, כאמצעי לחיזוק ההתיישבות, פיזור אוכלוסין, אחזקת קרקע ועוד.
  9. מים לחקלאות מדינת ישראל לוקה בחוסר מים כרוני בשל כמות משקעים שנתית נמוכה וחוסר במאגרי מים טבעיים, למעט הכנרת. כדי להבטיח את הגשמת היעד הלאומי של הייצור החקלאי יש להקצות מכסת מים ארצית מינימאלית מובטחת לחקלאות ולספק אותה במחירים סבירים וללא תנודות שנתיות

    יש לשמור זכויות המים של האגודות וחבריהן בהספקת מים לצרכי חקלאות ולצריכה פרטית של היישוב.

  10. יש לעודד את מפעלי ההשבה במרחב הכפרי לצורך שינוע ושימוש במי קולחין מטוהרים ברמה שלישונית (עשרות מליוני קו"ב מים מושבים מוזרמים לים). הקמה של מאגרי מים והנחת מערכות קווי הולכה של מים אלה לשדות, עשויה ליעל את משק המים הלאומי המצוי במחסור. יש לספק מים אלה במחירים זולים.
  11. מחקר פיתוח והדרכה הועידה רואה במו"פ את אחד מאבני היסוד לקיומה של חקלאות מודרנית ומתפתחת וקוראת לשר החקלאות ולממשלת ישראל להקצות משאבים הדרושים לשימור וקידום המו"פים ומציאת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים. כמו כן, לדאוג לרמה טובה של הדרכה חקלאית שתאפשר יישום בלתי אמצעי בין המו"פ לחקלאים. במסגרת המו"פ יש לשים דגש על גידולים חדשים כאלטרנטיבות לעשור הבא. הועידה קוראת לשר החקלאות להגדיל את הקצאת המשאבים והמענקים לצורך מציאת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למרבית הענפים החקלאיים.

    המרחב הכפרי הפך בשנים האחרונות למרחב רב תפקודי ועל משרד החקלאות ופיתוח הכפר לקדם מחקרים בתחום הכפר ובתוך זה שנויי תעסוקה, פיתוח ובניית חוסן קהילתי.

    על הממשלה וזרועותיה לפתח ולקדם תוכנית להכשרת העוסקים במרחב הכפרי ולצידן השתלמויות שיביאו לחיזוק הקהילות במרחב הכפרי

ד שילוב אזורישל הקהילות הכפריות והעירוניות בחברה הישראלית

  1. יש לעודד שיתופי פעולה בין המרחב העירוני והמרחב הכפרי ליצירת מקורות תעסוקה והכנסה. עידוד ביצוע מתקני תשתית משותפים כמו מכוני טיהור שופכין, מאגרי מים, שימוש במי קולחין, מתקני פסולת ומחזור, הספקת שירותים מוניציפאליים חוצי גבולות בנושאי חינוך, תרבות ועוד.
  2. ההון האנושי המרכיב את תושבי הקהילות במושבים ואיכותו מהווה כר פורה לשיתופי פעולה חברתיים בין הכפר לבין העיר, בצד שמירת המרחב הכפרי וייחודו. יש לעודד פתיחות ושיתופי פעולה חברתיים וכלכליים בין המועצות והיישובים הכפריים לבין הערים והשכונות הסמוכות.

    פעולה זו חשובה במיוחד באזורי הפריפריה. יש לפעול לקירוב ומניעת ניכור ובדלנות, יש להרתם לסיוע תוך שותפות וראיה מרחבית של עם אחד, חברה אחת.

  3. יש לעודד ולהרחיב את התנדבותם של בנים ובנות מהמרחב הכפרי לשנת שירות (במסגרות של גרעיני "אחים" "עודד", ואחרים) בטרם גיוסם לצבא לסיוע ועזרה ליישובים חלשים. יש להגדיל את מכסת המתנדבים המופנים ליישובים עירוניים ושכונות חלשות, לפעילות נוער וקהילה.
  4. יש לראות בתנועות הנוער המושביות והקיבוציות הפועלות במרחב הכפרי והעושות עבודה טובה, כראש חץ בעידוד שיתופי פעולה בין יישובים שכנים ולפתוח את הפעילות של תנועות אלה גם ליישובים עירוניים ושכונות חלשות, כולל לפעילויות משותפות במחנות קיץ,קורסי הדרכה וכדומה.
  5. על התנועות המיישבות, המושביות והקיבוציות להכין תכניות עבודה מפורטות לדו שיח ושותפות בין החברה הכפרית לבין החברה העירונית הגובלת ובמיוחד עם היישובים העירוניים בפריפריה דוגמאת קרית שמונה, דימונה ועוד. פעילות זו חשובה למרחב העירוני ולמרחב הכפרי גם יחד. התדמית המבדלת שנוצרה למרחב הכפרי בקרב חלק מהחברה הישראלית והצורך בשינוייה תוך החזרתה לקונצנזוס החיובי בחברה הישראלית, היא אחד היעדים החשובים של ההתיישבות הכפרית בהווה ובעתיד.
  6. הועידה רואה בתנועת הנוער של האיחוד החקלאי ראש חץ בחינוך הנוער לערכים של התנדבות, עזרה לזולת, גיוס לצה"ל וליחידות מובחרות. הועידה מעודדת ותסייע לתנועת הנוער בפעילותה.
  7. הועידה קוראת ליישוביה לפעול לתיעוד המורשת ההיסטורית באמצעות שימור אתרים, מוסדות, תיעוד והנצחה.
  8. הועידה קוראת לכלל יישובי התנועה להמשיך ולחתור לבסס חיי קהילה שיתופיים הכוללים את כלל קשת הגילאים, תוך התייחסות מיוחדת לשילובם של וותיקי ומקימי הישובים בחיי הקהילה.
  9. הועידה ה-14 רואה בתהליכי החינוך בכלל, ובחינוך הבלתי פורמאלי בתנועת הנוער בפרט, את העתיד שעליו עלינו לבסס ולסמך את קיומו של הכפר עתידי השומר על מרחב ירוק, קהילה תומכת וצמיחה כלכלית.
  10. הועידה ה-14 קוראת לחניכי תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, למדריכים ולהנהגתה להמשיך ולטפח את עקרונות הציונות, החינוך, לעשייה ומעורבות חברתית ולדמוקרטיה, מתוך דאגה ואחריות חברתית על עתידה של מדינת ישראל.
  11. הועידה ה-14 קוראת למדינת ישראל, המועצות האזוריות וועדי היישובים להעניק את התמיכה הרוחנית והכלכלית לפעילות תנועת הנוער של האיחוד החקלאי מתוך בחירה של השקעה בחינוך, השקעה בבני הנוער- השקעה בעתיד.
  12. הועידה ה-14 קוראת לכלל היישובים בתנועה להמשיך ולחתור לבסס חיי קהילה שיתופיים הכוללים את כלל קשת הגילאים תוך התייחסות מיוחדת לשילוב ותיקי היישוב בחיי הקהילה.
  13. הועידה ה-14 רואה בעשייה ובהתנדבות חברתית ערך לאומי חשוב למדינת ישראל,וקוראת ליישובים להקים לתמוך ולשמר מערכי התנדבות של תושבים בקהילה ומחוץ לה.
  14. הועידה ה-14 קוראת למזכירות התנועה ומוסדותיה לפעול בשיתוף פעולה עם התנועות המושביות והתנועות הקיבוציות להשגת יעדי הועידה והמרחב הכפרי.

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה: מקור:

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237