כשהפסח והפסחא מאחורינו יום העצמאות בפתח ולפנינו הרמדאן ועיד אל פיטר ראוי לשוב לדון ולחדד בנושא.

החוק הראשון שנחקק ימים אחדים לאחר הכרזת העצמאות בה' אייר תש"ח 14 למאי 1948 היה "פקודת סדרי השלטון והמשפט". בין שאר הנושאים שבפקודה נקבע כי ימי המנוחה ליהודים יהיו שבת ומועדי ישראל. נקבע כי מועדי ישראל הם 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, היום הראשון והשביעי של פסח וחג השבועות בהמשך הוסף יום העצמאות כיום שבתון שדינו כיום חג. לגבי מי שאינם יהודים נקבע: "תהא זכות לקיים ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם" (רשימה מצורפת). פירוט ימים אלה פורסם בתקנות מאוחר יותר(1). מכל מקום נקבע כי למי שאינו יהודי הזכות לבחור לשבות בחגי דתו או בחגי ישראל.

ב-1951 חוקק חוק שעות עבודה ומנוחה ובו פירוט המותר והאסור בעניין עבודה בימי המנוחה, דינם של ימי החג הינו כשל יום המנוחה השבועי. המשמעות על פי החוק היא כי אסורה העסקה ביום זה. חריג לכלל קיים במקצועות מסוימים (בחקלאות הדבר רלוונטי לעובדים העוסקים בלעדית בטיפול בבעלי חיים) או למי שניתן בעניינו היתר מיוחד משר העבודה.

אורך יום המנוחה הרגיל הוא לפחות 36 שעות. השר מוסמך לקבוע במקצועות מסוימים יום מנוחה באורך של 25 שעות (ולא פחות מכך).

על הסכם קיבוצי חדש בין המעסיקים וההסתדרות שנחתם לפני כשנה הוחל ע"י שר העבודה והרווחה חיים כץ ובהסכמת שר האוצר משה כחלון צו הרחבה. בצו מקוצר שבוע העבודה ל-42 שעות במקום 43 שעות ושעות העבודה לחודש יהיו 182 במקום 186.

הצו החדש מבטל את צו ההרחבה – הסכם מסגרת 2000 שהוחל  ב-1.7.2000 שקבע: "העובדים יעברו לשבוע עבודה בן 43 שעות בלא הפחתה בשכר, שכר השעה יחושב על בסיס של 186 שעות לחודש עבודה".

aהצו האמור הפחית את שעות העבודה השבועיות מ-45 ל-43.

משמעות החלתו של הצו החדש היא כי החל מאפריל השנה ערך שעת עבודה על פי חוק שכר מינימום יעמוד על 29.12 ₪ במקום 28.49 ₪. המשמעות היא הפחתה של כ-50 שעות בשנה שערכם כ- 1,480 ₪. כמובן שקיצור השעות הבסיסיות משליך על חישוב השעות הנוספות.

הסדרי העבודה הנהוגים במשק הישראלי נסמכים על חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951. הוראות החוק הינן קשיחות דווקניות ואין בהם את הגמישות המתבקשת בשוק העבודה המודרני. בעולם העבודה דהיום מתבקשת אפשרות להתאמת רצון העובד לצרכי העבודה באופן שהאחד יהנה והשני לא יהא חסר (לפחות). הסדר שכזה אינו אפשרי בדרך כלל בשל נוסחו של החוק כיום.

על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק ששמה כשם כותרת המאמר.

מטרת התיקון המוצע היא לקבוע הסדר המאפשר גמישות בשעות העבודה, במקום ביצועה ובאופן ביצועה לרבות גמישות לעניין שעות התחלת העבודה וסיומה, אופן חלוקת העבודה במסגרת יומית, שבועית או חודשית וכן ביצועה שלא במקום העבודה הרגיל. על פי ההצעה יוכל עובד להגיש בנוהל קבוע ומסודר בקשה להסדר עבודה גמיש והמעסיק יחוייב להתייחס לבקשה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237