מידע בנושא תכנון ובניה

כללי כניסתו לתוקף של תיקון מס' 134 לחוק התכנון והבנייה (התיקון לחוק) שחל מ-1 בינואר 2023, צמצמה מאוד את יכולת הוועדות המקומיות לדון בהקלות במסגרת בקשות להיתרי בנייה.

תיקון מס' 134 חוקק, עובר לחוק ההסדרים לשנת 2021-2022. מטרת התיקון היא קיצור משך הטיפול בבקשות להיתרי בנייה, שבמסגרת מרביתן, מוגשות גם בקשות להקלות שונות מהתכנית המפורטת החלה במקום.

ככלל, נטל התיקון לחוק את  היכולת של וועדה מקומית, לדון בבקשות הקלה בהיתרי בנייה מכח תכניות שמופקדות החל מ-1 בינואר 2023 (התאריך הקובע), ואילך. בבקשות להיתרי בנייה הנסמכות על תכניות שהופקדו או אושרו לפני התאריך הקובע, ניתן להמשיך ולפעול במתכונת ההקלות הקודמת, לשנתיים נוספות מהתאריך הקובע, כלומר: עד 31.12.2025.

בתאריך 21 בפברואר 2023 פורסמו התקנות בהן עסקינן. תקנה מס' 4 לתקנות, מפרטת את הנושאים הבודדים בהן תוכל הוועדה המקומית להמשיך וליתן הקלות בבקשות להיתרי בנייה.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

בימים אלו מקודמת על ידי מינהל התכנון תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) למתקני מחקר ופיתוח אגרו וולטאיים, תמ"א 10/ד/15. התכנית, נמצאת בשלב הערות הוועדות המחוזיות.

מתקן אגרו וולטאי  הוא מיתקן פוטו-וולטאי המוקם בקרקע שייעודה חקלאי או שמתאפשר בה שימוש של חקלאות לפי כל דין, באופן שמתקיים בה במקביל שימוש חקלאי ושימוש להפקת אנרגיה.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

בימים אלה אנו עדים לרוח חדשה שנושבת מכיוונה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) המבקשת לבטל את חישוב הפוטנציאל התכנוני בשומות דמי רכישה!!!

רמ"י טוענת, כי העלות של שיטת השמאות הפרטנית כולל אומדן הפוטנציאל התכנוני של יחידת דיור שלישית, גבוהה מהתועלת האמיתית. עוד טוענת רמ"י, כי להבדיל ממבצע ההיוון במגזר העירוני שבו היוון הזכויות הוריד מהותית ואף ביטל את החיכוך הבירוקרטי, בנחלות המצב שונה. הטענה של רמ"י היא, שגם לאחר תשלום דמי רכישה, לאור כך שמוגשות בקשות לפל"ח, שימושים נלווים לחקלאות, בקשות להיתר בקרקע חקלאית ולאור הדרישה לקבל הסכמה וחתימת רמ"י על בקשות להיתרי בניה, שיעבודים, משכון ומשכנתא - "החיכוך" בין רמ"י לבעלי הזכויות בנחלות נמשך.

בהתאם לסיכום פגישה שנערכה בין נציגי רמ"י לבין "פורום ההתיישבות בלשכת עורכי הדין" עולה, כי בגיבוי אגף שמאות של רמ"י, עומדת לעלות הצעה להנהלת רמ"י ולמועצת מקרקעי ישראל, לעבור לטבלאות לפי שומה מדגמיות גם במסלול "דמי רכישה" ולא רק במסלול "דמי חכירה" וכן להפסיק לבצע שומות פוטנציאל תכנוני עבור יחידה שלישית בטענה כי מרכיב זה בשומות מעכב את עבודת השמאי וכאמור לא מבטל את החיכוך בין רמ"י לבעלי הנחלות.

הדברים האמורים מהווים רעידת אדמה של ממש!!! בכדי להתמודד עם המצב אליו נקלענו, אנו חייבים לפעול בכמה מישורים - מינהלי, משפטי, פרלמנטרי. עלינו למנוע את "רוע הגזירה" ככל שרמ"י תבקש להוציא לפועל את המסקנות שעולות לעיל וכן להתכונן לבאות ולהבין היטב במה מדובר.

יש לשים לב, כי ביטול "הפוטנציאל התכנוני" בשומות דמי רכישה יהווה מכה אנושה להחלטה שכבר כיום מעטים מממשים אותה לאור עלויות גבוהות ואי עמידה בתנאי הסף בהרבה מקרים. הלכה למעשה, יישום מסקנות רמ"י - שהן שגויות מיסודן ופוגעות בזכויות הקניין של בעלי הנחלות ומעמיקות את האפליה בין העיר לכפר - יביא ל"מכת מוות" ביחס ל"חזון חלקת המגורים" שהתגבש נוכח "הפוטנציאל התכנוני" במסלול דמי רכישה, מה שיגלגל את ההחלטה לארכיון, כך שהיא תיזכר רק בדפי ההיסטוריה כמכה קשה וכואבת נוספת שנוחתת על בעלי הזכויות בנחלות.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

ביהמ״ש המחוזי קיבל עתירה החלטות המועצה האזורית ברנר ("המועצה") והוועד המקומי של מושב בית אלעזרי המצוי בתחום המועצה ("הוועד המקומי" ו"המושב", בהתאמה) לדחות את בקשת העותרים להקים מקווה טהרה בתחומי המושב והמועצה.

