מידע בנושא רשות מקרקעי ישראל

ביום 9.4.2023 הוגשה העתירה לבג"ץ שבמרכזה עומדת הדרישה כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, יקבע כי פרק 4.20 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, כנוסחו לאחר תיקונו ביום 4.3.2020 - חורג מהותית מסמכות רמ"י לפי הדין המסמיך אותה, וראוי להורות על תיקונו על-ידי החייאת נוסחו הקודם לפיו מועד אומדן ערך הקרקע מושא עסקה במקרקעי ישראל הוא מועד העסקה בגינה מבוקשת הסכמת המשיבה 2, ולא מועד מתן שומת ערך הקרקע בפועל על-ידי השמאי מטעם רמ"י.

בג"ץ 2834/23 זאב קריין ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל (עדיין אין החלטה)

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

בשבוע הבא תציין הכנסת את יום החקלאות ביוזמת החקלאים והלובי החקלאי בכנסת.

לכאורה אנחנו צריכים להתרשם מכך שועדות הכנסת תקדשנה את דיוניהן לסוגיות הבוערות בחקלאות אולם האמת העצובה היא שהיוזמה מצביעה דווקא על המצב הקשה של החקלאות.

בשנים האחרונות הפכו החקלאים מחוד החנית של הכלכלה הישראלית לשק החבטות שלה והכל בחסות כת הקפיטליזם החזירי שנדמה שפקידי האוצר חברי כבוד בה ואביריה הם רשתות המזון והטייקונים של המשק הישראלי.

הגדילה לעשות "ממשלת השינוי בהובלת שרי החקלאות והאוצר שפוררו את החקלאות הישראלית וכעת מגדיל לעשות שר האוצר הנוכחי. כך למשל מתוך שיקולים פוליטיים צרים הוחלט במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להעביר את רשות התכנון המצוינת ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל. כתוצאה מחוסר שיקול הדעת הזה התפטרה מנהלת רשות התכנון ונכון להיום אין רשות תכנון בפועל ולמעלה מ 1000 נחלות תלויות באויר שכן נושא הקצאת קרקע לצרכים חקלאיים משותק. אין מדובר בבעיה פרטית של פלוני שכן מדובר על איזורי פריפריה .

קחו למשל את ישובי חבל שלום אשר לאחרונה הממשלה הגדילה להם את הפרוגרמות מ 100 ל 140 נחלות, אלא שרמ"י מגבילה את מימושן בזמן ואם הישובים לא יממשו את הפרוגרמה, הם יצטרכו להתחיל את התהליך מחדש ובינתיים הישובים נאנקים וגוועים. השלכה נוספת של חסרונה של רשות התכנון היא אי התכנסותן של ועדות הקרקעות והפרוגרמות של הרשות התכנון שקובעות הקצאת קרקעות וכך גוזרים על ישובים כפריים לפרפר.

אבל לשר האוצר לא אכפת מחקלאות. מבחינתו, אם מחיר סחורה חקלאית גבוה, הפתרון הוא לייבא גם אם הדבר כרוך בריסוק החקלאים וגם אם מדובר בפתרון קצר טווח בלבד ולמרות שמי שמתעשר מהמדיניות חסרת האחריות שלו הם היבואנים ורשתות השיווק.

התובעת הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו חוזה החכירה בין הצדדים הוארך לתקופה של 99 שנים החל מיום 1.3.2037 וללא כל תנאי נוסף. לחלופין תביעה לצו עשה המורה לנתבעת להאריך את חוזה החכירה בהתאם לאמור לעיל.

לטענת התובעת רמ"י לא רשאית לשנות את ההסכם באופן חד צדדי ובניגוד להסכמות וזאת בהיותה צד להסכם תקף ומחייב; קל וחומר בהינתן רשות שלטונית.

רמ"י טענה מנגד כי סעיפי ההסכם אשר הוספתם מתבקשת אינם "תנאי נוסף", לא משנים מהמערך ההסכמי בין הצדדים, אלא הבהרה המתחייבת בהתאם להחלטות רשות מקרקעי ישראל ובהתאם לחובתה של רמ"י כרשות ציבורית.

ת"א(ת״א) 61072-02-22 ב.ו.ב מדף 35 בע"מ נ' מדינת ישראל, פס״ד מיום 06/06/23

עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי, שלח לרב יצחק יששכר גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, הערות להצעות החלטה הצפויות להידון בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ואשר יש להן השלכות גם על אגודות היישובים החקלאיים וחבריהם. ההערות הם על דעת הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, התנועה הקיבוצית, ישובי פא"י, עמותת אדמתי והאיחוד החקלאי.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תובענה של מושב ישעי ופסק כי בן המושב שלא שילם את מלוא דמי הפיתוח בגין בנייה בהרחבה איבד את זכאותו לרכוש זכויות במגרש כמומלץ האגודה.

בין היתר, קבע בית המשפט כי אי-תשלום דמי הפיתוח מהווה הפרה יסודית של החוזה עם המושב, ולכן היה המושב זכאי לבטל את החוזה אף ללא מתן ארכה (אם כי במקרה הנדון המושב נתן לבן המושב מספר ארכות לתשלום). עוד נקבע בפסק הדין כי טענתו של בן המושב, שלפיה הוא זכאי שלא לשלם את דמי-הפיתוח בשל חובות של המושב לבני משפחתו, בעיקר חוב עבר לאביו – חבר המושב, אינן מצדיקות את אי-התשלום, מה גם שבן המושב לא העלה טענה מפורשת לקיזוז סכום דמי הפיתוח מחוב העבר של המושב לאביו לפני עריכת ההגרלה על הזכאות למגרש או מייד לאחר שהמושב הודיע לו על הזכייה בהגרלה.

