מבוא
בנושא התיעוד של שנת הייסוד של יישובים בארץ ישראל, נוצרו במשך הזמן שתי נורמות: יש יישובים שזמן ייסודם הוא בעת ההתארגנות הראשונה כמו כפר גלעדי שעלה על הקרקע ב-1916. שנה לאחר מכן, באוקטובר 1917, פשטו הטורקים על הקיבוץ ועצרו את רוב החברים בחשד שהשתייכו למחתרת ניל"י. הקיבוץ נעזב כליל והחברים חזרו אליו אחרי כחודשיים. שלוש שנים מאוחר יותר, עקב התנכלויות הפורעים הערבים ונפילת טרומפלדור וחבריו בתל חי הסמוכה, במארס 1920, נאלצו החברים לעזוב שוב את הקיבוץ וחזרו אליו רק מקץ שבעה חודשים, באוקטובר 1920. על אף אירועים אלו, שנת הייסוד של הקיבוץ לא שונתה על ידי ההיסטוריונים ואנשי ידיעת הארץ השונים והיא נשארה 1916.
ונעבור דרומה, לנהלל. מושב זה עלה על הקרקע כקומונה על גבעת שימרון המרוחקת כ-1.5 קילומטר צפון מזרחית ממיקומו של המושב כיום בספטמבר 1921. שנה מאוחר יותר, בתשרי תרפ"ג, אוקטובר 1922, עלה המושב על הקרקע למקומו הנוכחי. שנת היסוד שלו נקבעה לשנת 1921.
גם השכן ממזרח, קיבוץ עין חרוד, התארגן ב-1921 ליד מעיין חרוד אשר לרגלי הגלבוע. רק חמש שנים מאוחר יותר, ב-1926, עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו עין חרוד מאוחד של היום. גם כאן שנת היסוד של הקיבוץ נקבעה ל-1921.
כפר מל''ל
ונעבור שוב דרומה לכפר מל"ל. ביולי 1919 נפגשה קבוצת חלוצים עם אברהם הרצפלד, מזכיר הוועדה החקלאית של הסתדרות הפועלים החקלאיים (לימים, המרכז החקלאי). בישיבה זו הציע הרצפלד לחברים ולחברות להצטרף לקיבוץ גן שמואל אך הם העדיפו לייסד מושב עובדים, בין היתר, לפי משנתו של אליעזר יפה שפרסם כחצי שנה קודם לכן, בינואר 1919, את החוברת "לייסוד מושב עובדים" (ר' עמ' 48, ספר "כפר מל"ל – יובל פלוס" מאת יוסף מרגלית, 1972)
בנובמבר 1919 ביקר במושב הצעיר מנחם אוסישקין, סגן יו"ר ועד הצירים. הוא ביקש להכין לו תוכנית למושב עובדים בכפר מל"ל (עין חי). המילה "פיתוח" לא הייתה עדיין בשימוש, אך, למעשה היה מדובר בתוכנית לפיתוח המושב שהיה, כאמור, עוד בראשית דרכו. התוכנית הוכנה על ידי חבר המושב מרדכי סגלוב. התוכניות מיום 30.1.1920 נשלחה, כמובן, למשרדו של אוסישקין בירושלים. התוכניות פורסמה גם בשבועון "קונטרס", כ"ז, (בטאון מפלגת אחדות העבודה) מיום 26.2.1920. היא כללה שלושה פרקים: א. עבודה עצמית שהיוותה את הדגל של חברי המושב. ב. שכלול המשק מעקרא (כלומר פיתוח המשק מיסודו) ג. עבודה משותפת (פרויקטים משותפים). כן כללה התוכנית פירוט הציוד של כל משק והתקציב הדרוש למושב הצעיר.
המושב הלך ושגשג וכל חבר קיבל נחלה בשטח של עשרה דונמים. נבנו שלושה בתי מגורים ומבני משק אך ב-3.5.1921 פרצו מהומות תרפ"א. חברי כפר מל"ל וכפר סבא הסמוכה נאלצו לנטוש את היישובים ולעבור לפתח תקווה. הפורעים השחיתו את המבנים ובזזו את הרכוש הדל שהותירו מאחוריהם החברים. חברי המושב חזרו לאיזור באוקטובר 1921 והתגוררו זמנית בכפר סבא. הם בנו בכפר מל"ל צריף ובו חדר אוכל ואורווה לסוסים. הם החלו לעבד את השדות בכפר מל"ל ובפברואר 1922 עברו החברים לכפר מל"ל והתגוררו זמנית באוהלים.