ביהמ״ש ציין כי מעת שעניין מסוים מסור לסמכותה של מועצה אזורית, אזי על מנת "להוציא" את אותו עניין מגדר סמכויות המועצה "לטובת" ועד מקומי, יש להראות האצלה מפורשת של אותה סמכות קונקרטית מהמועצה לוועד המקומי; ומקום שלא כך הוא, הרי שהדבר נותר בסמכותה המקורית, הגורפת והשיורית של המועצה.

ובעניין זה הסמכות להחליט האם להקים מקווה אם לאו היא סמכותה של המועצה; סמכות זו לא הואצלה לוועד המקומי; וההחלטה של המועצה בעניין היא זו שעומדת לביקורת שיפוטית לפי כללי המשפט המנהלי לעניין אופן קבלת ההחלטה והפעלת שיקול הדעת.

זכות היסוד של הפרטים בחברה לחופש דת ופולחן אינה אבסולוטית. כך, אף בהינתן קבוצת מיעוט גדולה כמו בענייננו, המבקשת לממש זכות זו. יש לאזן את הדברים מול צרכים ואילוצים אחרים, ומול זכויות יסוד אחרות ככל שהן רלבנטיות לעניין.

עת״מ (מרכז) 26581-04-21 בוני ואח׳ נ׳ מועצה אזורית ברנר ואח׳, פס״ד מיום 24/03/2023

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

"הפוטנציאל התכנוני" הוא נושא שמלווה אותנו רבות בהליכי עיון חוזר ומול ועדת ההשגות. במאמר הראשון בסדרה, הסברנו מדוע רבים בוחרים כיום למכור את הנחלה ב"עסקת נטו" וזאת לאור עלייה משמעותית בשומות דמי הרכישה שמושפעות גם מה"פוטנציאל התכנוני" כפי שנקבע בשומות רמ"י.

העלייה הדרמטית בגובה דמי הרכישה (לעומת דמי ההסכמה שחלפו ביום 10.4.2018), הביאה לכך שחבויות המס בעסקאות במרכז הארץ ובאזורי עדיפות לאומית ב', מגיעות לכ- 50% ויותר והדבר גורם לחסרון כיס משמעותי עבור המוכרים שנדרשו לשנות את האסטרטגיה בעת ביצוע עסקת המכר.

עמדנו על עיוות נוסף שנמצא כיום בטיפול מול רמ"י והוא "מועד הוצאת השומה". רמ"י קבעה, כי השומה תקבע לפי ערך הקרקע למועד הוצאת השומה במקום לקבוע את הערך למועד השלמת המסמכים ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3  סימן ז'.

המועד הממוצע לקבל שומה לדמי רכישה עומד כיום על כשנה במקרה הטוב ועד שנתיים לכל הפחות במקרים אחרים, כאשר העיכובים נובעים מדרך הטיפול הסבוכה והמסורבלת של רמ"י, כאשר החוכר נדרש לשלם את "המחיר" נוכח העיכובים שכלל לא תלויים בו, באופן שהשומה שתתקבל מרמ"י חודשים ארוכים אחרי ביצוע העסקה, תהיה גבוהה במאות אלפי ₪ מזו שהוערכה על ידי השמאי מטעם המוכר בטרם ביצוע העסקה.

מצב זה יוצר חוסר וודאות אצל מוכרים, חוסר אמון במערכת, נזק כלכלי עצום עבור מוכרים ויש להמשיך ולפעול בדרכים המשפטיות המתאימות בכדי להביא סוף לעיוות הבלתי נסבל שלא מוכר בכל מגזר אחר.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

הוועדה המקומית לתכנון ובניה עמק הירדן, אישרה בישיבתה מסמך מדיניות ראשון מסוגו במרחב הכפרי המסדיר את המקומות בהם ניתן להציב תאים פוטו-וולטאיים על קרקע חקלאית. המסמך המדובר כבר זוכה לתמיכת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, משרד האנרגיה וגופים נוספים וכבר הביא להישג משמעותי בדמות אישור פרויקט פוטו-וולטאי על הקרקע לקיבוץ תל-קציר הנמנה על יישובי המועצה.

