Written by: דודו קוכמן
30/07/2008 10:11

2. הסמכות לשינוי מדיניות מקרקעין בכלל ואיוש נחלות בפרט ניתנה למועצת מקרקעי ישראל ולא למינהל מקרקעי ישראל. סעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל התש"ך-1960 קובע כי: "מועצת מקרקעי ישראל היא שתקבע את המדיניות הקרקעית על פיה יפעל המינהל, תפקח על פעולות המינהל ותאשר הצעת תקציבו שיקבע בחוק".

3. מדיניות איוש הנחלות של מועצת מקרקעי ישראל נקבעה לאחרונה בהחלטותיה של הועדה לקרקע חקלאית של מועצת מקרקעי ישראל מיום 16.11.92 ועצם החלטתו ופעילותו של מינהל מקרקעי ישראל להקפיא את איוש הנחלות הינה חריגה מסמכויותיו כל עוד לא נקבעה מדיניות איוש נחלה אחרת על ידי מועצת מקרקעי ישראל.

4. סמכויותיו של מינהל מקרקעי ישראל מוגבלות ליישום מדיניות מועצת מקרקעי ישראל ולא לקביעת המדיניות. דוגמה זו היא אחת מיני רבות בהן מינהל מקרקעי ישראל מנסה להכתיב מדיניות תוך חריגה מסמכויותיו.

5. פעולות המינהל מתחילת שנת 2003 שהן בחוסר סמכות ובניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, מונעות שיווק של כ-4,000 נחלות רובן באיזורי עדיפות בנגב ובגליל.

1. על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מיום 2.5.2005 הועבר הדיון בנושא מדיניות איוש הנחלות לועדת המשנה אשר מינתה ב-5.5.2005 ועדת שימוע בראשותו של מר מנחם ליבוביץ, יו"ר ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל.

2. ועדת השימוע קיימה שימוע לנציגי התנועות ההתיישבותיות ב- 31.10.05 אך טרם סיימה עבודתה ואף פנתה ב- 28.12.05 מעל אתר האינטרנט של ממ"י לצורך קבלת תגובות הציבור עד 20.1.06.

3. למרות כל האמור לעיל, עד כה (!) טרם הציג מינהל מקרקעי ישראל חוו"ד משפטית התומכת בעמדתו לשינוי מדיניות איוש הנחלות. לעומת זאת, כבר ב- 11.8.2005 העבירו התנועות ההתיישבותיות חוו"ד רחבה, מנומקת ומפורטת ע"י עו"ד חיים פרוכטר לפיה לאגודות יש זכויות משפטיות מלאות בכל הנחלות שטרם אוישו והן רשאיות לשווק אותן ככל חוכר נחלה אחר. מנגד ממשיך המינהל בנסיונותיו האובססיביים להפקיע הנחלות מידי המתיישבים ולהוציאם למכרז.

4. מאחר ומדובר בסוגייה בעלת השלכות מרחיקות לכת למגזר החקלאי וההתיישבותי, ובמיוחד למימוש היעד הלאומי בחשיבות הראשונה במעלה לאיוש נחלות בנגב ובגליל, נבקש בדיקתך הדחופה.

Trackback Print

Location: Blogs הבלוג של דודו קוכמן