שנת 1922 הייתה, מן הסתם, אירוע חשוב בתולדות המושב אך, למרבה הצער, הוא התקבע בטעות על ידי ההיסטוריונים והמומחים לידיעת הארץ כשנת הייסוד של כפר מל"ל. אלמלא נאלצו החברים לעזוב את המושב ב-3.5.1921 למשך כתשעה חודשים, לא היה התאריך הזה 1922 מופיע כלל בפרסומים השונים ושנת הייסוד הייתה נשארת 1919 כמפורט לעיל. (הערה: הואיל ומדובר בתיעוד מועדי הייסוד של יישובים, כאן המקום לציין כי כפר מל"ל הוקם לראשונה ב-1912 כמושב פועלים [ולא כמושב עובדים] ושרד עד מאי 1918 ואז פונה מיושביו ע"י הטורקים.)
פרסומים קודמים
במפתח היישובים בספר "תולדות ההתיישבות הציונית" מאת אלכס ביין במהדורה ראשונה (1942) ועד לאחרונה (1976) צוינה שנת הייסוד של כפר מל"ל 1922. באותה השנה, 1976, יצא לאור כרך ד' של האנציקלופדיה לידיעת הארץ "אריאל" מאת הפרופ' זאב וילנאי ושם צוין כי כפר מל"ל נוסד ב-1920! כפי הנראה טרחו הפרופ' הנכבד ועוזריו לעיין במקורות השונים כמו ה"קונטרס" ו-"הפועל הצעיר" והקפידו לא להעתיק באופן אוטומטי את התאריך 1922 מספרו של אלכס ביין. יש להניח כי הפרופסור וילנאי התייעץ גם עם אברהם הרצפלד, במשך השנים.
ב-1978 החלה ההוצאה לאור של משרד הביטחון להוציא את המדריך המודרני לידיעת הארץ "כל מקום ואתר" בעריכת הסופר, ברוך שראל. הספר, השופע מידע מעודכן ומפורט על כל יישוב, על כל נחל ועל כל חירבה ברחבי ישראל, מתעלם משום מה מקביעתו של פרופ' וילנאי בקשר לשנת הייסוד של כפר מל"ל שחזרה וצוינה בספר החדש כשנת 1922 וכך גם במהדורות הבאות אחריה עד 2005.
עם זאת, יש לציין כי בעניין התיעוד שפר מזלו של מושב כפר ויתקין. בכל המהדורות של הספר "תולדות ההתיישבות הציונית" מאת אלכס ביין צוין שהמושב נוסד ב-1933. בכל המהדורות של הספר "כל מקום ואתר" צוין כי חברי המושב התיישבו בבניין אבן טורקי ("בית הראשונים") וסביבו בינואר 1930 כשלושה ק"מ דרומית ליישוב הקבע. הקבוצה התקיימה שם כקומונה ורק בפסח 1933 עלו הם על יישוב הקבע של היום. שנת הייסוד של מושב כפר ויתקין נקבעה ,אם כן, לשנת 1930 כמתבקש.
כפר מל''ל – מושב העובדים הראשון
במוצ"ש 21.9.2019 נערך בכפר מל"ל טקס 100 שנה ליסודו כמושב העובדים הראשון בארץ ישראל ביולי 1919. בטקס נשאו דברים אושרת גני גונן, ראשת המועצה האזורית, דרום השרון, טל בן-נון (גלז), מנהלת אזור המרכז של המועצה לשימור אתרים בישראל וכמובן עו"ד מנשה מלמוד, יו"ר ועד המושב שניהל את הטקס. נציג תנועת המושבים נעדר, למרבה הצער, מן הטקס. האירוע פורסם בשבועון "קו למושב" ב-3.10.19 בשתי כתבות נפרדות. להלן הכתבה "המושב הראשון". (מאת עמרם קליין)
כידוע, היה מקובל עד כה בציבור, כי נהלל הוא מושב העובדים הראשון שנוסד ב -1921. ואכן בעיתונות ובמדריכי ידיעת הארץ השונים כתוב כי כפר מל"ל נוסד רק ב -1922. העובדה כי במאי 1921 נאלצו המתיישבים לפנות את המושב בשל מאורעות תרפ"א וחזרו אליו רק בפברואר 1922 מוסיפה בלבול אצל כותבי ההיסטוריה השונים. רבים מחברי כפר מל"ל קיבלו את התאריך 1922 כעובדה מוגמרת. חברי מושב זה עבדו במשקיהם בחריצות ותוך מאבקים כלכליים רבים, ומטבע הדברים לא היה להם זמן להתעמק בענייני מורשת המושב שלהם. נעבור 100 שנה קדימה: בקיץ 2018 ביקר ההיסטוריון ד"ר יואל פיקסלר, במוזיאון כפר מל"ל, ושוחח עם המנהל, חבר המושב דוביק גרודמן מסר לו כי פנה להיסטוריונים שונים כדי לברר מתי נוסר כפר מל"ל כמושב עובדים, ולא קיבל תשובות מספקות. ד"ר פיקסלר הסכים לחקור בהתנדבות את הנושא. כתוצאה מכך התפרסם בינואר 2019 בכתב העת "עתמול"(260) בהוצאת יד בן צבי, מאמר בשם "מעין חי לכפר מל"ל, ראש וראשון למושבי העובדים בארץ ישראל” מאת ד"ר פיקסלר. במאמר הוא סוקר את התפתחות רעיון מושב העובדים מאז הקונגרס הציוני השישי ב-1903. כן הוא מסתמך על הכתוב בספר "כפר מל"ל - יובל פלוס" שיצא לאור ב -1972, בעריכת הסופר יוסף מרגלית ז"ל, חבר המושב: בספר מתפרסם ראיון עם מרדכי זילברג, חבר המושב הוותיק (1896–1985)ובו (עמ’ 48)הוא מספר על הפגישה שהייתה לנציגי כפר מל"ל בקיץ 1919 עם אברהם הרצפלד, מזכיר המרכז החקלאי. בפגישה הציע להם ליישב את כפר מל"ל (שממנו גורשו המתיישבים ע"י הטורקים במאי 1918), בצורת ההתיישבות של מושב עוברים לפי התכנית של אליעזר יפה איש ציבור, ולימים חבר מושב נהלל. הכוונה כמובן לחוברת “ליסוד מושבי העובדים ” שהתפרסמה בינואר 1919 ובה פירוט העקרונות, לפיהם יפעל מושב העובדים: עזרה הדדית, שיווק משותף ועוד. עד היום, ספטמבר 2019, לא התפרסמה כל הסתייגות מהכתוב במאמרו של ד"ר פיקסלר. נותר לקוות שההיסטוריונים, נציגי העיתונות הוויקיפדיה יברכו על המוגמר ויאחלו למושב הוותיק מזל טוב וכל טוב.
ונסיים בקטע מתוך המאמר הנ"ל של ד"ר פיקסלר מתוך "עתמול", ינואר 2019:
בעיתון "הפועל הצעיר", מס' 45-44 מאלול תרפ"ד 1924, התפרסם מכתב תלונה שמשקף את תחושת התסכול והאפליה שנבעה כנראה מהשתייכות המתיישבים בכפר מל"ל אל ה"לא מפלגתיים":
בין כפר מל"ל לנהלל - למי הכתר ?
אין מזל לעין חי. ישנם מקומות של התיישבות בארץ ישראל, הידועים לכל העולם, כולם מתעניינים בהם ובגודל המתיישבים. כל המוסדות שלנו ושל ההסתדרות הציונית מטפלים בהם ומתעניינים אפילו באופן החיים במקומות האלה ובשיפורם.
ולעומתם יש מקומות שמהותם וכוונתם היו צריכים לתפוס אותו המקום בין צבורנו כמו המקומות הראשונים, כי אין בין הראשונים והאחרונים אלא שינוי שם בלבד, ובכל זאת המקומות האלה, שגם הם מיושבים באנשים, שהציגו להם כמטרה עבודה עצמית ועזרה הדדית, כאילו נשכחו מלב כולם, אין מתעניינים בהם באותם המרץ והרצון, הדרושים לביסוסם וחיזוקם. ובין המקומות הללו תופס את המקום הראשון המושב "עין חי", או כפי שנקרא כפר מל"ל. (על החתום ח.ר. כנראה חיה רבקה רובינפיין.)
ייתכן שבשל אותה אפליה והשכחה מהלב, נהלל הוא שהוכתר כמושב העובדים הראשון. חלוצי נהלל, וביניהם אליעזר יפה, עלו על הקרקע בח’ באלול תרפ"א (11 בספטמבר 1921), היותו של יפה חבר בקבוצה שהקימה את נהלל תרמה לקשירת כתר הראשוניות למושב עובדים זה, למרות שאנשי כפר מל"ל חידשו את ההתיישבות על אדמות עין חי כמושב עובדים שנתיים קודם לכן בשנת 1919, הן ברוח והן במעשה כמענה לפנייתו של הרצפלד. ברור שמטרתם של אנשי כפר מל"ל הייתה להקים מושב עובדים על כל עקרונותיו. המכשולים הבירוקרטיים ברישום הבעלות על הקרקעות על שם הקרן הקיימת היו רק להלכה אך לא למעשה. על פי בדיקה של נסחים היסטוריים במשרדי הטאבו עולה שרק ב־ 14.6.1933 נרשמו הקרקעות הנ"ל על שם קק"ל תחת ההגדרה” רישום בעלות לאחר הסדר". בפועל נוהלו הקרקעות וייעודן כקרקע לאומית, במעורבות עמוקה של הקרן הקיימת עוד בשלב הראשון להתיישבות כפר מל"ל, לפני מלחמת העולם הראשונה (כמושב פועלים). המשק המעורב בכפר מל"ל כלל מגוון של תבואות קיץ ותבואות חורף וכן משק חי שאפשר תעסוקה רב - עונתית ולאורך כל השנה. כפר מל"ל הוקם כמושב עובדים כבר בשנת 1919, והוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל.
הערה: המחבר מבקש להודות להיסטוריון ד''ר יואל פיקסלר שעבר על כתב היד והעיר את הערותיו המועילות.