ידוע הדבר כי במשק חקלאי ניתן לבנות, בדרך כלל, שלוש יחידות דיור.

לכן, במקרים רבים מבקשים הילדים לבנות את ביתם על משק ההורים, כפתרון דיור זמין. הבונים משקיעים מיטב כספם בבניה, לעתים כאשר המשק אינו רשום על שמם, או שאינם רשומים כבנים ממשיכים.

אך מה קורה כאשר הנחלה עליה מבקשים לבנות כבר ממושכנת לטובת בנק או נושה אחר? האם בן הבונה במשק ההורים כפוף למשכנתא שלקחו ההורים, גם בלי קשר לבית שבנה?

ע"א  5922/15 בנק דיסקונט נ' קרויזר ואח', פסק הדין מיום 26.4.2017.

מוכר וידוע כי זכויות החברים בנחלות המושב מוסדרות ורשומות בספרי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולעיתים גם בפנקסי הגורם המיישב. רישום זה מהווה אינדיקציה ברורה, לכאורה, לכך שבמידה ורמ"י רשמה את הזכויות בספריה, בעלי הזכויות הם כפי שמופיע במרשם.

מה יהיה הדין במקרה בו בת זוג נרשמה לאחר שנים רבות בזכויות המשק של בעלה, במשותף. האם הדבר יהווה ראיה מספקת כדי לזכותה במחצית הזכויות בעת גירושיהן? בכך דן לאחרונה בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפסק דינו והנה הדברים לפניכם בתמצית.

עמ"ש (משפחה) (ב"ש) 48646-12-15 ל.א נ' י.א),

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237