עידן הנחלה המהוונת יצא לדרך. כל המרחבים ברשות מקרקעי ישראל מיישמים את החלטה 1464 המאפשרת כניסה בשני מסלולים: מסלול "דמי כניסה" בסך של 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים הכוללת זכויות בניה בסיסיות (375 מ"ר) ומסלול "דמי רכישה" בסך של 33% + מע"מ משווי חלקת המגורים הכוללת את מלוא הפוטנציאל התכנוני. בשנים האחרונות נערכו שומות "פיילוט" לשני המסלולים ובהתאם לכך בנינו תהליכים במשפחות שמבקשות לבצע תכנון עתידי של הנחלה וחלוקה בין הילדים במסגרת פיצול מגרשים מנחלות, היוון חלקת המגורים, בנייה של בית שני ושלישי בנחלה, ביטול רצף בין דורי וכו'. שומות "אמת" שהגיעו מרמ"י מצביעות על כך שההערכות היו גבוהות מהשומות שהגיעו בפועל והדבר כמובן מאוד משמח. אנו ממליצים לפעול ליישום החלטה 1464 באחד משני המסלולים בהקדם שכן ההיסטוריה מלמדת שעם הזמן ערך הקרקע עולה והשומות שנקבל היום לא יהיו דומות כלל לאלו שיתקבלו בעוד שנה ויותר.

בית שלישי בנחלה הוא נושא מרכזי שמעסיק אותנו רבות במגזר החקלאי. חשוב להבין, כי החלטה 1464 אינה עוסקת בבניית בית שלישי בנחלה, אלא שתיקון 1ב לתמ"א 35 מאפשר את בניית הבית השלישי בנחלה והיישום של מתווה שלוש יחידות בשלושה מבנים נפרדים, יתאפשר לאחר שתהיה תב"ע חדשה שתחול על המושב או תב"ע מועצתית או תב"ע פרטנית לנחלה אותה יכול לבצע בעל הנחלה באופן עצמאי.

רשות מקרקעי ישראל פתחה את השערים בכל המרחבים והחלה ליישם את החלטה 1464 במסלול "דמי כניסה" 3.75% + מע"מ ובמסלול "דמי רכישה" 33% + מע"מ.

היישום של החלטה 1464 הינו וולנטארי ומתבצע בהתאם לצרכים של בעל הנחלה. במקרה של מכירת הנחלה היישום הוא "כפוי", כך שבעל הנחלה (המוכר) יידרש לשלם את "דמי הרכישה" הכוללים את דמי ההסכמה עבור החלקות החקלאיות תחת תשלום "דמי הסכמה" כפי שנגבה עד היום בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 534.

בעל נחלה שרכש את הנחלה החל מיום 9.6.11 (מועד אישור ההחלטה בבג"ץ) יכול לפנות כבר כיום לרמ"י ולהגיש בקשה ל"התחשבנות מחדש". ככל והתשלום שהיה עליו לשלם בהתאם להחלטה 1464 הוא נמוך מזה ששולם על ידו בהתאם להחלטות שהיו תקפות, בעל הנחלה זכאי להחזר בגין ההפרש.

בנוסף חשוב להכיר, כי בעלי נחלות שרכשו נחלות החל מתאריך 1.1.93 ובעסקה שולמו דמי הסכמה, יהיו זכאים לשלם דמי רכישה בסך של 20% בלבד, כלומר ניתנת הנחה של 13% בגין דמי רכישה.

ברשימה זו נבקש להפנות את שימת הלב להשפעה שעשויה להיות להחלטה 1464 על גובה החבות במס שבח ובהיטל השבחה בעת מכירת נחלה.

"עידן הנחלה המהוונת" החל בימים אלה להיות מיושם ברשות מקרקעי ישראל, כך שכל המרחבים יודעים לקלוט בקשות לתשלום "דמי כניסה" (3.75%) ו- דמי רכישה (33%) לפי החלטה 1464.

בכדי להגיע מוכנים, יש להסדיר את הנחלה למעבר הבין דורי בהתחשב בכך שניתן יהיה לפצל שני מגרשים מהנחלה (לעיתים אף יותר בהתאם לתב"ע ולקיבולת יחידות הדיור לפי תמ"א 35) וכן לבצע פעילות של פל"ח בחלקת המגורים, לרבות מבני קייט, מבנים לשימוש עם אופי חקלאי, מבנים לשימוש של משרד, קליניקה, גן ילדים, בית קפה, גלריה וכו', כל מושב בהתאם לאופיו והשימושים שהוא מבקש לאפשר לבעלי הנחלות עם מבט קדימה לדור הבא.

חברי הוועדים מתבקשים לשים לב היטב לשינויים המתרחשים בהחלטות רמ"י ולהתחיל לפעול ליישום ההחלטות לרבות במסגרת, הסדרת תב"ע חדשה למושב, הסדרת שימושים במשבצת האגודה ליזמויות בהתאם להחלטה מועצת מקרקעי ישראל 1455, הסדרת משבצת האגודה לרבות קרקעות עודפות, שימושים חורגים וחריגות בניה במשבצת וכן להביא לידיעת ציבור בעלי הנחלות את החשיבות בהסדרת המבנים בנחלות לצורך יישום החלטה 1464 והחלטות נוספות שפורטו לעיל, בכדי לבצע את הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" בהצלחה.

