לא למדנו דבר. הקורונה הוכיחה לנו את הצורך בביטחון מזון בשטחים פתוחים – אבל בחסות הקורונה הממשלה מעבירה מחטף ומאריכה את הותמ"ל, כלי דורסני שמשמיד אדמות חקלאיות ושטחים כפריים בצורה חסרת תקדים
משבר הקורונה לימד אותנו שיעורים רבים. העולם שעצר מלכת נדרש לשאול שאלות קשות. שני סימני קריאה שהמשבר הבליט עבורנו הן החשיבות בשמירה על שטחים חקלאיים וחקלאות מקומית שתאפשר ביטחון מזון למדינת ישראל, וחשיבותו של שיפור התכנון העירוני של עיר קהילתית המשלבת תעסוקה ומסחר במרחק הליכה.
הותמ"ל – הועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור – הוקמה כוועדה זמנית על-ידי הממשלה בשיא משבר הדיור בשנת 2014 וקידמה בצורה דורסנית מאות תכניות עצומות בהיקפן, אשר השמידו מאות-אלפי דונמים חקלאיים והביאו כלייה על עשרות יישובים במרחב הכפרי, ללא כל התחשבות. הותמ"ל, אשר גם הפקידות הבכירה בממשלה כבר הסכימה כי סיימה את דרכה ומטרותיה הושגו, מאורכת באופן אוטומטי מאז יולי 2019 בשל העדר ממשלה בישראל. כעת מבקשת הממשלה להמשיך ולהאריך את תוקפה של הותמ"ל, בתואנת משבר הקורונה.
מה הקשר בין משבר הקורונה להארכת הותמ"ל אתם שואלים? אין קשר, יש ניסיונות פוליטים לבצע מחטף במחשכים בלי להסתכל ימינה ושמאלה על ההשלכות כבדות המשקל והנזקים והטעות הקטסטרופלית בהארכת תוקפה.
אחד הדברים המרכזיים שמשבר הקורונה חידד היא חשיבות בשמירה וטיפוח שטחים חקלאיים פתוחים לצורך ייצור מזון מקומי, שיפחית את התלות בייבוא ויגדיל את הבטחת זמינות המזון. התמונות של אלפי אזרחים נוהרים לסופרים בתחילת המשבר מהפחד שלא יהיה להם מזון מספרות את הסיפור כולו. בלי היכולת של מדינת ישראל לייצר ולספק לה מזון אין פה באמת בטחון.
משבר הקרונה הציף בצורה ברורה את חשיבות המרחב הכפרי כחלק ממנועי ההתאוששות. הותמ"ל חנקה יישובים כפריים שלמים כאשר הותירה אותם ללא שטחים חקלאיים כמעט, והפכה את החקלאות בהם לבלתי-כלכלית בעליל, וגרמה לכך שהם יהפכו לפרוורים לערים. המשבר מבהיר את חשיבות השמירה על החוסן היישובי של המרחב הכפרי לטובת ייצור חקלאי משמעותי.
משבר הקורונה מחדד גם את הצורך בשמירה על שטחים פתוחים איכותיים ומתפקדים, ועל מסדרונות אקולוגיים משמעותיים, ותפקידם ותרומתם בריאות האדם.
משבר הקורונה מחדד את חשיבות חיזוק העיר הוותיקה, הצורך במרקם עירוני שמשלב ייצור ומסחר מקומי במרחק הליכה קצר, ואת הצורך בערים בעלות תשתית קהילתית איתנה וסביבה עירונית, קומפקטית, מגוונת ואינטנסיבית, בדיוק ההפך מהתכניות המקודמות בותמ"ל - שכונות פריפריה מנותקות מהעיר הוותיקה ומרוחקות ממוקדי תעסוקה, שלא יתאימו לצרכי המחר.
המשבר הכלכלי שבפתח יצמצם את הלחץ למימוש תכניות בנייה חדשות, מה גם שבמחסנית של מנהל התכנון יש מאות אלפים כאלה כרגע ולכן אין שום עילה הגיונית להאריך את הותמ"ל. זו גם זו הזדמנות טובה לבחון ולשפר את תכניות הממשלה – וודאי שלא להאריך את ועדת התכנון הכי דורסנית וחסרת בלמים שהוקמה במדינת ישראל אי פעם.
אגב, מי שהציג את כל התובנות הללו הוא מנהל תכנון עצמו כפי שהופיעו במסמך אסטרטגי שפרסם בחודש אפריל האחרון "הערכת מצב – משבר הקורונה ועולם התכנון". מילה במילה מבהיר המסמך את החשיבות בשמירת השטחים הפתוחים. אבל כתיבת מסמכים אסטרטגיים שהפיקו לקחים מהמשבר היא דבר אחד, בפועל - ממשלת ישראל ומנהל תכנון בחרו לקדם חוק שדורס את כל ההבנות שעלו מהקורונה.
נראה שלא למדנו דבר. גם את ההבנות הבסיסיות ביותר ממשבר הקורונה – ממשלת ישראל בוחרת לפספס.
הכותבת הינה ראשת מועצה אזורית גזר.
המאמר פורסם לראשונה בעיתון The Marker בתאריך 13.5.2020
