"משפחה ונחלה" - יוצאים לחירות פסח תשע"ז / אביגדור ליבוביץ, עו״ד ושניר שער (רו"ח), עו״ד

שניר שערחז"ל אמרו: "בניסן נגאלנו, בניסן עתידין ליגאל".

בחודש ניסן הטבע מתחיל להתעורר, הריח של הפרדסים באוויר נושא עימו בשורה לצמיחה והתפתחות. בפנימיות אנו מכוונים לסדר פסח עם המשפחה בכדי לזכור את מה שעברו אבותינו במצרים.

בפתיחת ההגדה אנו קוראים: "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם..."  

מה הקשר בין "לחם העוני" שאכלו אבותינו במצרים לימינו? ולמה אנו צריכים לזכור את מה שאבותינו אכלו במצרים בכל שנה בסדר פסח?

ההגדה באה ללמדנו שכאשר אבותינו היו במצרים הם היו במקום נמוך, סגור, צר, הם אכלו לחם עוני ולא הצליחו לעלות למעלה ולצאת מעבדות לחירות. השהייה במצרים בימינו היא עצימת עיניים למצב שבו אדם נמצא מבלי לעצור לרגע ולבחון את מצבו האישי הפנימי, לעשות חשבון נפש ולומר לעצמו, אולי אני אשם במצב אליו הגעתי?

בליל הסדר אנו חווים מפגש משפחתי עם כל הבעיות שכרוכות בכך. אם אדם מגיע לליל הסדר מכוון למקום של יציאה מעבדות עם רצון לצאת מהמקומות הנמוכים בהם הוא נמצא, מהבעיות שסובבות את חייו ובאמת הוא מסכים להשתנות, בלילה הזה שנקרא "ליל שימורים", אפשר להגיע למקומות חדשים ונפלאים.

כעת נחבר את הדברים האמורים לגבי ליל הסדר לתהליכים שאנו חווים במסגרת "משפחה ונחלה" בדורות הקודמים ובמעבר לדור "הנחלה המהוונת".

במעבר "הבין דורי" של הנחלה מההורים לילדים עוד מקדמת דנא נולדו קשיים רבים שהביאו משפחות למלחמות קשות עד לרמה שילדים שכחו את ההורים מקימי הנחלה שגידלו אותם באהבה ורצו את כל הטוב שבעולם עבורם. בדורות הקודמים הורים שעבדו בחקלאות בנחלה ידעו כי אחד הילדים או יותר ימשיך אותם כ"בן ממשיך". כך היה נהוג, הילדים באים לנחלה בונים את ביתם ועובדים ביחד עם ההורים בנחלה שפרנסה את המשפחה. פעמים רבות אחד הילדים קיבל את הנחלה והאחים האחרים לא אמרו דבר. לעיתים כאשר מספר ילדים עבדו בנחלה ורק אחד מהם מונה כ"בן ממשיך" מצאו הורים כי הם נמצאים בתוך מלחמת אחים על הזכויות בנחלה עוד בחייהם, כאשר המלחמות המשיכו גם כאשר ההורים הלכו לבית עולמם.

בדורות הקודמים לא היה נהוג לערוך צוואות. לעיתים נערכו צוואות שלא מתאימות להחלטות רמ"י או מנוגדות להסכמי המשבצת,  מה שהגביר באופן משמעותי את מלחמות הירושה בין אחים.

החלטות רמ"י שמתייחסות ל"עידן הנחלה המהוונת" מאפשרות לפתור סכסוכים בין בעלי נחלות בהליכי גישור בין משפחות שעברו דרך ארוכה של ייסורים מהרגע שבו החל הדיון הגורלי - מי יקבל את הזכויות בנחלה?

בדור הנוכחי ישנם פתרונות פרקטיים לחלוקת הזכויות בנחלה ואנו ממליצים לבעלי הנחלות להכיר את ההחלטות בכדי לשמור על הנחלה והמשפחה לדורות.