האם קיימת חזקה לפיה  מבנה "ישן" שלא נמצא לו היתר ייחשב כמבנה שהיה לו היתר אך ההיתר אבד, או לא נדרש היה להוציאו?

בית המשפט המחוזי מתייחס לאי הבהירות שלכאורה קיימת ביחס לחובת הרישוי של מבנים ישנים שהוקמו מלפני קום המדינה או כניסתו לתוקף של חוק התכנון והבניה (בשנת 1965), וקובע באופן מפורש כי אין חזקה כזו.

בפסק דין שניתן לאחרונה בעתירה מנהלית בעניין הימנותא(*) מבהיר בית המשפט כי החל מחקיקת פקודת בנין ערים בשנת 1936, כל בניית מבנה מחייבת הוצאת היתר בניה.

*עת"מ (חיפה) 12931-05-21 הימנותא בע"מ נ' וועדת הערר לתכנון ובניה מחוז חיפה, 11.11.2021.

מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר בנוגע למבנים חקלאיים נגזרת מהמדיניות הכוללת של המשרד בנוגע לפיתוח חקלאות בת קיימא בישראל. המדיניות הינה פועל יוצא למימוש חזון המשרד בדבר פיתוח חקלאות ישראל וביסוס ההתיישבות, הבטחת אספקת מזון טרי ואיכותי לתושבי מדינת ישראל ומינוף היתרון היחסי של חקלאות ישראל. בתנאי המחסור באמצעי הייצור החקלאיים בישראל, חקלאות מתוחכמת המבוססת על ידע מתקדם ומקצועיות ברמה גבוהה הינה הדרך היחידה ליצור חקלאות בת קיימא. חקלאות מתוחכמת מסוג זה מתבססת על שימוש במבנים חקלאיים ובהם בתי צמיחה ומבני עזר לתשומות ולטיפול בתוצרת לאחר קטיף, התואמים את דרישות החוק לפיקוח על ייצור הצמח ואת התקנים הבינלאומיים הרלוונטיים; על מבנים לגידול בעלי חיים המאפשרים תנאי גידול נאותים; על

מבנים החיוניים לתפקודם של ענפים חדשים בחקלאות וכד'.

מדיניות המשרד היא לאפשר את הקמתם של מבנים חקלאיים הנדרשים לייצור החקלאי - בגודל, בהיקף ובמיקום התורמים לאיכות הייצור החקלאי ולעמידתו בדרישות התקניות, תוך איזון בין צורכי המשק החקלאי לבין צרכים סביבתיים ונופיים.

סכסוכים רבים בין שכנים במושבים מתחילים כאשר ישנן הבנות רבות שנים בין שכנים אשר נעשות בעל פה. ההבנות נשמרות עד שמגיע יום בו אחד השכנים מוכר את זכותו בקרקע לאדם אחר אשר לא מוכן יותר לכבד את ההבנות הללו.

דוגמא לכך היא דרך משותפת בין חלקות סמוכות. זהו מצב בו כל שכן או אחד השכנים "תורם" חלק קטן משטחו על מנת ליצור דרך מעבר משותפת אשר תשרת את שני בעלי השטחים הסמוכים.

בשנים האחרונות מגיעים למושבים תושבים חדשים, רובם בעלי הון ומשאבים רבים, אשר קונים שטחים מהתושבים הוותיקים ולא מכירים בהסכמה ההדדית שהייתה בין מי שמכר להם את הנכס לבין התושב השכן.

התושבים החדשים, מבקשים היתרי בנייה ובונים גם בחלק ששימש עד כה כדרך מעבר. הדבר לא תמיד נעשה בתום לב ותוך התחשבות בצרכי התושבים הוותיקים אשר הסתמכו על הבנות רבות שנים.

דוגמא נוספת לסכסוך היא בעניין גבולות החלקה. במושבים רבים, טרם נעשתה פרצלציה ורישום מסודר של כל חלקה בפנקסי המקרקעין. התושבים מסתמכים על ההבנות שנעשו בניהם וכאשר מגיעים רוכשים חדשים, נוצרים סכסוכים סביב גבולות השטחים.

התושבים הוותיקים לרוב חוששים או שאין ביכולתם להתעמת עם התושבים החדשים והם נפגעים מהמצב כי נמנעת מהם דרך הגישה שלעיתים היא קריטית עבורם או שנגזל מהם שטח אשר שייך להם לפי הבנות רבות שנים.

בכתבה זו, יוסברו המושגים הנוגעים לדרך גישה כזו ויפורט מה ניתן לעשות על מנת לשמר את דרכי הגישה ואת גבולות השטח ללא תלות בזהות השכן.

האם חוק הוותמ״ל שתוקן והוארך הוא הישג לחקלאים או כישלון ? לכאורה החוק התקבל בהסכמה. למעשה, אין משמעות לתקרה של 30% בגריעת אדמות מיישובים.

נדל״ן היום  - 01/10/2021

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.