אביגדור לייבוביץשניר שערפתיחת השערים ליישום החלטה 1464:

"עידן הנחלה המהוונת", עומד בפתח ורמ"י כבר החלה ליישם את החלטה במרחב צפון ואף פתחה צוהר בשערים במחוז מרכז. בעת מכירת נחלה ולאחר תשלום "דמי רכישה" חבויות המס שיחולו על מוכרים עשויות להגיע לסך של כ- 50% באזור המרכז ולסך של כ- 45% באזורי עדיפות לאומית.

עמדנו על החישוב של הנחות אזורי עדיפות לאומית והראנו כיצד תחושב הנחת אזור עדיפות לאומית באזורי עדיפות "קו עימות", אזור א' ואזור ב', עד תקרה ההנחה שעומדת על 900,000 ₪ ובעת פיצול מגרש מנחלה עד 450,000 ₪.

מערכת היחסים בין הורים לילדים חתנים וכלות כאשר ברקע עומדת נחלה, יוצרת תקלות משפטיות שמשליכות על משפחות לדורות.

אחד הנושאים המרכזיים בעולם הנחלות, שמעלה שאלות משפטיות כבדות משקל, הוא בניית בית בנחלה של ההורים. ב"עידן הנחלה המהוונת" נושא זה עומד להיות אף סבוך יותר לאור האפשרות לבניית בית שלישי נפרד בנחלה ופיצול שני מגרשים מנחלה ורישום ע"ש הילדים.

נבהיר, כי כאשר ילד בונה בית בנחלה הרשומה ע"ש ההורים, ולילד אין זכויות בקרקע אלא במבונה בלבד, ובנוסף הילד/ה נשוי ומביא עימו בן/בת זוג וילדים להתגורר בבית, נוצר מארג משפטי סבוך בו שותפים מספר צדדים בעלי אינטרסים שונים (למרות שמדובר במשפחה), מה שעשוי להביא ל"תקלות" משפטיות ומשפחתיות.

אנו בפתחה של שנת תשע"ז שתבוא עלינו לטובה במהלכה עומדים להתרחש שינויים במגזר החקלאי שהחלו בשנת תשע"ו.

החלטות רמ"י שתוקנו במהלך השנים האחרונות, לאחר בג"ץ פורום הערים העצמאיות (9.6.11), קרמו עור וגידים במהלך שנת תשע"ו וכעת החלטה 1464 שהיא ההחלטה המרכזית שתשנה את מערך הזכויות בנחלות, עומדת רגע לפני יציאה לדרך.

החלטה 979 בגלגוליה השונים ובמספרה הנוכחי 1464, היא נקודת מפנה היסטורית חשובה בתהליך השינוי והיא למעשה השער לכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" עליו אנו דנים רבות.

במהלך השנים ממועד ההחלטה בבג"ץ (9.6.11) לא ניתן היה להודיע על מועד ליישום ההחלטה ובציבור אף התפתחה אדישות מסוימת וסקפטיות ביחס ליישום של החלטה 1464.

בשנת תשע"ו הרשות פעלה רבות לקדם את יישום ההחלטה. הרשות גייסה כח אדם, ערכה מכרזים לגיבוש המחלקות במחוזות של "אגף חוזים לדורות בהתיישבות", הכינה מערכת מחשב, הכינה את החוזים והמסמכים הנדרשים ליישום ההחלטה, הכינה נהלי עבודה והתקדמה בפיילוט ליישום החלטה 1464 והחלטה 1311, אותו מבצע האגף מזה מספר שנים, מאז אישור ההחלטה בבג"ץ (9.6.11).

הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" תתרחש בשנת תשע"ז. הרשות תפתח את השער ליישום ההחלטה, בעוד מספר חודשים (ברבעון הראשון של שנת 2017), כאשר במחוז צפון של הרשות ניתן כבר כיום לפעול ולבקש את יישום ההחלטה, בייחוד בתהליך של מכירת נחלות או בהליך שיוך דירות בקיבוצים. במרכז הארץ ניתן לבקש ליישם את ההחלטה במקרים מיוחדים (הליכים משפטיים, סיבות רפואיות, כלכליות, משפחתיות וכו').

בית המשפט קובע כי יום יישום ההחלטה הוא יום חתימת שר האוצר על ההחלטה ולא יום פסיקת בג"ץ שלא שינה דבר בהחלטתו ככל שהדבר נוגע לסדרי התשלום

(גלוב ס- 06/0916)

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 22744-03-14 ), שירה גרא וגולן אזרד נגד רשות מקרקעי ישראל, על ידי כבוד השופטת רבקה למלשטריך-לטר , נקבע כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון הזכויות בחלקת המגורים (979 ועדכוניה), יחולו ממועד אישורן כדין, כלומר, ממועד חתימת שר האוצר עליהן.

על רקע ישיבת מועצת מקרקעי ישראל שתתקיים מחר שתדון בין היתר בסוגית ההיוון לבעלי קרקעות פרטיים במרכז הארץ, קוראים נציגי המגזר החקלאי לשר האוצר לא לאפשר את אפלית המגזר הכפרי ביחס למגזר העירוני.

במכתב ששלח מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, לשר האוצר, כפי שנוסח במשותף על ידי נציגי האיחוד החקלאי, התק "צ , הקיבוץ הדתי , ארגון העובד הציוני , משקי חירות - בית "ר ויישובי פועלי אגודת ישראל, כותב עו"ד דודו קוכמן כי ההחלטה לאפשר לבעלי קרקעות פרטיים להוון את הקרקע שלהם ללא תמורה למינהל היא שערוריתית ואם תשאר על כנה, אזי יש להחילה גם על המגזר הכפר

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה מקור:

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702

זוהר טבנקין 0587824237