ת"א (מחוזי י-ם) 13908-01-17  ישעי – מושב עובדים של של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בשארי (פורסם בנבו, 5.03.2023)

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

אגודת כפר שיתופי נהריה הגישה עתירה כנגד המנהל שדחה את ההשגה המשפטית בעניין המפרט הכספי שנערך ביחס למגרשים מסוימים שעמדו לרשות נהריה במסגרת הסכם ההשבה.

לפי המנהל נדרשה האגודה לשלם 91% מערך הקרקע נכון למועד עריכת המפרט הכספי על פי שומת השמאי. אגודת נהריה טענה בעתירה שיש לחשב את מחיר המגרשים, לפי הסכם ההשבה בין הצדדים, קרי לפי ממוצע המחירים המשוקלל של 40% המגרשים הראשונים ולא לפי "שומה עדכנית".

עת"מ 48831-09-22 נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 20/03/23

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

ביום 26.03.2023 פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה בדבר השכרת קרקע חקלאית לזמן קצר בשנת תשפ"ד (2023-2024).

מדובר באותם קרקעות חקלאיות שאינן חלק מקרקעות ה"משבצת" שרמ"י משכירה לתקופות של עד 3 שנים. זאת, בכפוף להגשת בקשה מתאימה ובכפוף לקבלת אישור משרד החקלאות ופיתוח הכפר. עוד קובעת ההחלטה את הרכב הוועדות אשר תידונה בבקשות שתוגשנה.

על פי ההודעה יש להגיש את הבקשות לשכירת הקרקע עד ליום 15.5.23.

מדובר במי שרוצה לשכור קרקע מסויימת שלא שכר עד היום, או במי שכבר מחזיק בחוזה שכירות לתקופה שמסתיימת עד ליום 31.8.23 או 31.12.23  ומעונין להמשיך את השכירות.

מי שאינו מעוניין להמשיך את השכירות גם מתבקש להודיע על כך לרמ"י.

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

אין זה סוד כי משבר הדיור בישראל בעיצומו, דבר שמתבטא בחוסר יציבות וחשש גדול בקרב משפחות צעירות וחסרי דיור בכל הקשור לקורת גג.

הדבר מקומם, שכן מעל 90% מקרקעות המדינה מנוהלת ע"י המדינה באמצעות רשות מקרקעי ישראל, דבר שהיה אמור להבטיח רווחה לפחות בתחום הדיור.

המצב שבה רשות מקרקעי ישראל היא למעשה מונופול שהפכה להיות פרה חולבת של הציבור חייבת להיפסק לפחות לגבי זוגות צעירים חסרי דיור.

מתוך מכתבו של עו״ד דודו קוכמן, הרב יצחק יששכר גולדקנופף, שר השיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל 

 

למעלה מתשעים אחוז מקרקעי מדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (היתר היא קרקע פרטית), דבר שלכאורה היה צריך לאפשר לכל אזרח בישראל לזכות לקורת גג במחיר סביר.

לא זאת, אף זאת זכות האדם לדיור הינה זכות בסיסית כחלק מכבוד האדם, דבר שאף הוכר בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

בסעיף 2א(1) לחוק שבה מוגדרים תפקידי רשות מקרקעי ישראל נקבע כי על הרשות להקצות קרקעות "למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי..."

מחירי הדיור הם לא גזרת גורל והם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי מיסים.

למרות שהחוק מחייב את רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים, כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור.

בעוד שבשנים 2018-2020 הכנסות רשות מקרקעי ישראל עמדו על כ-12 מיליארד ₪ לשנה בגין שיווק מקרקעין הרי שבשנת 21 זינקה הכנסת רשות מקרקעי ישראל לסכום של למעלה מ-31 מיליארד ₪ ובשנת 22 ההכנסה הזו עוד צפויה לגדול לכדי 36 מיליארד ₪.

רשות מקרקעי ישראל הפכה להיות משאב כספי ופרה חולבת בעידוד האוצר וזאת באמצעות מדיניות מכוונת על חשבון מדיניות שאף מוגדרת כאמור בחוק רשות מקרקעי ישראל, לתת משמעות כלכלית להקצאת מקרקעין לחסרי דיור ולזכאי דיור ציבורי.

ביהמ״ש העליון דחה ערעור של רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), בנוגע לאופן חישוב מחיר מגרשים שסאב זכאית לרכוש מרמ"י בפטור ממכרז. מדובר בקרקעות שהוסבו מייעוד חקלאי לצורך יישוב מתיישבים במסגרת תכנית ההתנתקות.

ביהמ״ש ציין כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת אופן חישוב מחיר המגרשים שסאב זכאית לרכוש בפטור ממכרז. והשאלה הטעונה הכרעה בענייננו היא, בעיקרו של דבר, שאלת פרשנותן של הוראות הסכם ההשבה גם אם אין הגיון שמאי בקביעת מחירי המגרשים. חוסר היגיון כלכלי זה, אין בכוחו לשנות את ההסדר שנקבע בהסכמה במסגרת הסכם ההשבה.

עע"מ 1122/22 מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ׳ סאב ניהול יזמות והשקעות בע"מ, פס״ד מיום 01.01.2023

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.