נשתף אתכם לכבוד פסח תשע"ז בסיפור מיוחד שיכול להביא לקוראים נקודות אור למחשבה כאשר כל אחד יוכל להסיק את המסקנות המתאימות למצב בו הוא נמצא כיום או עתיד להימצא עם המשפחה.

המשפחה מעל הכל - סיפור מהחיים לפסח תשע"ז:

למשה וחגית ארבעה ילדים. הם הקימו נחלה לתפארת ופיתחו משק פרחים משגשג. הבן הצעיר רועי השתחרר מהצבא והצטרף לעבודה עם אביו ואחיו הבכור יואב. בנחלה שני בתים בהיתר באחד מתגוררים ההורים והשני מושכר, בית שלישי הוא מבנה יביל בשטח 120 מ"ר שהוצב בנחלה על ידי יואב לפני כעשר שנים ובית רביעי הוא בית אימון בשטח של כ- 80 מ"ר הוסב למגורים לפני חמש שנים בו מתגורר רועי. שתי הבנות דנה ויעל גרות בהרחבה במושב. המשפחה מלוכדת וכל הילדים נשואים עם ילדים. המשפחה נוהגת להיפגש רבות וההורים מאושרים על כך שהילדים והנכדים קרובים אליהם. יואב הבכור עובד עם אביו מזה כעשר שנים וההצטרפות של רועי לעבודה הביאה משב רוח חדש לעסק. שני האחים עובדים בשיתוף פעולה והאבא שהתבגר מנהל את העבודה מלמעלה ועם השנים מקנה יותר סמכויות לילדים בדרך להעברה הבין דורית של העסק.

נושא החלוקה של הנחלה עדיין לא עלה על שולחן ובין ההורים לבין הילדים אין הסכמים או הסדרה בע"פ. הילדים מכבדים את האבא עובדים, מתפרנסים ולא העסיקו את דעתם בנושא דור ההמשך בנחלה. בחלוף השנים האבא מתבגר ויוצא לגמרי מהעסק. עם היציאה לפנסיה בגיל שמונים האבא חלה ונפטר מבלי להותיר אחריו צוואה. בהתאם להסכם המשבצת אם המשפחה מקבלת את מלוא הזכויות בנחלה ללא צורך בצוואה ואכן היא נרשמה ברמ"י כבעלת מלוא הזכויות בנחלה.

האמא מבוגרת מעל גיל 80 ונוהגת להשתתף בפגישות של הדור הותיק במושב. באחד המפגשים היא שמעה מחברות סיפורים על מלחמות ירושה ובפעם הראשונה דאגות החלו להתגנב לליבה, כאשר שאלה אחת העסיקה אותה ולא נתנה לה מנוח - איך אעביר את הזכויות בנחלה כאשר שני הילדים עובדים כבר שנים בעסק המשפחתי בזמן שהנחלה ניתנת לרישום ע"ש ילד אחד בלבד?

האמא חששה מאוד לשתף את הילדים בדילמה שהעסיקה אותה והדירה שינה מעיניה. היחסים בין הילדים היו טובים והיא פחדה שהדיון על הנחלה יגרום למחלוקות שהיא לא תדע כיצד להתמודד איתן בגילה המבוגר.

בשלב הזה האם המבוגרת הגיע לייעוץ – השאלה שעלתה בייעוץ היא – איך מעבירים את הנחלה לדור ההמשך כאשר שני הילדים עובדים בעסק, מתגוררים בנחלה שנים רבות ואין הסכמים או תיאום ציפיות כאשר האבא היה בחיים ולא כיום?

האם המבוגרת הסבירה כי קשה לה מאוד לאחר שהיא איבדה את בעלה. הם היו חברים טובים, היא הסבירה. הוא תמך בה בשעות הקשות שלה והיה עמוד התווך של המשפחה. כאשר הוא היה בחיים היא נהגה לשתף אותו בהתלבטויות שעלו במהלך השנים והוא היה שותף הסוד שלה ועזר לה לפתור את הדילמות.

