ערעור שהגיש מושב שזור על שני פסקי דין שניתנו בביהמ"ש המחוזי בהם נקבע כי המשיבים, שהינם מתיישבים בשטח המושב אולם אינם חברי המושב, זכאים להירשם כבעלי נחלות יחד עם כל הזכויות הנלוות לכך.

ע"א 7019/14 שזור מושב עובדים נ' פרג'י, פס״ד מיום 16/05/2018

המערכת המשפטית, ככלל, מעודדת פניה למוסד הבוררות על פני פנייה לבית המשפט. הבוררות הינו מוסד שתוקף קביעותיו הן כשל פסק דין הניתן בבית משפט לכל דבר ועניין. ביטול פסק בוררות יכול שייעשה רק בכפוף לרשימה סגורה של מקרים.

בתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסיכסוכים) התשל"ב-1972 נקבע בין היתר "אגודה שסווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר בדרך של בוררות, ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים – בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו – ייושב הסכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע ייושב הסכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע".

באגודות רבות בפרק "ישוב סכסוכים" ישנה הפניה ל"משפט החברים של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" – נוסח זה הוא נוסח סטנדרטי נפוץ בתקנוני אגודות שיתופיות רבות. דא עקא שמוסד זה עבר מן העולם בשנת 1985 ואינו קיים עוד.

נדרשתי לאחרונה לשאלה, אם כך הדבר, היינו שאין יותר "משפט חברים של ההסתדרות", היכן יתבררו סכסוכים ומחלוקות "בין חברים או בין חברים לשעבר או בין אנשים התובעים על ידם ... לבין האגודה או ועד ההנהלה או הפקידים של האגודה" (זהו הנוסח הנפוץ באגודות).

 

(1) רעא 893/91 גדעון בקל נ' אגודה שיתופית נהלל.
(2) רעא 1158/12 שמעון ושרה נהיר נ' עו"ד גדעון ודבורה ברמץ ועו"ד אורן ששון.
(3) סעיף 12 (א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.
(4) רע"א 4907/08 איגוד ערים נ' מ.מ. אל סאג'ור.

עתירה שהוגשה על ידי תושב בהרחבה קהילתית במושב אמנון, בה ביקש מביהמ"ש לחייב את שרת המשפטים, שר הכלכלה ורשם האגודות השיתופיות להסביר מדוע לא יבוטל או יתוקן ס' 52 (5) לפקודת האגודות השיתופיות, הקובע כי פסק בוררות שניתן מכוח הפקודה לא ניתן לערעור.

בג"ץ 491/18 עפגין נ' שרת המשפטים, פס״ד מיום 08/04/2018

כחלק מהבטחת התנהלותן התקינה של האגודות השיתופיות מוטלות עליהן, בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנותיה, חובות שונות וביניהן חובת ניהול מרשמים והעברת דיווחים לרשם האגודות השיתופיות.

בחוזר עיקרי חובות ניהול המרשמים והעברת הדיווחים.

תביעתו של יישוב הררית כנגד זוג אשר התגורר אצל קרובת משפחתם בשטח היישוב אולם לא נכלל בין חבריו. היישוב תובע את בני הזוג בתשלום סך של 23,150 ₪ בטענה כי למרות שאינם חברי היישוב עליהם לשלם עבור השירותים אשר היישוב מספק, וזאת משום שהם נהנים מהם בשל מגוריהם בשטח היישוב.

ת"א (שלום)(קריות) 3464-02-16 – הררית אגודה שיתופית נ' ירסקי ואח', פס״ד מיום 14/01/2018

ערעורם של בני זוג על החלטת עוזר רשם האגודות שלא להכיר בהם כחברי קיבוץ צרעה, אשר נתקבלה בעקבות בקשתם להיות מוכרים כחברי הקיבוץ מכוח התנהגות.

עמ"נ (ירושלים) 51529-09-17  יפה ואח' נ' קיבוץ צרעה, פס״ד מיום 20/02/18

אגודה שיתופית (Cooperative) היא סוג של תאגיד, דהיינו חֶבֶר בני אדם המתאגדים יחד להשגת מטרה משותפת, והם בוחרים להקים אגודה שהינה ישוּת משפטית נפרדת, כלומר הזהות של התאגיד ובמקרה זה אגודה שיתופית שונה מזהות של החברים בו.

בשונה מתאגידים אחרים, האגודה השיתופית (להלן: "האגודה") היא תאגיד שנועד לרווחת חבריו והגדלת הרווחים בלבד אינה המטרה היחידה, בשונה מתאגיד מסוג חברה לדוגמא, היא גם אינה עמותה וכאשר נצבר באגודה רווח, רשאית היא לחלק אותו לחבריה או להשקיעו בפעילויות אחרות של האגודה.

בשונה מחברה שבה יש בעלי מניות ועובדים, חבריה של אגודה הם אנשים היכולים לעזור לעצמם ולקחת את האחריות לגורלם ולשיפור איכות חייהם ובעיקרון ההתאגדות של אגודה מבוססת על עקרונות של שוויון ולכן מדובר בתאגיד עם דמוקרטיה ישירה. 

לכן יש חשיבות רבה לניהול תקין של האגודה ולתשומת לב לפרטים בו ורשימה זו באה להדגיש נקודות חשובות להתייחסות.

מצ"ב תזכיר חוק שבא לשנות את דרכי סמכות הערעור על החלטות רשם האגודות השיתופיות בנושא פירוקים ובוררויות ולהעבירם מבג"ץ ושר הכלכלה בהתאם לבית המשפט המחוזי ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים.

כידוע חופש ההתאגדות הינה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות במשטר דמוקרטי, אשר בצידה עומדת לאדם הזכות של חופש מהתאגדות- היינו הזכות לפרוש מחברות בתאגיד.

לזכות לפרישה מתאגיד, יש חשיבות רבה עת עוסקים אנו באגודה שיתופית, שכן ברבות מהאגודות השיתופיות, הזכות הקניינית במקרקעי החבר, שלובה בחברותו באגודה.

במספר פסקי דין קבע בית המשפט כי זכותו של אדם לפרוש מחברותו באגודה עומדת לו מבלי שיאבד את זכות הקניין ברכושו אשר בישוב ומבלי שיאולץ למכור את רכושו (ראה פרשת עפגין-נ' מתיישבי אמנון ה"פ 22222-07-10).

שאלה הנגזרת באופן ישיר מזכות חבר לפרוש מחברותו באגודה, הינה האם זכותה של האגודה השיתופית להמשיך ולגבות ממי שפרש מחברות בה, תשלומים המהווים מעין מיסי חבר?

ככל שמדובר באגודה שיתופית חקלאית בה שורר משטר נחלות , נמצא את התשובה לשאלה זו בממסגרת החלטה מס' 970 של מועצת מקרקעי ישראל. החלטה זו מכירה בזכות חבר אגודה שיתופית חקלאית לפרוש מחברותו באגודה מבלי שיאבד את זכויותיו באגודה. החלטה זו מחייבת את החבר הפורש מהאגודה לחתום על הסכם לקבלת שירותים וכפועל יוצא לשאת בתשלומים בגין השירותים שהאגודה מספקת לו.

רשם האגודות השיתופיות הוציא קול קורא לצורך קבלת התייחסות מהציבור על פרסום טיוטת הנחיות לוועדת ביקורת באגודה שיתופית.

חוזר ברית פיקוח מס׳ 7/18

עמוד 1 מתוך 6

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237