במציאות בה אנו חיים כאשר "כולם מכירים את כולם" והמועצה האזורית הינה מעסיק שכיח עולה בלא מעט מקרים השאלה האם העסקת קרוב משפחתו של ראש הרשות או של גורם משמעותי במועצה מותרת או שמא היא בבחינת נפוטיזם שריח רע עולה ממנו.
דיון בעניין שכזה התקיים בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע(1) בעתירה נגד מינויו של עובד לתפקיד במועצה עקב היותו קרוב משפחה – בן דוד של ראש המועצה.
בצו המועצות המקומיות(2) רשימה מפורטת המגדירה מהוא קרוב משפחה בין יתר המוגדרים כקרובי משפחה "דוד, דודה... צאצאיהם ובני הזוג של הצאצאים".
על פי הצו(3) "א. לא יתקבל אדם לעבודה ברשות המקומית ולא יועבד עובד למשרה שעליה ממונה קרוב משפחה שלו".
ובהמשך(4) "...רשאית ועדת מינהל השירות, לפי בקשת ראש הרשות המקומית להתיר העסקת עובד..."
בית הדין דן בשאלה האם במקרה הנדון מתקיים מצב של "קרוב משפחה".
בית הדין ציין כי בחינה מילולית של האמור בצו "צאצאיהם" מאפשרת פרשנות כפולה וסותרת. אפשרית פרשנות מרחיבה כטענת העותרת ותיתכן פרשנות מצמצמת לפיה מדובר בצאצא – דור אחד בלבד כטענת המועצה.
בית הדין בהכרעתו דן בשאלה איזו מן ההגדרות היא המתאימה, זו המרחיבה המייחסת למילה 'צאצאיהם' יותר מדור אחד או זו הפועלת לצמצום ההגדרה על מנת למנוע פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק וכדי לא למנוע אפשרות תעסוקה לקרוב משפחה רחוק.
בהכרעתו קבע בית הדין כי "יש לבכר את הערך של שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערך השלטון המקומי, על פני חופש העיסוק".
במסגרת הדיון נטענה ע"י המועצה גם טענה של העדר כפיפות בין העובד בתפקידו לראש המועצה. בית הדין דחה טענה זו ולמעשה נקבע כי ראש המועצה כמו סגניו, חברי מועצה או עובדים ברשות הממונים על יחידה מנהלית – כולם נחשבים כ"ממונים".
במקרה זה קבע בית הדין משיקולי נוחות ואינטרס ולאור עמדת משרד הפנים (שלא לפגוע בתפקוד היחידה בה עבד העובד כעובד זמני) כי העניין יובא בהקדם לועדת מינהל השירות במשרד הפנים וזו תכריע בשאלות שעלו בעתירה.
(1) פפ (ב"ש) 2545-11-16 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' המועצה המקומית ערערה בנגב
(2) צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים), תשל"ז-1997.
(3) סעיף 107.
(4) סעיף 108.