כעת היא נותרה לבדה, בגיל מבוגר וקשה לה נפשית להתמודד עם המעמסה של חלוקת הנחלה והשאלה היא מה עושים בכדי לא לעורר דובים מרבצם?

בראשית הדברים כאשר הבנו כי הילדים מתגוררים במבנים ללא היתר הוסבר כי יש לפעול בדחיפות להסדיר את המצב התכנוני בנחלה בכדי שלא יוגשו תביעות ודרישות לתשלום דמי שימוש מרמ"י. מחישוב שערכנו עלה, כי הצפי לתשלום דמי שימוש עבור 200 מ"ר למגורים וכן עבור שטח מחסן של כ- 1,000 מ"ר שמשמש להשכרה לעסק נאמד בסך של כשני מיליון ₪. האמא קיבלה בתדהמה את הבשורה מה שהכביד עוד יותר על התהליך שהיא אמורה לעבור מול הילדים.

הצעתי שנקיים פגישה עם הילדים בלבד בלי בני זוג ביחד עם האמא. הגברת בתחילה סירבה להיות נוכחת בפגישה אך לאחר שהוסבר לה כי נוכחותה חשובה מאוד היא הסכימה והפגישה התקיימה כשבועיים לאחר מכן.

מצאתי בפגישה שני אחים בוגרים בגיל חמישים ויותר חייכנים עם כבוד רב לאם המשפחה. הסברתי לאחים כי מטרת הפגישה היא דיון על המעבר הבין דורי של הנחלה והם כבר היו מוכנים לכך לאחר שהאם הסבירה להם מה מהות הפגישה. מה שהם לא היו מוכנים לו הוא מה שקרה בהמשך.... .

הסברתי לאחים כי הבעיה העיקרית עימה יש להתמודד בשלב ראשון הוא השימושים החורגים בנחלה. ערכתי עבורם את החישוב והם הבינו כי הסיכון הוא תשלום של כשני מיליון ₪ עבור דמי שימוש. האחים הוכו בתדהמה. שאלתי אותם אם ביקר בעבר פקח בנחלה מהועדה או מרמ"י אך שניהם ענו כי לא ידוע להם כי היה פקח בנחלה. הבהרתי להם כי יש להסדיר מידית את המבנים בנחלה. לאור כך שלאחד מהם יש ילד נשוי ניתן היה להסדיר שלוש יחידות בשלושה מבנים. את המבנים ללא היתר יש לפנות או להשיב למצב ההיסטורי לפי ההיתרים ולפנות את השוכרים מבית המגורים כי אסור להשכיר בתים בנחלות וכן יש לפנות מידית את המחסן החקלאי המשמש לעסק להשכרה.

האחים הסבירו כי דמי השכירות מקיימים את האמא בשוטף ובתגובה הובהר להם כי תשלום של שני מיליון ₪ עשוי להביא למכירת הנחלה ועדיפה הדרך של פינוי מאשר תשלום דמי שימוש. עוד הובהר להם כי דמי שימוש משולמים עבור תקופת העבר וגם אם הם יצליחו לעמוד בתשלום, בכל מקרה הם יידרשו להסדיר מבנים בנחלה ולשלם עבור ההכשרה, כך שחבל על הכספים שישולמו ללא כל תכלית וכדאי להשקיע כספים בהסדרה במקום בקנסות.

לאחר שעברנו את השלב הראשון והאחים הסבירו כי הם יחשבו על ההסדרה, עברנו לדבר על חלוקת הנחלה לאחר 120 של האמא. כאן נתקלנו בבעיה שכן מעולם לא היתה שיחה משפחתית בנושא ושני האחים שגרים בנחלה ועובדים בעסק שנים רבות ציפו כל אחד לקבל את הזכויות בנחלה.

השקט שהיה כל השנים הוא השקט שלפני הסערה כך הבנו במהלך הפגישה. כל אחד מהאחים חשב על הדברים עם עצמו בלבד ולא העלה בדיון משפחתי את הנושא וכעת בפעם הראשונה כאשר האבא נפטר והאם מעל גיל שמונים המשפחה צריכה להתמודד עם חלוקת הנחלה.

כל אחד מהאחים פרס את משנתו וביקש להסביר למה הוא זה שצריך לקבל את הזכויות בנחלה. הוסבר לאחים כי ניתן לרשום את הנחלה ע"ש אחד מהם בלבד וקיימת אפשרות של פיצול בית מגורים אחד מהנחלה ורישום של יתרת הנחלה ע"ש השני. לגבי העסק המשפחתי הוסבר כי ניתן לחתום על הסכם מתאים שיסדיר את היחסים לאורך שנים ואף לערוך שומה בכדי ליצור שיוון בין האחים. כעת האם העלתה שאלה - מה יהיה גורל הבנות? האם הן לא אמורות לקבל חלק בנחלה המשפחתית או לפחות פיצוי כספי?

ברגע זה האחים הרימו שניהם גבות והביעו פליאה על כך שלא ברור לאם כי הם גרו בנחלה ועבדו בה שנים רבות ולאחיות אין כל חלק בנחלה מבחינתם. האם המבוגרת התקשתה לדבר היא ממש גמגמה ובכוחות שהיא אספה היא הסבירה להם שהנחלה שווה כסף רב, היא ואבא פיתחו אותה שנים רבות והיא רואה בבנות חלק מהמשפחה ולאור כך הן זכאיות לפיצוי אולי לא בשווי 1/4 מהזכויות אך היא חושבת שיש לפצות אותן. האחים לא קיבלו את עמדת האם אך הם כיבדו אותה ולא יצרו דרמה בפגישה. בנימוס הם הסבירו כי יחשבו על הדברים לרבות על נושא השימושים החורגים וישיבו תשובה.

המשפחה נעלמה לתקופה של חצי שנה. מבדיקות שנערכו מול האם שהלכה ודעכה עלה כי היא חלתה ואין לה אפשרות להתמודד עם התהליך של החלוקה והיא מבקשת לערוך צוואה. האם המבוגרת נכנסה לאשפוז מספר ימים לאחר השיחה ולמרבה הצער הלכה לבית עולמה. המשפחה כאבה את אובדנה של האם שהיתה יקרה מאוד לילדים.

לאחר כחודשיים האחים הגיעו שוב לפגישה. בתחילת הפגישה הציגו האחים כתב תביעה מרשות מקרקעי ישראל על סך של 2,200,000 ₪ עבור דמי שימוש לרבות תביעה להריסה וכן כתב אישום מהועדה המקומית לתכנון ובניה. האחים היו שבורים. הם הביטו זה בזה ולא ידעו מה לעשות? אין להם את היכולת הכלכלית לשלם את דמי השימוש והם ראו את הנחלה נעלמת להם מתחת לידיים.

האחים הבהירו כי אם התביעה לא תימחק הם לא יוכלו לעמוד בתשלום ויידרשו למכור את הנחלה. מכירת הנחלה ותשלום החובות תביא לקריסה של שתי המשפחות. האחים היו מלוכדים וביקשו למצוא פתרון, לא היה להם מקור מימון והם רצו מכל מאודם לשמור על הנחלה. הוסבר להם כי את התביעה לא ניתן יהיה למחוק אך ניתן יהיה להפחית את דמי השימוש ובכל מקרה עדיין התשלום יהיה גבוה מאוד ולמרבה הצער הם הודיעו כי הם לא יוכלו לעמוד בתשלום.           

בסיום הפגישה ביקשתי מהאחים שיבחנו שוב את מקורות המימון ובינתיים נתחיל לטפל בתיק.

לאחר יומיים התקבלה שיחת טלפון מהאחות דנה שמתגוררת בהרחבה במושב. היא ביקשה להגיע לפגישה בהקדם ואכן הגיעה לאחר מספר ימים. פגשתי את דנה. אשה כבת חמישים לערך, משכילה, ד"ר לרפואה, משכמה ומעלה בעלת נימוסים ונעימה לשיחה. דנה פתחה את השיחה ואמרה שהמשפחה כואבת מאוד את אבדן האם. היא זוכרת את האם כמי שליכדה את המשפחה שלא הסכימה בשום אופן לדבר עם דנה על הנחלה גם כאשר דנה שאלה אותה מה יהא גורל הנחלה אחריה.

דנה שיתפה כי הגיעה לידיעתה מהדיבורים במושב, שהוגשה תביעה כנגד האחים שלה. דנה החלה לדבר על האבא שפיתח את הנחלה ובמו ידיו הביא אותה למצבה כיום. היא היתה הילדה המועדפת של אבא "תום בוי" ממש. כשהיתה ילדה היא נהגה לנסוע על הטרקטור עם אביה, היא אהבה לשבת על הכנף של הטרקטור. היא סיפרה שאהבה את ההרגשה כשהרוח העיפה את שערה לכל עבר ואבא נותן לה יד, היא הרגישה שדבר לא יכול לפגוע בה כשאבא לידה. היא סיפרה שהנחלה היתה כל חייו והיא היתה לידו שעות רבות וסייעה לו.

דנה סיפרה שהיא זוכרת שפעם אחת כשהיא טיילה עם אביה בחממות, בעודם מביטים על הפרחים המדהימים שגדלו עם הרבה אהבה שקיבלו מאביה אבא אמר לה: "דנה יקירתי יום אחד אני לא אהיה פה אבל את חייבת להבטיח לי שתעשי מה שצריך בכדי שהכל ימשיך להתקיים לדורות".

את המשפט הזה דנה זוכרת מאז שהיא היתה בת 15 ועד היום למרות שחלפו עשרות שנים.

כאשר האמא היתה על ערש דווי היא אמרה לדנה כמה מילים אחרונות שהיו צוואתה של האם: "דנה אני יודעת שאבא אהב אותך מאוד, את היית הילדה המועדפת שלו, אני לא יודעת איך אבל אני מבקשת ממך שתשמרי על הנחלה ועל המשפחה אני סומכת עלייך". דנה בעיניים דומעות ובידיים רועות חיבקה את האמא והבטיחה לה שהיא תעשה הכל בכדי לשמור על הנחלה והמשפחה לדורות - לאחר מספר ימם האם נפטרה.

דנה כאבה את האבדן ולא עסקה בנחלה אך השמועה על הגשת התביעה הגיעה אליה והיא לא רצתה לדבר עם האחים בכדי לא לגרום להם לפגיעה באגו. דנה לא ידעה את שידע מי שהיה בפגישה עם האמא - שהאחים רצו לנשל את דנה ואחותה יעל מהזכויות בנחלה ולא הסכימו לפצות אותן כלל. דנה זכרה את אביה וזה מה שהנחה את צו מצפונה. דנה היא אשה בעלת יכולות והיא הציעה לשלם את דמי השימוש ואת כל הקנסות בכדי לסגור את התיקים במסגרת הסדר משפחתי. הצעתה היתה מאוד מרגשת ולא צפויה ומיד סוכם כי האחים יוזמנו לפגישה בכדי לשוחח עימם על הנושא.

לפגישה הבאה הגיעו האחים, דנה ואחותה יעל. זה היה מפגש מאוד מרגש. האחים עדיין לא החלו לדבר אבל היתה התרגשות באוויר. היה ברור שמשהו הולך לקרות. האחים לא ידעו למה הבנות בחדר ולכן נתנו לדנה את רשות הדיבור ראשונה. דנה הביטה בנוכחים. פחד במה לא היה לה היא רגילה לדבר מול ציבור, היא מרצה מבוקשת ויכולה לדבר על ענייני רפואה בשטף מבלי שמישהו יוכל לעצור אותה. כעת היא היתה צריכה לדבר על הנחלה המשפחתית, התמונה של אביה עמדה לנגד עיניה כאשר האחים שלה נמצאים בחדר ואימה הלכה לא מזמן לעולמה. כל הנוכחים ראו שהיה לה קשה. דנה אספה את עצמה ניגבה דמעה שזלגה מזוית העין, הברק של הדמעות הגביר עוד יותר את הלהט שהיה לה בעיניים כשהיא החלה לדבר על הנחלה. היא פתחה ואמרה: "אחים יקרים, הנחלה הוקמה על ידי אבינו שיקר לנו. אתם יודעים עד כמה היחסים בינינו היו קרובים. אבא הותיר צוואה בע"פ כשהייתי בת 15. אבא ביקש שנשמור על הנחלה בכל מחיר ולצורך זה התכנסנו". האחים ההמומים הביטו בה ולא הבינו לאן היא מכוונת. לאט הם התחילו להבין שדנה יודעת על התביעות אך לא חלמו על מה שהיא תגיד בהמשך. דנה המשיכה ואמרה: "אתם עבדתם כל השנים עם אבא ופיתחתם את הנחלה. אני שוחחתי עם יעל והחלטנו שלמרות שההורים לא הותירו צוואה אתם הזכאים לקבל את הנחלה". ברגע זה היה ניתן להרגיש בחדר את החשמל, לא נותרה עין יבשה כולל של המגשר. היתה התרגשות שלא ניתנת לתיאור במילים. שוב המבטים הופנו לדנה והיא המשיכה: "אני יודעת על הגשת התביעות ומבינה למה לא שיתפתם אותנו. ישבתי עם עצמי והחלטתי שאנחנו שומרים על הנחלה של המשפחה לדורות כמו שאבא רצה, גייסתי את הכספים ואני מבקש לסגור את התביעות ולבצע ביניכם את החלוקה". האחים ההמומים לא יכלו להכיל את עוצמת הדברים וההלם שהם היו בו ניכר על פניהם. הם הודו לדנה ולא ידעו את נפשם מרוב אושר. דנה לא ביקשה כבוד היא הבהירה שזו החובה שחלה עליה והיא עושה זאת מאהבה לאבא ואמא ולאחים.

לאחר הפגישה הוסרו התביעות הכספים שולמו, הגענו להסדר משפחתי, האח הבכור קיבל את הנחלה המפוצלת והצעיר קיבל את המגרש המפוצל ודנה אף העבירה סכום כסף לאחותה יעל ואף הוסדר הסכם להמשך העסק המשפחתי.

חברים, הסיפור שבחרתי עבורכם לפסח הוא יציאה מעבדות לחירות מחושך גדול לאור, מה שהיה נראה כסוף הדרך של הנחלה התגלה כמקור לחסד גדול שנפל בחלקה של האחות שהיתה לה את היכולת הכלכלית וראתה את טובת המשפחה ואחיה לפני טובתה שלה.

בליל הסדר תשבו ביחד תביטו סביב, תחפשו למי אתם יכולים לעזור, על מי להשפיע, תצאו מהמסגרת הפרטית שלכם ותנסו לראות את בני המשפחה, האשה, הבעל, הילדים, ההורים, סבא וסבתא, האחים, הדודים, אם יש מחלוקות תמצאו את הדרך לפתרון, אל תפרקו את המשפחה על רקע הנחלה, תבקשו לחבר את כולם כי כשיש חיבור וכל אחד מנסה לראות את האחר ולא רק את טובתו שלו, ניתן לצאת מעבדות לחירות אמתית, לבטל את הרצף הבין דורי של הטעויות שעשו אבותינו שאכלו לחם עוני במצרים ולהיכנס לעידן הנחלה המהוונת מלוכדים מאי פעם.

חג פסח שמח וכשר.

אביגדור לייבוביץ, עו״ד

משרד עורכי דין ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות ומיסים.

דוא״ל: avigdor@lieblaw.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1222 החלטה 1301 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1527 החלטה 1553 החלטה 1591 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות הרפורמה במקרקעי ישראל השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים עובדים זריםֿ פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות עבודה תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.